הנה זה הגיע ! ג'וניור מבקש שמלה

[טל קר]

../images/Emo45.gif

 

[אבא גאה]

טוב שזה עלה כאן ../images/Emo4.gif

כיוון שהנושא הזה נוגע לנו מאוד. רק אתמול התכוונתי להעלות אותו שוב כאן בפורום. אושר אם זכור לכם מאוד אוהב שמלות וקישוטים (עגילים, נעלי ברבי, פיאות, איפור וכיוצ"ב) בפעם הראשונה (מזמן) כשאושר שיחק עם שמלות הוא רצה ללבוש את השמלה גם בדרך הביתה (ובדיוק באותו יום באנו ברכבת לחיפה והיינו אמורים לחזור ברכבת הביתה) לא יודע, לא כ"כ הסתדר לי לנסוע ברכבת כשהילד שלי לבוש שמלה ומיד אמרתי "לא". ישב איתי חבר שהוא פסיכולוג ילדים ושאל אותי "למה"? הוא הקשה ושאל :"לו היה רוצה ללבוש תלבושת אינדיאני או כובע של חוואי היית מסכים לו"? והבנתי שכן, הייתי מסכים, הבעיה שלי כנראה היתה עם שמלה. יחד עם זאת מיד פתרתי את הבעיה בכך שאסרתי מהיום והלאה לצאת עם תחפושות מהבית יש ארגז תחפושות ואפשר להתחפש בבית למה שרוצים אבל לא יוצאים עם זה מהבית. עכשיו ללמה? אין לי בעיה כלל וכלל שאושר אוהב ללבוש שמלות בבית, רק אתמול היינו בחנות ואמרתי לו לבחור לו מה שהוא רוצה מהחנות (הכל בדולר) והוא בחר זוג פונפונים לעידוד. בבית הוא לבש שמלה, נעלי ברבי ובילה את הערב בריקוד פונפונים. אין לי בעיה עם זה - באמת שלא. אפילו אין לי בעיה אם אושר יחליט שזה הקיק שלו בחיים וירצה ללכת מחוץ לבית בגיל 14 עם שמלה. מה כן? יש לי בעיה עם ההתמודדות עם החברה בגיל כזה, לא מתאים לי שילך החוצה / לגן עם שמלה והחברים מהגן יצחקו עליו. כבר היה מקרה אחד ביום האימוץ שלו שקיבל מאחת החברות לגן ברבי, מיד רץ להראות את הברבי לחבר'ה מהגן ואחד הילדים אמר לו :"ברבי זה של בנות, מה אתה בת?" ואושר חזר מבולבל ואפילו נעלב קצת, ושאל אותי אם זה של בנות? לא רחוק היום (גיל 5?) בו הילד יבין את "חוקי המשחק" ואז יוכל להחליט לבד אם מתאים לו להתמודד עם הסביבה ועם ההערות בשביל ללבוש שמלה. לא בא לי שייפגע עכשיו מדברים שלא מובנים לו, שייעשה בחירה מבלי לדעת מה יכולות להיות התוצאות.

 

[אבא גאה]

יחס - אני צריך יחס

קשה לי האם אני נוהג נכון? דברו איתי.....

 

[הנסיכה פיונה]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

קשה מאוד לענות. סיפרתי פעם על חברה שלי שאיפשרה לבנה להגיע לגן עם שמלה בימי שישי בלבד. הוא בעצמו הפסיק את זה קצת לפני גיל 4, בגלל הערות של הילדים בגן. בבית אגב, הוא ממשיך. אני הייתי מאוד מופתעת מהגיל הצעיר שבו הלחץ החברתי הזה מתחיל. האביר המעודן שלי, נהג לבחור לו הפתעות כגון: טלפון סלולרי של ברבי בנרתיק ורוד נוצץ עם לבבות או מראה עם מסגרת ורודה ותמונות של שתי נסיכות וכד... ואז פתאום התחלתי לשמוע- זה של בנות ורוד זה איכס (והוא נתן לי במתנה את המראה, שלא יחשבו שזה שלו...) וגם, שומו שמים- רק בנות מנקות! אני תמיד עונה על "זה של בנות" שאין דבר כזה וכל אחד בוחר מה שיפה בעיניו. אבל לנגד עיני אני רואה את האביר המעודן הופך ליותר ויותר קונפורמי, והאמת- זה עצוב לי. אושר אוטוטו בגיל הזה, ואז כבר לא תצטרך להתמודד עם זה. היתה לי התמודדות דומה אבל אחרת עם האביר האבירי- שבתקופה מסוימת לבש כל הזמן תחפושות של חיות. איפשרתי לו להגיע איתן לגן (כמובן, עם בגדים רגילים מתחת), ודי מהר הוא הפסיק עם זה כי היו מושכים לו בזנב, וזה לא היה לו נעים. אז הנה תרגיל- נניח שהוא היה רוצה ללכת לגן עם תחפושת של אריה ואתה יודע שהוא עלול לשלם מחיר שיצחקו עליו וימשכו לו בזנב - היית מאפשר לו להתמודד עם זה או מונע ממנו מראש? זו אותה דילמה בלי התסביכים שיש לנו בנושא מגדר/נטיות מיניות וכד...

 

[אבא גאה]

אוי, פיונה נסיכה שלי ../images/Emo178.gif

אז זהו בדיוק שכבר אמרתי שאם היה רוצה ללכת לגן מחופש לנמר סביר מאוד להניח שהייתי אומר לו "כן" ומצידי שימשכו לו בזנב עד שיחליט להשאיר את הנמר בבית אמרתי שהבעיה שלי היא עם השמלה אבל אני לא רוצה שהוא ייפגע. יימשכו בזנב של הנמר זה לא פוגע, לא מעליב, זה מרגיז, מרגיז כמו שחוטפים לך את המשאית או הבובה שאתה משחק איתה מפחידים אותי הילדים האלו שמסוגלים ללעוג לו וללעוג זה מעליב ופוגע. אני יודע שאני לא יכול להגן עליו כל חייו מלעג, אבל אם יש דברים שאני יכול אז למה לא? ואולי באמת אני רגיש יותר בגלל שהוא בן לזוג הומואים - אני פוחד שיגידו "הנה, שני ההומואים מלבישים את הבן שלהם בשמלה" אבל משקשק מפחד שהוא ישמע.... ו.....אם באמת היה לנו גן כמו של ציבונינה, או אם הייתי יודע שלא ילעגו לו ושזה בסדר אז באמת שלא היה איכפת לי לשלוח אותו לגן ככה. חשוב לי רק לציין שאני לא מרשה לצאת עם אף תחפושת מהבית (לא נמר ולא קאובוי) ככה שאין לילד הרגשה ששמלה זה פחות בסדר מכל תחפושת אחרת החוק הוא :"תחפושות בבית בלבד". נדמה שיש לי את כל התשובות - אז למה בכל זאת אני חושש שאני לא פועל נכון?

 

[הנסיכה פיונה]

יש לך קושי

כי בעצם לפי כל שאר הדברים שאתה עושה עם אושר, הפעולה העקבית צריכה להיות לאפשר לו את זה. אבל- אתה לא מסוגל לאפשר לו את זה מסיבות שאתה יודע: * אולי חוויות שלך מול הסביבה כהומו * כי הוא בן לשני הומואים - ואיך הם מלבישים את הילד (וגם הוא יכול לשמוע את זה). לכן זה מרגיש לך לא נכון. זה מרגיש לך שאתה לא מאפשר לו את השמלה מהסיבות הלא נכונות. אבל חמוד שלי, אתה בסדר גמור. ממש בסדר. אנחנו הורים וילדינו הם בבת עיננו, אבל גם אנחנו אנושיים ומותר גם לנו. מותר שיהיו לנו את מעצורים שלנו. זה עניין נקודתי לא מהותי, אז לאבא של אושר יש איזה עניין ספציפי בנושא השמלות. הוא מרשה רק בבית. אז מה? בסופו של דבר זה לא יגרע מהאושר של אושר. הוא יגדל ויבין יותר, ואז תהיה לו זכות הבחירה. אל תתייסר, הלוואי על כולם אבא כמוך.

 

[אבא גאה]

נרגעתי ../images/Emo140.gif

באמת - פתאום זה נראה לי שולי.... מת עָלֵך!!!!

 

[ליאת הגננת]

יודעים מה?

באמת, הדבר הכי יקר שאנחנו יכולים להעניק לילדים שלנו, זה הורים שבאמת ובתמים יקבלו אותם בלי ביקורת ובלי לחץ, כמות שהם. בסופו של דבר, זה מה שחשוב באמת. הרי לא משנה מה תגיד על מה שקורה בחוץ, את זה קשה מאד לשנות. יש מציאות, איתה צריך להתמודד, בדרך זו או אחרת. מה שמשנה את כל התמונה זה איך מקבלים את הילד בבית שלו. לדעתי, אם באמת ובתמים אתם יודעים שלאן שהילד ילך, תוכלו לקבל זאת באהבה ובכבוד, אתם גם יכולים לדעת בוודאות גבוהה מאד שהילד/ה שלכם ת/יוכל להתמודד עם הכל. (אגב, כשאמרתי "כמות שהם" התכוונתי למהות, למי שהם/למי שהם בוחרים להיות. אין בכך כדי לבטל את התפקיד החינוכי שלדעתי יש לנו כהורים, ללמדם לשמור על עצמם ולהמנע מבחירות מזיקות כמו, נגיד, התמכרויות שונות. אבל זה נושא עמוס ובעייתי בפני עצמו...)

 

[שבלולית בשלולית]

קודם כל ../images/Emo24.gif

למרות שאין לי עדיין התחבטויות כאלה, נראה לי שהייתי נוהגת בדיוק באותה צורה שאתה נוהג. נשיקות (זה מוזר שאני מנשקת גבר שמעולם לא ראיתי?)

 

[אבא גאה]

בזכות זה שלא ראית

את מנשקת

 

[שמנתולה]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[שבלולית בשלולית]

איפה האייקון של "סומר"

כשצריכים אותו?

 

[הליאת האחרת]

הנה

לשירותך תמיד

 

[שבלולית בשלולית]

../images/Emo45.gif

 

[מיז פיגי]

אני אמנם לא נשקנית גדולה

(מעדיפה מילים ומאמינה שיכולות לחבק ולנשק לא פחות טוב) אבל תאמיני לי שבלולית יקרה, אם היית רואה את אבא'לה לא היית חוזרת בך מהרצון לנשק אותו. אוי, הגעגעועים...

 

[מיז פיגי]

טוב אז אני שוב נוכחת

שאני עוד לא יודעת כלום על שומדבר! כל מה שאני אומרת זה תיאוריה נטו והמציאות, כך אני לומדת מכם שוב ושוב, מורכבת פי אלף. אז תודה שהשכלתם אותי וסליחה שאני (שוב, ולא בפעם האחרונה) מביעה דיעות נחרצות ממעמקי הטרום-האימהות שלי.

 

[ציבונה]

למה לא יודעת? ולמה שום דבר

אהבתי את התשובה שלך ובכלל אני לא מבינה מה הביג דיל שילד ילך עם שמלה. נראה לי שחברי הפורום פה רגישים לזה יותר מהחשש לחריגות של הילד שלהם. לא? אצלנו בגן הילדים לובשים המון שמלות (הבנים) בכלל לא נראה חריג. בחודש האחרון התעסקו עם חתונות וציבונינה אמרה אני אתחתן עם דודו (סתם לצורך העניין) ואני אלבש שמלה לבנה והוא ילבש שמלה שחורה. היום בגן נערכה החתונה אז ככה. כמעט כולם לבשו שמלות (גם הבנים וגם הבנות) כמובן רק מי שרצה. כמעט כולם התאפרו - כולל לק, אודם וצלליות לעיניים. והחתונות: הגננת עברה עם סלסלת טבעות וכל ילד לקח טבעת והיה אמור לענוד אותה על האצבע של מי שהוא רוצה להתחתן איתוץ תאמינו לי היו שם בנים עם בנות, בנות עם בנות, בנים עם בנים וגם כאלה שהתחתנו עם עצמם. מה צריך יותר מזה. לאף אחד לא נראה מוזר בנים שבאים לגן אצלנו עם שמלות וזה קורה די הרבה אף אחד לא עושה מזה עניין לדעתי אם ההורים מגיעים עם הילד בפוזה של התנצלות (מה לעשות זה מה שהוא רצה ללבוש בבוקר...) או בהתביישות וכ"ו אז זה יוצר תגובות מסויימות אבל אם זורמים עם הרצונות של הילד בטעיות תאמינו לי שהאחרים יחשבו שזה כיף כמוהו ויידבקו.

 

[אבא גאה]

הגן הזה נשמע מקסים

עם כל רגע יותר .... אם היה גן כזה הייתי שולח אותו עם שמלה. באמת. ו...כן, כפי שכתבתי לפיונה, אני באמת קצת רגיש לזה יותר...

 

[ליאת הגננת]

זה באמת מקסים

שבגן הכל אפשר. ככה צריך. אבל מה עם ללכת למול, למשל, או סתם ברחוב? האם אתה היית לובש שמלה? ולמה לא, בעצם? הרי זה בוודאי לא מבחירה, שכן מעולם לא היתה לך בחירה אמיתית, עם כל עניין הלחץ החברתי שהופעל עליך, לפחות כמו על ג'וניור של ערבה, בטח יותר... מצד שני, אם הפנמת את המסר הזה, איך זה שלמרות המסרים השליליים אתה הומו? שאלה לי אליך: האם אי פעם חשת לכוד/מתוסכל/מדוכא בשל ההרגל הזה, ללבוש רק בגדי גברים? האם יש לך תחושה שקיצצו לך את הכנפיים בהתנייה הזו, או שפגעו בחרות האישית שלך?

 

[טל קר]

ואם לו ספציפית אין אז מה?

אני מכירה אישית אחרים שמרגישים לכודים/מתוסכלים/מדוכאים בדיוק בגלל זה. שהנורמות אוסרות עליהם להתלבש בבגדי נשים ו/או להתאפר. שהם בארון הזה. שהחברה מקצצת להם את הכנפיים ופוגעת בחרות האישית שלהם. במצעד הגאווה אחרי המצעד היה בסמוך להפנינג הפנינג אלטרנטיבי. הקווירחנה. הגעתי לשם עם חברה בין הראשונות. היה שם גבר אחד שאפילו במצעד הוא התבייש לצעוד כמו שהוא באמת רוצה, רק בקווירחנה, הוא הוריד חולצה, הוציא מהתיק חזיה, מלא אותה ושם על עצמו. הוריד מכנסים. הוציא גרביונים מהתיק. מעל הכל הוא שם שמלה לבנה, ארוכה. וסוף סוף הוא התחיל לחייך. זה היה כל כך יפה. נפגשתי עם מישהי לפני כמה ימים. היא סיפרה לי איך בתור ילד היא גם אהבה להתלבש בבגדי נשים, ולשחק ב"משחקים של ילדות". ולקחו אותו משם. לא הרשו לו. ארבעים ומשהו שנה, רוב חייה, הוא היה על במה, שיחק את הגבר הכי גברי שיש. כיום היא לובשת בגדי נשים בחו"ל אבל בארץ פחות, ולא בעבודה בפרט, כי שם עדין לא יודעים. למה לא? למה לא לאפשר את כל סוגי הביגוד לכל האנשים? למה לסרס אנשים, למה להגביל מרחב אפשרויות כשזה לא פוגע באחרים? למה לגרום לאנשים להתבייש, להסתיר, להתחבא? למה להכניס אנשים והתנהגות שלא פוגעת באיש, לארון?