הודעת מנהל

[אלי כ ה ן]

סלידה היא ענין של טעם, ועל כך כבר נאמר:

"על טעם וריח אין להתווכח": ההוא סולד מריבת תפוחים, ההיא סולדת מפאשיזם, ואני סולד מזה שבני אדם - מדברים האחד על אופיו של האדם השני - במקום שידונו בתוכנן הפנימי של הטענות הנטענות ע"י כל אחד מן הצדדים.

הבט: אם אני חושב שפלוני הוא טיפש גמור, לא אגיד לו "אתה טיפש גמור", אלא אגיד לו: "הבה ננתח באופן קר ויבש את התוכן הפנימי של דבריך כדי לראות עד כמה הם עומדים במבחן-ההיגיון ובמבחן-המציאות". כלומר, אני תומך בכך שאם האדם באופיו הוא טיפש - אז שיווכח בכך לבד, ואם צריך אז לא אתנגד לכך שאחרים יסייעו לו על מנת שיווכח בכך לבד - כגון על ידי שינתחו באופן קר ויבש את תוכנן הפנימי של טענותיו - אבל מבלי שהאחרים הללו יגידו לו בפרצוף את דעתם על עצם אופיו של האדם הזה. שמא תשאל: למה אני נגד זה שהם יגידו לו בפרצוף את דעתם על אופיו? נו כבר אמרתי לך, שזה הטעם שלי, ועל טעם וריח אין להתווכח...

 

[סביבון עד]

וכי כל פעם שאומרים לאדם טיפש זה ניתוח אופי ?

ניתוח אופי - בין לטוב בין לרע - זה נדמה לי נחלתו הבלעדית של בוחן כליות ולב שהוא אבינו שבשמים יתברך. אבל למילים אין הגדרה אחת. לפעמים אומרים אפילו למישהו טיפש בדרך חיבה (טיפשון שכמותך). לפעמים זה בא במקום סימן קריאה. ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה עד אין סוף.
מה שבאתי להגיד זה שאם אומרים או לא אומרים זה לא משנה כי הדברים ברורים גם אם משתמשים במילים אחרות.
אבל לא אבזבז את שעותיי האחרונות על ויכוחים מאוד מנומסים לכאורה אך ממש לא, בסגנון אלי כהן. וזאת אשאיר לכבודו להרהר מדוע (כבקשתך).

 

[אלי כ ה ן]

גם "טיפשון" בדרך חיבה מתייחסת לאופיו של האדם

אינני דן בשאלה אל מה התכוון האדם שאמר "טיפש". יכול שכשהוא אמר "טיפש" הוא בכלל התכוון לפולקסוואגן. אני דן מבחינת המשמעות המילונית הפשוטה של המילה, ואין חולק על כך שהמשמעות המילונית של "טיפש" מתיימרת לדון באפיו של האדם שעליו היא נאמרת.

גם אינני מסכים עם טענתך, "שאם אומרים או לא אומרים זה לא משנה כי הדברים ברורים גם אם משתמשים במילים אחרות". אם פלוני אומר לי דברים שאיתם אינני מסכים, אז אגיד "אינני מסכים עם דבריך", וזה לא היינו הך כמו להגיד לו "אתה טיפש". אלו שני הגדים שונים לחלוטין, גם במובנם הישיר.

 

[סביבון עד]

טוב היה לנו כבר את הויכוח הזה.

פטור בלא כלום אי אפשר לכן אמליץ לך על "חקירות פילוסופיות" ואת הפירוש של שאול קריפקי. תתוכח איתם כי אתה חכם ממני. אה סליחה אסור להגיד חכם. לילה טוב.

 

[אלי כ ה ן]

אגב סול ולא שאול. ודבריו אינם סותרים את דברי.

 

[סביבון עד]

אם אתה רוצה להיות אמריקאי עילג אז סול

אבל הנ"ל הוא בן של רב ושומר מצוות בעצמו. השם המקורי זה שאול.

 

[אלי כ ה ן]

אהבתי את ה"אם". על כל פנים הוא חותם Saul= סול

 

[שיוש82]

וואי אלי, מעולם לא פגשתי אדם כמוך

שמשלב עד כדי כך הומור והתשה.
מעניין מה יקרה אם תצטרך לבחור ביניהם...

ולגביי מה שאמר ריקי, לא הבנתי אם בציניות אמר או לא, אבל אני מעריך מאוד התלבטויות שאינן מגיעות לכדי הכרעה. אף שזה עלול לגרום לאדם תחושת סבל.

 

[iricky]

אי אפשר שלא להכריע

גם ההכרעה שלא לאכול מאף ערימה היא הכרעה. להתלבט זה בהחלט ראוי אבל מי שרק מתלבט ואינו מגיע לידי הכרעה נשאר רעב.

 

[אלי כ ה ן]

אבל אפשר להכריע להימנע מראש מלהיכנס לדילמה.

 

[iricky]

גם זו דילמה שמוכרחים להכריע בה

 

[אלי כ ה ן]

לא מוכרחים להכריע בה אם מכריעים לא להכנס אליה

הגע בעצמך: האמנם האבא מוכרח להכריע בדילמה איזה מבניו יוקרב על המזבח? אמור מעתה: האבא לא חייב, כי הוא יכול להכריע שהוא מראש לא נכנס לדילמה הזאת. מתי הדילמה צצה? רק אם הוא הכריע שהוא בן הדת הכנענית הדורשת להקריב בנים על מזבח-המולך.

 

[אלי כ ה ן]

בתגובתי דלעיל הינחתי שכוונתך ל"דילמה" המקורית

אם התכוונת לדילמה החדשה - השואלת האם להיכנס לדילמה המקורית, אז אתה כמובן צודק: חייבים להכריע בה, ואכן זה מה שעשיתי: הכרעתי לא להיכנס לדילמה המקורית.

 

[אלי כ ה ן]

אם אצטרך לבחור בין הומור להתשה, אעדיף התשה

 

[י ו ר ם 7]

היש אפשרות לדעת מה תעשה ?

 

[אלי כ ה ן]

כבר עניתי: אתיש. האם התכוונת לשאול איך אתיש?

יש כל מיני שיטות: השיטה האפקטיבית ביותר היא שיטת הזבוב: מביאים זבוב דרום-אמריקני טורדני לסביבת רדיוס מטר מן הקורבן, ו...זהו הוא מחוסל. החרק המעופף הזה לא ינטוש את קורבנו גם אם יגורש חזור וגרש: יש לו אלצהיימר נוראי, אתה מבין? וכמובן יש עוד שיטות התשה: יש שיטת "התשת סנדלרים" הידועה לשימצה, ועוד לא היזכרנו את "שיטת מקסיקו", כולן שיטות התשה רבות עוצמה, המפילות לפניהן את כולם חללים. אבל לאט לאט, לא חייבים את כל השיטות במכה אחת. אני מתחיל עם הזבוב, ומתקדם לאט לאט, עד שאני שומע "נכנע", או אז אני יודע שהמלאכה הסתיימה. לדעתי זה סיפור של חמש עשרה שניות גג., מניסיון רב שנים אני אומר לך את זה...

 

[י ו ר ם 7]

לא איך אלא מה תעשה בעתיד לבוא למשל מצב

מצוקה ואני לא מדבר על סגנון אישי של כתיבה בפורום

 

[אלי כ ה ן]

האם כוונתך לדילמה: האם לצנזר קללות או להשאירן

או שמא התכוונת לדילמה שעליה שאל שיוש: כלומר הדילמה שבין להיות הומוריסט לבין להתיש?

שים לב שאלו שתי דילמות שונות.

 

[י ו ר ם 7]

המעשה קודם למחשבה ? לדעתי יש

אפשרות שכן.
תאר לך את עצמך חס ושלום במצוקה אמתית כאשר מי שנוטל אחריות הוא רופא
שלדעתך האישית הולך לעשות שגיאה בהקשר לדיאגנוזה שהוא מעלה והברנש עלול
לפגוע בך באופן פיזי ונפשי.
אז הנה השאלה אתה עומד להתיש אותו במלל אין סופי או בהומור זך וחמוד
ודרך אגב אתה יודע מה המורה מספר לנו על ההומור.....

 

[אלי כ ה ן]

נו ספר לכולם (כולל מראה-מקום) מה אמר ליבוביץ

על ההומור...