הנה זה הגיע ! ג'וניור מבקש שמלה

[ערבהאיןקץ]

ככה זה כשעדיין לא מכירים?

ליאת לא יודעת שטל-קר היא "בת" , אשה, ואשה מקסימה. חושבת ומתלבטת... מעיזה וקוראת תגר על הרבה דברים. טל-קר לא יודעת שליאת היא הגננת המופלאה בעולם, אחת הנשים הפתוחות והישרות בעולם - גם בדיבור - אבל עוד יותר מזה: במעשה. אני מקווה שלא תקטעו כאן את הדיאלוג בינכן, בגלל רגע של כעס (שנובע בסה"כ מאי הכרות.) מהכרות ארוכת ימים (אינטרנטית ולא-אינטרנטית) עם שתיכן - אני לא מוכנה לקבל שזה יקרה. שתיכן שייכות ל"ליגה" של החושבות עם הראש והלב... ו- חבל להניח למפגש גדול כזה להתפוצץ בגלל קוצה של מילה...

תאמינו לי ותסמכו עליי, (שאני שדכנית פולניה ידועה) - שווה לכן להכיר קצת יותר.

 

[אבא גאה]

קוצה של מילה? ../images/Emo5.gif

 

[ערבהאיןקץ]

קוצה של...

מילה ! לאמור: בכל מילה יש קוץ !!! לא לגעת !

 

[טל קר]

אהלן ליאת, אני מאחלת לך שיום

אחד תוכלי לעשות אבחנה מוצלחת יותר בין דמיון או תפיסה לבין עובדות. לדמיין טונים מתוך טקסטים, ועל סמך זה להגיע לניתוחים פסיכולוגים בגרוש איננו עולה לדעתי בקנה אחד עם כל מיני דברים שאני מעריכה. (החל מחשיבה בהירה וכלה ביושר פנימי). הילדים העתידיים שלי לא יהיו "דגל". הם יהיו ילדים, שיחונכו על פי מה שאני מאמינה בו. שוויון. צדק חברתי. כבוד לאדם באשר הוא אדם, כבוד לבעלי חיים וכבוד לסביבה. הם לא יחונכו ש'ככה זה'. הם לא יחונכו לקונפורמיסטיות בכל מחיר. הם יחונכו שלא ללעוג למי שאיננו זהה להם. זו, זו התחשבות בעיני. זו ולא יצירת 'עוד לבנים בחומה' כדי שחו"ח לא יהיו שונים ו"יסבלו" שאת מטיפה לה. טל (שהיא לא טרנסג'נדר, ולא לסבית, לא בע"ח ולא עובדת זרה אבל SURE AS HELL תחת קטיגורית 'חברים' P

 

[barak001]

לליאת הגננת

את ודאי לא רוצה שיכלילו עליך תכונות לא רצויות מעצם היותך יהודיה, ישראלית, גננת וכו'. אני לא אביא דוגמאות כי הן בטוח יקוממו אותך. באותו אופן זכרים ונקבות לא מעוניינים שיכלילו עליהם תכונות לא רצויות. הגישה שלך מאד שמרנית ולא מבוססת. אם את מעוניינת לעשות עוול לילדים שבגן, תמשיכי לספר להם שבנות הגיעו מנוגה ובנים ממאדים... אם יהיו לי אי פעם ילדים, אני לא אשלח אותם לגן שלך.

 

[ליאת הגננת]

תודה ברק

שאתה מלמד אותי מה נשים וגברים רוצים ולא רוצים. וגם על האנליזה האישית, שנידבת לי בחינם. דבריך המדהימים בנחרצותם הותירו אותי באלם. קח את הבמה, היא שלך. חפש מטרה אחרת לנפנף מולה את החרבות שלך. רצוי, כזו שגם נהנית מזה...

 

[barak001]

תגובה לגננת

כל משפט שאת אומרת לילדים יכול לשכון בתת מודע שלהם לכל החיים (כך לפחות פסיכולוגים טוענים). מבחינת הילדים את הסמכות, לא פחות מאשר ההורים והם מתייחסים לדברים כאמת בלתי ניתנת לערעור. בעיני זה עצוב שהורים עם ילד טרנסג'נדר מפקידים את חינוכו בידי גננת שתלמד אותו שמעצם לידתו כזכר הוא חייב לפתח תכונות והתנהגויות שלא קיימות בו באופן טבעי. גננת שמחנכת את הדור הצעיר לחוסר חשיבה - אתה בן ואת בת, כי יש לכם איברים כאלה ולכן אתה צריך להתנהג ככה ואת אחרת. גם אם את חושבת שיש הבדלים בין בנים לבנות, העובדה בשטח היא שיש בנים שלא מתאימים להכללה ויש בנות שלא מתאימות להכללה. את בוחרת להתעלם מהעובדות בדרך החינוך שלך ובוחרת להתעלם מחופש הבחירה של הילד.

 

[אבא גאה]

ברק - זה דיון...

בוא נדון ליאת הגננת שמרנית? הכל יחסי בחיים....היא אחת הנשים היותר פתוחות שאני מכיר יש פחות שמרניים ממנה, זה נכון ויש גם פחות שמרנים ממך (אני לא מכיר אותך ויכול לחתום על כך...) שים לך ברק שבדיון המטרה היא לנסות ולהעביר נקודה מסויימת לנסות להסביר ו-לך תדע אולי מחר מישהו יחשוב אחרת ליאת - אשמח אם תחזרי לדיון....

 

[ליאת הגננת]

אבאלה, חומד

אני אתכם, כל הזמן, בכל מקום, עם כל הלב. אני לא מבלבלת בין החברותים הותיקים שלי, לבין מה שקורה כאן. רק מה, חייבת לקחת חזרה משהו שאמרתי בתגובה מוקדמת שלי, כאן, לערבה. הכותרת שנתתי היתה לגמרי לא נכונה. כשכתבתי "להקשות? עלי? נו באמת..." לא ידעתי מה אני אומרת, וגם שכחתי איך זה בחוץ. הניראות הזו מאד קשוחה ומעייפת לי. אני לא נהנית מקרבות. אבל איני לא עוזבת אתכם. רק אנוח כשאצטרך, ואמשיך ללוות אתכם. לא מוותרת על החברותים שלי בכזו קלות. אולי גם אצליח להשתכלל - להשתתף במה שנוח, תוך התחמקות והמנעות מההפצצות.

 

[אבא גאה]

הניראות אכן קשוחה

אבל חשובה מאין כמוה הנושא טעון ולעיתים כשהנושא טעון והנשוא טעון אז מפציצים. זה לא נעים, אני יודע, אבל גם אני חטאתי בכך. חשבתי אתמול בלילה קצת על הדיון הזה ודמיינתי לי שאם כותב כאן בחור שהתחושות הללו עברו עליו בילדותו והודחקו בשל הסביבה הקרובה (הורים וגננות נאמר) אז אני מבין את הכעס שלו - באמת. אבל אני שמח שהדיון הזה קרה - אני לפחות אותגרתי כמה וכמה פעמים לחשוב על דרך הפעולה שלי. ברק - אם בא לך לשתף קצת מהחיים האישיים שלך....נשמח לשמוע - בשירשור חדש....

לכולם.

 

[barak001]

כן, זה העניין

זה מאד פשוט לזרוק משפטים לאוויר ולשלול חיים שלמים וזהות שלמה. אני רק יכול להגיד מהחוויה שלי שלחיות ללא מודעות עצמית, בגלל כפיית הנורמות על ידי הסביבה גרועה הרבה יותר מאשר לחיות כטרנסג'נדר עם מודעות עצמית למרות ההשלכות הנלוות.

 

[urizv]

באמת בעיה קשה

אך אולי כדי להגיד שבארץ גברים לא נוהגים ללכת עם שמלה, ולתת את הדוגמא הסקוטית ששם גברים כן לובשים אומנם חצאית ולארועים מיוחדים אבל בכל זאת.

 

[פרח7]

../images/Emo45.gif אחלה רעיון

גם להגיד מה שמקובל בסביבה המוכרת וגם לתת לגיטימציה ללבוש שמלה. נשמע לי פתרון טוב

 

[דזדמונה של הצאט]

פחד!

אחרי קריאה של הדיון הזה כל מה שעולה לי בראש זה פחד. כמו שיש הומופוביה יש גם פוביה רחבה יותר.. אני לא יודעת אם יש לה שם אבל אפשר לקרוא לה "חברהפוביה", כן, אני חושבת שיש דבר כזה פחד מהחברה ומהמוסכמות שלה, מהנורמות שלה, מ ה ח ו ק י ם שלה. אני חושבת שהחוקים של החברה שהם לא מעוגנים בחוק.. הרי אף אחד לא ישים בכלא את ג'וניור על לבישת שימלה.. מפחידים אותנו יותר מהחוקים של המדינה. אני חושבת שהתוצאה של אי הציות לחוקים הללו מפחידה אותנו לא פחות מהתוצאה של אי ציות לחוקים שמקבלים עליהם עונש מהמדינה. בני האדם יצרו את מפלצת הנורמות ואין אדם שלא מתמודד איתה או נפגע ממנה ומפחד ממנה. והכי אבסורד הוא שאנחנו יצרנו את זה לעצמינו. ואני לא חושבת שהמפלצת הזאת נותנת לנו בטחון היא אולי נותנת לנו אשליה של ביטחון, אבל בהחלט לא ביטחון. יללה מה קרה? כולה הילד רצה ללבוש שמלה? ממה אנחנו מפחדים?? שיגידו שהוא הומו? מזה בדיוק אנחנו מפחדים. אנחנו מפחדים שיצחקו עלינו אם לא נעשה מה שהחברה קבעה ואנחנו מפחדים מזה לאללה. אבל אני תמיד אופטימית! אני חושבת שבמשך הזמן זה ישתנה.. כי אם תחשבו על מה שהיה פעם.. פעם המילה פאדיחה היתה לא סתם מילה שאומרים אותה כדחקה.. פאדיחה הייתה מילה עם משמעות חזקה מאוד!

 

[פרח7]

יקירתי

אף אחד לא פוחד שמישהו ישים את ג'וניור בכלא הפחד הוא שילעגו לו וזה יכאב לו. את הפגיעה הזו אמאבא רוצים למנוע. תגובתם באה מתוך רגש הורי בסיסי מגונן. מה לא מובן בזה? לפני שמזלזלים בחשש של הורה הלוקה ב"חברופוביה" או ב"כניעה למפלצת הנורמות" , יש לזכור שרבים מאיתנו גם בגיל מבוגר (אולי אפילו את) חששו לצאת מהארון מאותו פחד בדיוק.

 

[דזדמונה של הצאט]

חמדתי

ועל כך אני בדיוק מדברת! את רק מחזקת את דעתי. הרי לאף אחד מאיתנו אין בעיה עם כך שילד ילבש שמלה במקום מכנסיים. כמו שאמרת ילעגו לו בגן וזה העונש ממנו אנחנו מפחדים. אין לנו בעיה עם כך שהוא ילבש שמלה אבל יש לנו בעיה שילעגו לו וזאת בעיה אמיתית וכואבת, כי כמו שציינת זה לא רק מתבטא בשמלה זה יכול להתבטא בברבי וזה יכול להתבטא בבת שמעדיפה לשחק כדורגל וזה יכול להתבטא בבן שמעדיף בלט ואני יכולה לכתוב רשימה עד מחר בבוקר. אם שמת לב, כתבתי: א נ ח נ ו מפחדים. כשאני כותבת אנחנו אני מתכוונת גם לעצמי. אני לא מוציאה את עצמי מהעניין הזה. הזלזול היחיד שהבעתי כאן הופנה כלפי מוסכמות החברה. דוד המלך לבש שמלה (ראי מים לדוד המלך בביצוע של הגשש החיוור).מכאן אני יכולה להסיק שהמנהג הזה של שמלה לאישה מכנסיים לגבר זה מנהג שנבנה עם השנים ואינו מנהג בסיסי של בני האדם המבטא את ההבדלים בין גבר לאישה. אני באמת לא יודעת להצביע במדויק על ההבדלים בין גבר ואישה אבל אני בטוחה שתחומי עניין, עיסוק, לבוש וכו' הם לא פרמטר לקביעת ההבדל בין גבר לאישה. אני חושבת שהחוקים שהחברה יצרה בתחומים הנ"ל מסרסים את האינדבדואל. עם זאת אנחנו חיים בחברה ואנחנו כבני אדם ייצורים חברתיים בעלי רצון להשתייך, בעלי רצון להיות אחד מהחבר'ה או משהו כזה, לצערי להיות אחד מהחברה זה לחיות על פי המוסכמות הללו ולנסות למצוא חבר'ה קרובים יותר שהשקפותיהם דומות לשלך (כמו שאמר אבא שבבית הוא מרשה לאושר לבטא את רצונותיו כמו שאנחנו כלסביות מחפשות חברה לסבית) לצערי\שמחתי יש לי נטיה לשאוף שהעולם כולו ייתן לאינדבדואל לבטא את עצמו גם מחוץ לדלת אמותיו על מנת שהאינדבדואל לא ירגיש מסורס בעולם הזה. משיחותי עם אנשים אני למדה שלא רק לסביות והומואים סובלים מחברהפוביה, יש מלא סיבות בעולם הזה לחברהפוביה ועל כך אני מנסה למחות. אני מאוד מקווה שהפעם ירדת לסוף דעתי.

 

[ערבהאיןקץ]

הפעם אני לפחות , ירדתי לסוף דעתך..

ואני בהחלט מסכימה איתך. למעט העובדה שלעיתים נוח לי הרבה יותר, לעשות את צעדיי הראשונים בהשתחררות מה "חברופוביה" שלי - על גבי ולא דרך הילדים. וגם - לא תמיד פעולה עפ"י כללי החברה היא "חברופוביה". לעיתים זו חברופיליה !

 

[tookmy]

אני די בשוק מכל השירשור הזה

ערבה יקירתי, התחלת בזה שהוא היה שבוע נמר- נמר הוא היה שבוע בגן? אם כן למה נמר כן ושמלה לא? כמו שאבאגאה אמר אז אם לא מרשים תחפושות מחוץ לבית זה דבר אחד, אבל אם יש תחפושת שכן ותחפושת שלא- זו כבר בעיה. גם אין דין אושר כדין ג'וניור לדעתי, כי לאושר אין אחיות בבית, ולג'וניור יש, והוא רואה שיש משהו שמותר לאחיותיו ואסור לו. למה? ככה. אני מבינה, מאד מבינה אפילו, את הרצון לגונן על הילד מפני תגובת הגננות וההורים האחרים. לדעתי דווקא הורים אחרים מבינים. אין ילד שלא רוצה לפעמים לבוא לגן בתור פאוור ריננג'ר, עם פיג'מה או מחופש לנמר, ואולי גם עם שמלה. השאלה רק אם ההורים ירשו לו או לא. מחר הילד ירצה ללמוד בלט ותגידו לו שזה לבנות? כאילו, איפה הגבול? את אומרת שהוא למד לבד לדבר בלשון זכר, הוא יול להחליט אם מתאים לו להמשיך עם שמלה או לא. אני ממש בהלם מהאמירה של אמא הדס, כי זה אפילו לא דומה למה שאבאגאה סיפר, שהוא הסביר לאושר מה נהוג בחברה. אני באופן אישי, למרות שרצון לגונן על הילד חושבת שזה בדיוק מה שגורם לקיבוע של הסטריאוטיפים. אני גם מכירה די הרבה בנים שבגיל הגן נהנו ללבוש שמלות ומחרוזות ותכשיטים, ובדרך כלל בפינת התחפושת בגן מאפשרים להם, אז בעצם מה ההבדל? הקטע עם הקטנים ששרוצים לגונן עליהם, אבל גננת שמקבלת נמר אמורה להיות מסוגלת לספוג גם שמלה, ואם לא אז חבל.

 

[ערבהאיןקץ]

אין ספק שאבא יותר טוב ממני...

אבל... אני קצת יותר פולניה ממנו

וגם - יש מצב נתון... ג'וניור נמצא בגן מסויים, גן טוב אבל מאד קונבנציונאלי... יש בו גננות חמות מסורות ואוהבות שבגנים הפרטיים של הנסיכה וקטינא אין טובות וטובים מהן... אבל - מעולם לא הגיע אף בן לגן בשמלה, בכל 4 השנים שאנחנו במעון ההוא, קודם קטינא ועכשיו ג'וניור... אז: "הבן של הלסביות" צריך להיות הראשון? יכול להיות כמו שמישהי כתבה לי בפורום של ליאת - שאם הייתי סטרייטית זה לא היה "אישו"? אני חוששת ש-כן... מודה.

 

[אבא גאה]

נסי לדבר עם הגננת קודם

ואולי תראי שהיא מה זה מגניבה יכול להיות כזה דבר?