הסדרות שהכי השפיעו עלינו

[didalf]

וזו השאלה שניסיתי לענות עליה, ולכן לא בהכרח הייתי מגדירה את שלושת הסדרות האלה כסדרות הכי טובות שראיתי, אלא כשלושת הסדרות שהיוו השפעה הכי גדולה עלי.

אה והאם עדיין היית בוחרת את אותן 3 סדרות או שמשהו השתנה בינתיים?

 

[מילי08]

אני הולכת לעשות פה משהו שמאוד מפחיד אותי, וזה לחשוף את עצמי. אני כתבתי בבלוג קפה + טלוויזיה (לא כתבות עצמן, בעצם, שני דברים שכתבתי התפרסמו בבלוג ההוא תחת השם שלי. אחד ילונקק פה בהמשך כי הוא אחת התשובות, והשני היה סתם איזה סיכום פרק של המשרד). הכינוי שלי שם היה maayan1, ואתם יכולים לראות שם את התגובה שלי. אפילו אני לא זכרתי מה בחרתי, חוץ מ-הכי גאים שיש. ללכת ולהסתכל על זה עכשיו זאת חוויה כ"כ הזויה.

הסדרות שבחרתי הן: נישואים פלוס, שובר שורות והכי גאים שיש (האמריקאית). לכל אחת מהן לא פירטתי בעמוד עצמו אבל קישרתי ללינק שבו אני מפרטת למה בחרתי את הסדרה.
1. הלינק הראשון של נישואים פלוס הוא אחד הכתבות שפורסמו באתר עצמו (הייתה איזו תקופה בהיסטוריה שלהיות מבקרת קולנוע/טלוויזיה הרגישה כמו אופציה לקריירה עבורי ונדמה לי שחשבתי שמשהו שיתפרסם בבלוג ההוא תחת השם שלי יהיה צעד נכון בכיוון).
https://tvyaddo.com/2013/02/my-married-with-children/ הנה הלינק בו מפורט מה נישואים פלוס הייתה בשבילי ולמה בחרתי אותה. אלוהים כמה קרינג' עבר בי בזמן שקראתי את זה עכשיו, ואפילו לא קראתי את הכל ממש דילגתי על חלקים שלמים כי לא הייתי מסוגלת. אני לא מאמינה כמה נפתחתי באינטרנט תחת השם האמיתי שלי. זה פשוט הזוי בשבילי. מרגיש לי כאילו אני מיקום אחר כתבה את זה.

2. שובר שורות - אז כמו הלינק שם. הנה הלינק להסבר העוד יותר קרינג'י וה"עוד יותר אני לא מאמינה שחפרתי כ"כ הולי שיט הייתי צריכה מישהו שיערוך אותי אז, פי 10 יותר דילגתי על קטעים שלמים כשקראתי עכשיו מרוב קרינג', אבל אם בא לכם תקראו, כאילו לא יודעת אני שמה פה את הלינק תעשו מה שאתם רוצים" -

מעשה בשינוי – על תהליכי גדילה ושיפוט בעונה הרביעית של שובר שורות.

במלאות חודש לתום העונה ובמלאות שבועיים וחצי להימחקות הדראפט המקורי, הנה הוא סופסוף כאן. פוסט סיכום העונה הרביעית. ובשם האקסטרה חגיגיות (*כחכוח*וכדי שלא תשימו לב שהוא כל כך ארוך*שיעול*) – הוא …

superblobweeklyreview.wordpress.com

3. הכי גאים שיש. הלינק שלא שרד . אני חושבת שבמקור זה הוביל למשהו שכתבתי במסך המפוצל זצ"ל. וכמובן שאני לא זוכרת את רוב מה שהיה כתוב בו. אבל אי זוכרת את השורה התחתונה. הכי גאים שיש הייתה הסדרה שהפכה את "גבר גיי" מקונספט שהיה אך ורק בראש שלי ורציונאלית הייתי- "ברור אני לא הומופובית, אבל בתכלס זה סופר מוזר לי ואם נגיד אני אגלה שאח שלי גיי עכשיו יהיה לי ממש קשה לעכל את זה (אבל כמובן שאני אנסה לעשות את זה ועדיין אמשיך לאהוב אותו) כי זה באמת רק פאקינג קונספט בראש שלי, מה אתם רוצים ממני בחיים לא היה לי עד לאותו רגע שום יצוג, טלוויזיוני או מציאותי של בן אדם גיי, אי אני אמורה לא לחשוב על זה כקונספט" ל-"גייז הם פאקינג בני אדם ואני מבינה אותם רגשית ולא רק שכלית!"
מכירים שמנסים להסביר פמיניזם לגברים ואומרים להם- תחשוב על הבת שלך/אמא שלך/אחותך. ואז יש את אלה שאומרים- לא. אתה צריך לחשוב על זכויות נשיות לא בהקשר אליך. אז אני תמיד הייתי נגד הטיעון הזה. מה זה משנה למה גבר מבין פמיניזם, מה זה משנה אם זה בגלל שהוא חושב על אמא שלו/הבת שלו/אחותו. למה זה רע שהוא מתחבר לזה מתוך ייצוג של אישה אמיתית שקיימת במציאות? לייק, מה שמביא אותו לשם, למה להתעקש על הדרך?
אז ככה אצלי- עם גייז והסדרה הזאת. כי פתאום היו דמויות של גייז בטלוויזיה שאחרי כמה זמן הפסקתי לראות אותם כ"גייז" וראיתי אותם כ-בריאן, ג'סטין, מייקל, בן, אמט, טד. פתאום היה אכפת לי מאנשים (לא אמיתיים אבל טלוויזיה זה הכי קרוב לזה לא?) שאשכרה אכפת לי שיהיה להם טוב, שיש להם תכונות שאני אוהבת, שהם דומים לי לפעמים, שאני רוצה שתהיה להם אהבה, שמעניין לי מה קורה בחיים שלהם. פתאום זה אנשים ולא רק קונספט בראש שלי, אז אין סיכוי שאני יכולה להגיד שהסדרה הזאת לא הכי השפיעה על הדרך שבה אני חושבת על משהו מאוד ספציפי בעולם.

וזו השאלה שניסיתי לענות עליה, ולכן לא בהכרח הייתי מגדירה את שלושת הסדרות האלה כסדרות הכי טובות שראיתי, אלא כשלושת הסדרות שהיוו השפעה הכי גדולה עלי.

אה, ועכשיו כשנחשפתי והכל, אני מניחה שאתם יכולים לקרוא לי מעיין (שמי הרשמי בישראל) אם אתם רוצים במקום מיקי, אבל לא חייבים. זה לא מאוד משנה לי.

לנצח תישארי מיקי. או טוויסטד. או קרן אור. אני לא מכירה מעיין
בכל מקרה תודה על השיתוף. נתקלתי ברשימה הזאת אבל לא קראתי. עכשיו יש לי תירוץ לקרוא

 

[keren or5]

זה עדיין אופציה לדעתי.

התעצלתי לרגע כי זאת לא סדרה שמעניינת אותי ובסוף קראתי וכל מה שיש לי להגיד זה

חח אוף כן ממש התאבסתי לפני שבוע כשעברתי על זה כי רציתי לראות מה כתבת. (הייתי מזהה שזאת את גם אם לא הייתי יודעת מה השם שלך למעשה קודם ראיתי את הטקסט ואח"כ את השם ואמרתי ידעתי.)

מעניין. אני לא חושבת שהרגשתי ככה כי ראיתי אותה בשלב הרבה מאוחר בחיים שלי, אבל היא בהחלט תרמה לאובססיה שלי לזוגות של שני גברים. כאילו מאד. אולי יצרה אותה בעצם. לא בטוחה מה הביצה ומה התרנוגלת. אני בהחלט צריכה להוסיף אותה אבל לסדרות שהשפיעו.

אין ספק ששלושת הסדרות האלה קשורות לזמן בחיים שלי שראיתי אותם ואין ספק שאם הייתי רואה אותן בזמן אחר יכול מאוד להיות שהתגובה שלי הייתה משתנה.

אני מסכימה שהדרך הכי טובה שיהיה אכפת לך ממיעוט כלשהו היא שיהיה אכפת לך מאדם ספציפי שמשתייך למיעוט הזה, למרות שזה כביכול פחות נאצל כמו שאמרת. אבל מה לעשות אנחנו רק אנושיים.

נההה עדיין נקרא לך מיקי טוויסטד

 

[keren or5]

אה והאם עדיין היית בוחרת את אותן 3 סדרות או שמשהו השתנה בינתיים?

אז זהו. לא בא לי לבחור שלוש במקום, אבל בא לי לבחור 3 נוספות:
אז אני מניחה-
א. שיימלס- כי נראה לי שזו גרסה יותר עדכנית של "נישואים פלוס" מבחינתי לפחות.
ב. המקום הטוב - ספוילר כי נראה לי שיש בה את הדברים שאני הכי אוהבת בסדרות של מייקל שור- מצד אחד המערכת רקובה מהיסוד ונגדינו- לייק אף אחד לא נכנס למקום הטוב יותר ממאה שנה או משהו, -מה שמראה שיש שלב שלא משנה כמה צדיק אתה יכול להיות ע"ע הפרק עם ההוא שהבין את המערכת על כדוה"א וליטרלי פגע בעצמו כדי להיות מוסרי והוא אפילו לא היה שייך למקום הטוב לפני שהחבר'ה שלנו באו לשם ושינו את המערכת, and yet, גם במערכת הלא פיירית, אנשים בוחרים להיות טובים.
ג. בואג'ק הורסמן- לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר על זה אפילו האמת.

 

[didalf]

עריכה: מרוב ההתלהבות, שכחתי לרענן אני הולכת לשרשר את ההודעה מחדש

אי אפשר, אבוד.
גם אי אפשר למחוק כי אז ניק מתבכיין שזה עושה לו בעיות והודעות נעלמות.
אבל לא נורא קורה לכולם.

א. שיימלס- כי נראה לי שזו גרסה יותר עדכנית של "נישואים פלוס" מבחינתי לפחות.

כן? כי לא ממש ראיתי נשואים פלוס אבל ממה שכתבת נראה שזאת סדרה שבה לאף אחד במשפחה לא אכפת מאף אחד. בשיימלס יש שני הורים לא מתפקדים לחלוטין אבל יש המון אהבה ואכפתיות בין האחים.

 

[It's Always Sunny]

משרשרת את ההודעה שוב, הפעם למקום הנכון

אני הולכת לעשות פה משהו שמאוד מפחיד אותי, וזה לחשוף את עצמי. אני כתבתי בבלוג קפה + טלוויזיה (לא כתבות עצמן, בעצם, שני דברים שכתבתי התפרסמו בבלוג ההוא תחת השם שלי. אחד ילונקק פה בהמשך כי הוא אחת התשובות, והשני היה סתם איזה סיכום פרק של המשרד). הכינוי שלי שם היה maayan1, ואתם יכולים לראות שם את התגובה שלי. אפילו אני לא זכרתי מה בחרתי, חוץ מ-הכי גאים שיש. ללכת ולהסתכל על זה עכשיו זאת חוויה כ"כ הזויה.

אני הולכת להיות קצת פאן גירל עכשיו ולהודות בכך שקראתי את התגובה שלך הרבה פעמים, מקווה שזה לא נשמע מאוד קריפי, פשוט הכתבה הזו הייתה בשבילי שינוי כי היא גרמה לי להיחשף להרבה סדרות טלוויזיה שלא הכרתי קודם.

הסדרות שבחרתי הן: נישואים פלוס, שובר שורות והכי גאים שיש (האמריקאית). לכל אחת מהן לא פירטתי בעמוד עצמו אבל קישרתי ללינק שבו אני מפרטת למה בחרתי את הסדרה.
1. הלינק הראשון של נישואים פלוס הוא אחד הכתבות שפורסמו באתר עצמו (הייתה איזו תקופה בהיסטוריה שלהיות מבקרת קולנוע/טלוויזיה הרגישה כמו אופציה לקריירה עבורי ונדמה לי שחשבתי שמשהו שיתפרסם בבלוג ההוא תחת השם שלי יהיה צעד נכון בכיוון).
https://tvyaddo.com/2013/02/my-married-with-children/ הנה הלינק בו מפורט מה נישואים פלוס הייתה בשבילי ולמה בחרתי אותה. אלוהים כמה קרינג' עבר בי בזמן שקראתי את זה עכשיו, ואפילו לא קראתי את הכל ממש דילגתי על חלקים שלמים כי לא הייתי מסוגלת. אני לא מאמינה כמה נפתחתי באינטרנט תחת השם האמיתי שלי. זה פשוט הזוי בשבילי. מרגיש לי כאילו אני מיקום אחר כתבה את זה.

גם את הכתבה הזו קראתי ונהניתי ממנה

2. שובר שורות - אז כמו הלינק שם. הנה הלינק להסבר העוד יותר קרינג'י וה"עוד יותר אני לא מאמינה שחפרתי כ"כ הולי שיט הייתי צריכה מישהו שיערוך אותי אז, פי 10 יותר דילגתי על קטעים שלמים כשקראתי עכשיו מרוב קרינג', אבל אם בא לכם תקראו, כאילו לא יודעת אני שמה פה את הלינק תעשו מה שאתם רוצים" -

מעשה בשינוי – על תהליכי גדילה ושיפוט בעונה הרביעית של שובר שורות.

במלאות חודש לתום העונה ובמלאות שבועיים וחצי להימחקות הדראפט המקורי, הנה הוא סופסוף כאן. פוסט סיכום העונה הרביעית. ובשם האקסטרה חגיגיות (*כחכוח*וכדי שלא תשימו לב שהוא כל כך ארוך*שיעול*) – הוא …

superblobweeklyreview.wordpress.com

את הלינק הזה לא פתחתי כי עדיין לא ראיתי שובר שורות, אז העדפתי לא לקרוא ספוילרים.

3. הכי גאים שיש. הלינק שלא שרד . אני חושבת שבמקור זה הוביל למשהו שכתבתי במסך המפוצל זצ"ל. וכמובן שאני לא זוכרת את רוב מה שהיה כתוב בו. אבל אי זוכרת את השורה התחתונה. הכי גאים שיש הייתה הסדרה שהפכה את "גבר גיי" מקונספט שהיה אך ורק בראש שלי ורציונאלית הייתי- "ברור אני לא הומופובית, אבל בתכלס זה סופר מוזר לי ואם נגיד אני אגלה שאח שלי גיי עכשיו יהיה לי ממש קשה לעכל את זה (אבל כמובן שאני אנסה לעשות את זה ועדיין אמשיך לאהוב אותו) כי זה באמת רק פאקינג קונספט בראש שלי, מה אתם רוצים ממני בחיים לא היה לי עד לאותו רגע שום יצוג, טלוויזיוני או מציאותי של בן אדם גיי, אי אני אמורה לא לחשוב על זה כקונספט" ל-"גייז הם פאקינג בני אדם ואני מבינה אותם רגשית ולא רק שכלית!"
מכירים שמנסים להסביר פמיניזם לגברים ואומרים להם- תחשוב על הבת שלך/אמא שלך/אחותך. ואז יש את אלה שאומרים- לא. אתה צריך לחשוב על זכויות נשיות לא בהקשר אליך. אז אני תמיד הייתי נגד הטיעון הזה. מה זה משנה למה גבר מבין פמיניזם, מה זה משנה אם זה בגלל שהוא חושב על אמא שלו/הבת שלו/אחותו. למה זה רע שהוא מתחבר לזה מתוך ייצוג של אישה אמיתית שקיימת במציאות? לייק, מה שמביא אותו לשם, למה להתעקש על הדרך?
אז ככה אצלי- עם גייז והסדרה הזאת. כי פתאום היו דמויות של גייז בטלוויזיה שאחרי כמה זמן הפסקתי לראות אותם כ"גייז" וראיתי אותם כ-בריאן, ג'סטין, מייקל, בן, אמט, טד. פתאום היה אכפת לי מאנשים (לא אמיתיים אבל טלוויזיה זה הכי קרוב לזה לא?) שאשכרה אכפת לי שיהיה להם טוב, שיש להם תכונות שאני אוהבת, שהם דומים לי לפעמים, שאני רוצה שתהיה להם אהבה, שמעניין לי מה קורה בחיים שלהם. פתאום זה אנשים ולא רק קונספט בראש שלי, אז אין סיכוי שאני יכולה להגיד שהסדרה הזאת לא הכי השפיעה על הדרך שבה אני חושבת על משהו מאוד ספציפי בעולם.

תודה על ההסבר אני זוכרת שממש התבאסתי שהלינק לא עבד (חלק מהלינקים של הסמך המפוצל כבר לא עובדים ) ובאמת תהיתי למה רשמת הסדרה הזו עשתה לך שינוי.

וזו השאלה שניסיתי לענות עליה, ולכן לא בהכרח הייתי מגדירה את שלושת הסדרות האלה כסדרות הכי טובות שראיתי, אלא כשלושת הסדרות שהיוו השפעה הכי גדולה עלי.

אה, ועכשיו כשנחשפתי והכל, אני מניחה שאתם יכולים לקרוא לי מעיין (שמי הרשמי בישראל) אם אתם רוצים במקום מיקי, אבל לא חייבים. זה לא מאוד משנה לי.

היה כיף לקרוא

 

[טוני החתול]

אני הולכת לעשות פה משהו שמאוד מפחיד אותי, וזה לחשוף את עצמי. אני כתבתי בבלוג קפה + טלוויזיה (לא כתבות עצמן, בעצם, שני דברים שכתבתי התפרסמו בבלוג ההוא תחת השם שלי. אחד ילונקק פה בהמשך כי הוא אחת התשובות, והשני היה סתם איזה סיכום פרק של המשרד). הכינוי שלי שם היה maayan1, ואתם יכולים לראות שם את התגובה שלי. אפילו אני לא זכרתי מה בחרתי, חוץ מ-הכי גאים שיש. ללכת ולהסתכל על זה עכשיו זאת חוויה כ"כ הזויה.

הייתי עסוק רוב היום, בשלב מסוים נכנסתי לפורום (ואולי אפילו הגבתי למשהו) אבל לא היה לי זמן להתחיל לקרוא דברים ארוכים.
אז רק עכשיו ממש היה לי זמן לשבת ולקרוא. ואני אמשיך כבר רק מחר

הסדרות שבחרתי הן: נישואים פלוס, שובר שורות והכי גאים שיש (האמריקאית). לכל אחת מהן לא פירטתי בעמוד עצמו אבל קישרתי ללינק שבו אני מפרטת למה בחרתי את הסדרה.
1. הלינק הראשון של נישואים פלוס הוא אחד הכתבות שפורסמו באתר עצמו (הייתה איזו תקופה בהיסטוריה שלהיות מבקרת קולנוע/טלוויזיה הרגישה כמו אופציה לקריירה עבורי ונדמה לי שחשבתי שמשהו שיתפרסם בבלוג ההוא תחת השם שלי יהיה צעד נכון בכיוון).
https://tvyaddo.com/2013/02/my-married-with-children/ הנה הלינק בו מפורט מה נישואים פלוס הייתה בשבילי ולמה בחרתי אותה. אלוהים כמה קרינג' עבר בי בזמן שקראתי את זה עכשיו, ואפילו לא קראתי את הכל ממש דילגתי על חלקים שלמים כי לא הייתי מסוגלת. אני לא מאמינה כמה נפתחתי באינטרנט תחת השם האמיתי שלי. זה פשוט הזוי בשבילי. מרגיש לי כאילו אני מיקום אחר כתבה את זה.

וואו.
אני לחלוטין יכול להבין שזה עושה לך קרינג' לקרוא את זה כי זה מוזר לקרוא מחשבות שהיו לך על משהו שנים רבות מאוחר יותר. בטח על משהו אישי. (לתקופות בחיי כתבתי יומן, מזה אני מכיר את התחושה)
אבל אני כל כך שמח ששיתפת את זה. ואני מניח שמתוך הקרינג' שאת מרגישה, והגיוני שגם מתוך צנעה, את אולי לא רואה עד כמה יפה המאמר(?) הזה.
זה ממש ריגש אותי.
וזה מאוד העלה לי מחשבות על המשפחה שלי, על מה שידוע לי על משפחות אחרות, על הסדרה נשואים פלוס ועל משפחות בסדרות אחרות.
זה מעניין כי גם אני הייתי די אובססיבי לנשואים פלוס כשהייתי ילד. אפילו שהמושב שלי קיבל כבלים די באיחור, עדיין היו לי שנים איתם (כמו שאמרת זאת הסדרה שאף פעם לא החליפו אלא רק רצה במעגל אינסופי). אבל אני גם מרגיש שאני בקושי זוכר את הסדרה ונדיר שאני חושב עליה. מעניין שאני לא זוכר את הפרק שציינת שם (הפארודיה על "אלו חיים נפלאים") אבל אני כן זוכר את No Mam ואת הסדרה שאל אהב psycho dad ואת הפרק המשולש באנגליה עם הישוב שנמצא בלילה תמידי ואת הילד שהיה איתם כמה פרקים. ואת ההריון של פגי ומרסי שהפך לחלום... (תוך כדי שאני כותב אני נזכר ביותר ויותר)
חיי המשפחה שלי דומים לשלך במקומות מסויימים ושנים במקומות אחרים. למשל אני גם בן זקונים ויש לי שתי אחיות שגדולות ממני בבערך 12 ו14 שנים. אבל גם יש לי עוד אחות שגדולה ממני רק בשנתיים. ולא היה לנו טלוויזיה בחדר, אלא היה לנו חדר טלוויזיה. להורים שלי בטח שלא הייתה טלוויזיה כי הם לא ראו טלוויזיה.
ארוחות שישי היו תמיד, אבל הן היו נושא מורכב. אני אף פעם לא הבנתי את הצורך בהן, אבל לא התנגדתי. אבל שתיים מהאחיות שלי שנאו אותן ורק אחרי שנים של הרבה ויכוחים סביב השולחן (ושנים רבות אחרי שהן עזבו את הבית) הן הפסיקו להגיע אליהן (כל אחת בזמנה). למעשה הערב אחת מהן הייתה בארוחת שישי ובלי קשר לזה שהיא כבר בת 50 פלוס וסבתא בעצמה יכלתי לראות איך זה מעיק עליה.
בכל מקרה העניין עם המשפחה שלי לא היה אדישות אחד לשני, אבל כן הרבה ריבים, הרבה דרמה, הרבה צעקות (ואנשים צועקים על אנשים אחרים לא לצעוק בלי להבין את האירוניה). היו גם צחוקים ואהבה, אבל לא ממש משפחת קוסבי (אלא אם כן גם שם היו שתי אחיות שהיו די בכסאח קבוע למשך 10 שנים ובלי להתחבק בסוף פרק מידי פעם)

אף פעם לא חשבתי על כך שאני באמת העדפתי סדרות שבהן המשפחה ממש לא אידיאלית (כמו נשואים פלוס, רוזאן ומאוחר יותר מאלקולם באמצע) על סדרות שכן הציגו משפחה אידיאלית. נראה לי הגיוני שזה פשוט בגלל שזה יותר מעניין. אבל זה בהחלט הגיוני שזה מרגיש לי יותר קרוב לחוויה האמיתית כמו שהכרתי אותה.

עוד כמה דברים:

בתגובה שלך באתר ההוא כתבת:

לא עברו את הסינון (למרות שכ"כ כ"כ רציתי.. גאד דמיט) ובא לי להרביץ חפירה עכשיו על כל אחת מהן, אבל רק ניימדרופינג (והפעם כן יש חשיבות לסדר, זה בסדר יורד, פחות או יותר):
- עמוק באדמה
- פיוצ'רמה (עונות 1-6 + הסרטים)
- סקראבס
- מח' גנים ונוף
- ארסטד דיבלופמנט (עוד לא ראיתי עונה 4)
- משפחת סימפסון
- הסמויה
- קומיוניטי
- אוז
- האוס
- מופע שנות ה-70

לא היו מועמדים בכלל, למרות שנחשבות ליצירות מופת:
- הסופרנוס
- באפי, אנג'ל ופיירפלי
- סיינפלד.

קודם כל זה מצחיק אותי כי ב'לא היו מועמדים' בכלל כתבת את שלושת הסדרות שאני כתבתי (באפי, הסופרנוס וסיינפלד)

לגבי סדרות שלא עברו את הסינון - קצת הפתיע אותי שלא ראיתי את דריה לאור זה שאת משתמשת בתמונה של ליין גם פה וגם שם

 

[keren or5]

לנצח תישארי מיקי. או טוויסטד. או קרן אור. אני לא מכירה מעיין
בכל מקרה תודה על השיתוף. נתקלתי ברשימה הזאת אבל לא קראתי. עכשיו יש לי תירוץ לקרוא

כן? כי לא ממש ראיתי נשואים פלוס אבל ממה שכתבת נראה שזאת סדרה שבה לאף אחד במשפחה לא אכפת מאף אחד. בשיימלס יש שני הורים לא מתפקדים לחלוטין אבל יש המון אהבה ואכפתיות בין האחים.

הממ... אחרי קצת מחשבה נכון, את צודקת - אולי סתם קישרתי כי שתיהן משפחות "ווייט טראשיות" כאלה. וגם כי תמיד הרגשתי שפרנק הוא קצת מסדרה אחרת. משהו יותר כמו נישואים פלוס- יותר פארודיה על אבא אמיתי, אבל זה נכון שזה לא ממש מתאר את שאר המשפחה. אני גם ראיתי רטרוספקטיביות וראיונות ישנים עם השחקנים על נישואים פלוס והם הרבה פעמים ציינו שנכון הם היו רעים אחד לשני כל הזמן, אבל גם אצלם היו מקרים שהם הגנו אחד על השני, במיוחד הם ציינו קטעים שתקפו אותם בתור משפחה ואז זה תמיד היה גורם להם לאחד כוחות להילחם נגד מי שנלחם נגדם. אבל האמת זו לא נקודה מאוד רלוונטית כי לא נראה לי שחשבתי על זה כשכתבתי את זה.

אז אני משנה קצת את הניסוח שלי לגבי למה אני בחרתי בסדרה הזאת. מעבר לכך שיש שם את הדמות הנשית האהובה עלי בטלוויזיה (את יודעת מי), ואחד סיפורי האהבה הכי יפים שראיתי בטלווזיה (את יודעת מי). אני אסכם בקצרה מה אני אוהבת בסדרה הזאת. נכון בסדרות מודרניות אחד האפילים של הסדרות זה שיש המון סדרות שבהן דמויות, אפילו ראשיות יכולות למות ומהללים אותם על זה שאפילו דמויות ראשיות לא חסינות למוות וזה הופך את כל הסדרות האלה ליותר מותחות ומעניינות כי הגיבור באמת יכול למות? אז בשיימלס- דומה רק לא עם מוות. רוב הדמויות שם לא מתות, אבל כל דמות לא משנה כמה ראשית היא יכולה להגיע לתהומות של כישלון בחיים שלה שאפילו לזמן שידור התוכנית היה נראה לי כאילו הם הלכו למקומות שעדיין הרבה סדרות לא היו הולכות לשם מרוב שזה נהיה אפל לפעמים. ועם זאת הסדרה היא לא פסימית, והיא נותנת לדמויות שלה שלל דרכים לבחור בהם לפתור/לתקן דברים שהם עשו או קרו להם. ובאופן כללי כשאני מסתכלת על שלושת הבחירות שלי אפשר לומר שזה מאפיין את שלושת הסדרות- העולם שהן מציגות הוא קשה מאוד, אנשים בסדרות האלה מאוד פגומים, והיא לא מציירת עולם קל בכלל, אבל עדיין יש הרבה אופטימיות למצוא בהם ותמיד הן מראות שאפשר אחרת.
האמת שבוג'אק, עכשיו כשאני חושבת על זה, קצת מתכתב עם אותם סוגי סדרות של "המשפחה המושלמת" שתיארתי כשדיברתי על נישואים פלוס. הדמות הראשית הוא שחקן לשעבר באחת מאותן קומדיות קיטש אייטיזיות-נייטיזיות - וזה אחד התמות של הסדרה. העובדה שבואג'ק כ"כ קנה את השקר הטלוויזיוני הזה שהוא מצפה שהחיים יהיה ככה, רק כדי לגלות פעם ופעם שוב שהם לא.

אני הולכת להיות קצת פאן גירל עכשיו ולהודות בכך שקראתי את התגובה שלך הרבה פעמים, מקווה שזה לא נשמע מאוד קריפי, פשוט הכתבה הזו הייתה בשבילי שינוי כי היא גרמה לי להיחשף להרבה סדרות טלוויזיה שלא הכרתי קודם.

יאאאאא רגשת אותי ממש. לא קריפי בכלל (יחסית לכמות הפעמים שאני קראתי את אותו טקסט באינטרנט שוב ושוב). תודה

גם את הכתבה הזו קראתי ונהניתי ממנה

את הלינק הזה לא פתחתי כי עדיין לא ראיתי שובר שורות, אז העדפתי לא לקרוא ספוילרים.

אם יש סיכוי שתראי את הסדרה הזאת בעתיד מתישהו (ואני תמיד אהיה בעד), אז כן הייתי ממליצה בחום לנסות להימנע באמת מלקרוא עליה כמה שאפשר, עדיף לחוות אותה עם לדעת כמה שפחות עליה.

תודה על ההסבר אני זוכרת שממש התבאסתי שהלינק לא עבד (חלק מהלינקים של הסמך המפוצל כבר לא עובדים ) ובאמת תהיתי למה רשמת הסדרה הזו עשתה לך שינוי.

היה כיף לקרוא

ושוב אני שמה לבבות כי זה מרגש וכייף לקרוא תגובות כאלה

 

[keren or5]

אבל אני כל כך שמח ששיתפת את זה. ואני מניח שמתוך הקרינג' שאת מרגישה, והגיוני שגם מתוך צנעה, את אולי לא רואה עד כמה יפה המאמר(?) הזה.
זה ממש ריגש אותי.

וואו ניק! איזה כייף לשמוע! רגשת אותי מאוד חזרה

ואת הפרק המשולש באנגליה עם הישוב שנמצא בלילה תמידי ואת הילד שהיה איתם כמה פרקים. ואת ההריון של פגי ומרסי שהפך לחלום... (תוך כדי שאני כותב אני נזכר ביותר ויותר)

אוי נכון! אני זוכרת גם שתמיד רציתי לתפוס את שלושת הפרקים האלה ביחד יום אחרי יום וכמעט תמיד בכל שידור הייתי מפספסת אחד מהטרילוגיה הזאת, אבל בגלל שהיו כ"כ הרבה שידורים חוזרים אז בסוף ראיתי את שלושתם- רק שנדמה לי שזה אף פעם לא הצליח לי באותו סיבוב וזה תיסכל אותי. הילד שנעלם (סבן), אז זה באמת היה דבר מוזר מאוד, כמו שכתבתי לעדי, ראיתי כל מיני ראיונות עם השחקניות וסרטוני-רטרו-ספקטיבה על הסדרה, וממה שהבנתי, כל הקטע עם הילד היה שפשוט הקהל לא אהב אותו, אז העלימו אותו פשוט יום אחד. הסיפור עם ההריון של פגי ממש עצוב, כי הכניסו את זה לסדרה כי השחקנית קייטי סיגל ששיחקה את פגי נכנסה להריון אז כמו שעושים הרבה פעמים, מכניסים את זה כקו עלילה לדמות, אבל אז לשחקנית הייתה הפלה לא רצונית, ולכן כמובן היו צריכים גם לסיים את זה בדרך כלשהי בסדרה כי כנראה לא רצו לשים את השחקנית במצב שהיא צריכה לשחק אמא לילד קטן כשהיא בדיוק איבדה ילד, ואז כל העניין של החלום באמת היה סוג של דבר מוזר פשוט לבטל את שתי ההריונות האלה.

חיי המשפחה שלי דומים לשלך במקומות מסויימים ושנים במקומות אחרים. למשל אני גם בן זקונים ויש לי שתי אחיות שגדולות ממני בבערך 12 ו14 שנים. אבל גם יש לי עוד אחות שגדולה ממני רק בשנתיים. ולא היה לנו טלוויזיה בחדר, אלא היה לנו חדר טלוויזיה. להורים שלי בטח שלא הייתה טלוויזיה כי הם לא ראו טלוויזיה.
ארוחות שישי היו תמיד, אבל הן היו נושא מורכב. אני אף פעם לא הבנתי את הצורך בהן, אבל לא התנגדתי. אבל שתיים מהאחיות שלי שנאו אותן ורק אחרי שנים של הרבה ויכוחים סביב השולחן (ושנים רבות אחרי שהן עזבו את הבית) הן הפסיקו להגיע אליהן (כל אחת בזמנה). למעשה הערב אחת מהן הייתה בארוחת שישי ובלי קשר לזה שהיא כבר בת 50 פלוס וסבתא בעצמה יכלתי לראות איך זה מעיק עליה.
בכל מקרה העניין עם המשפחה שלי לא היה אדישות אחד לשני, אבל כן הרבה ריבים, הרבה דרמה, הרבה צעקות (ואנשים צועקים על אנשים אחרים לא לצעוק בלי להבין את האירוניה). היו גם צחוקים ואהבה, אבל לא ממש משפחת קוסבי (אלא אם כן גם שם היו שתי אחיות שהיו די בכסאח קבוע למשך 10 שנים ובלי להתחבק בסוף פרק מידי פעם)

תודה על השיתוף

קודם כל זה מצחיק אותי כי ב'לא היו מועמדים' בכלל כתבת את שלושת הסדרות שאני כתבתי (באפי, הסופרנוס וסיינפלד)

באמת מוזר. ואני לא יודעת למה כתבתי את באפי ואנג'ל שמה. אולי חשבתי שהם אוברייטד, אבל בהחלט נהנתי מהם, אולי זה היה בדיוק אחרי שראיתי אותם פעם ראשונה ופשוט ציפיתי ליותר בגלל האהבה הרבה של אנשים אליהם.

סיינפלד זה מקרה מוזר בשבילי - כי זו כנראה הסדרה היחידה שראיתי בה את כל הפרקים רובים יותר מפעם אחת, הרבה פרקים ראיתי מספיק פעמים בשביל ממש לזכור את העלילה, אבל באמת שלא אהבתי אותה. אבל בגלל שפשוט ראיתי טלווזיה כל הזמן לא יכלתי להתחמק ממנה כי היא הייתה בלופים כל הזמן (בדומה לחברים שאני יודעת לצטט בע"פ), אז כן אני משערת שאני טים חברים. אבל יש דברים בסיינפלד שאני למדתי להעריך בשלב מסויים, כי היא כן הייתה פורצת דרך בהמון תחומים בדרכה. כמו הפרק "ההתערבות" למשל שאני הבנתי רק כגדולה כמה הוא היה פורץ דרך. אבל לא מזמן הייתה לי תגלית ממש יפה על הפרק שחושבים שג'ורג' וג'רי גייז ואז המשפט האייקוני- "לא שיש משהו רע עם זה". לא יודעת תמיד היללו את הפרק הזה, והוא תמיד כן הרגיש לי מעט הומופובי, כי הם כן נבהלים מזה שחושבים שהם הומואים ותפסתי את המשפט המופרסם כסוג של "Virtue signalling" בגלל שהדמויות לא רוצות לצאת חשוכות, אבל לא בגלל שהן מאמינות בזה.
אבל לא מזמן נתקלתי בסירטון הזה-

שמנתח את הפרק ושם אותו בקונטקס מול סדרות שונות שהתעסקו באותו נושא - ואני רואה אותו לגמרי שונה אחרי שראיתי את הסרטון. במיוחד אהבתי שהם חשבו לבטל את הפרק עד שהם מצאו את הקץ' פרייז, כי הם באמת פחדו שזה יעודד הומופוביה. מה שעוד הפתיע אותי ממש שמסתבר שהיו שמועות בהוליווד על שג'רי סיינפלד (האיש לא הדמות) גיי. לא ידעתי את זה מעולם.

​

​

 

[It's Always Sunny]

הייתי עסוק רוב היום, בשלב מסוים נכנסתי לפורום (ואולי אפילו הגבתי למשהו) אבל לא היה לי זמן להתחיל לקרוא דברים ארוכים.
אז רק עכשיו ממש היה לי זמן לשבת ולקרוא. ואני אמשיך כבר רק מחר

וואו.
אני לחלוטין יכול להבין שזה עושה לך קרינג' לקרוא את זה כי זה מוזר לקרוא מחשבות שהיו לך על משהו שנים רבות מאוחר יותר. בטח על משהו אישי. (לתקופות בחיי כתבתי יומן, מזה אני מכיר את התחושה)
אבל אני כל כך שמח ששיתפת את זה. ואני מניח שמתוך הקרינג' שאת מרגישה, והגיוני שגם מתוך צנעה, את אולי לא רואה עד כמה יפה המאמר(?) הזה.
זה ממש ריגש אותי.
וזה מאוד העלה לי מחשבות על המשפחה שלי, על מה שידוע לי על משפחות אחרות, על הסדרה נשואים פלוס ועל משפחות בסדרות אחרות.
זה מעניין כי גם אני הייתי די אובססיבי לנשואים פלוס כשהייתי ילד. אפילו שהמושב שלי קיבל כבלים די באיחור, עדיין היו לי שנים איתם (כמו שאמרת זאת הסדרה שאף פעם לא החליפו אלא רק רצה במעגל אינסופי). אבל אני גם מרגיש שאני בקושי זוכר את הסדרה ונדיר שאני חושב עליה. מעניין שאני לא זוכר את הפרק שציינת שם (הפארודיה על "אלו חיים נפלאים") אבל אני כן זוכר את No Mam ואת הסדרה שאל אהב psycho dad ואת הפרק המשולש באנגליה עם הישוב שנמצא בלילה תמידי ואת הילד שהיה איתם כמה פרקים. ואת ההריון של פגי ומרסי שהפך לחלום... (תוך כדי שאני כותב אני נזכר ביותר ויותר)
חיי המשפחה שלי דומים לשלך במקומות מסויימים ושנים במקומות אחרים. למשל אני גם בן זקונים ויש לי שתי אחיות שגדולות ממני בבערך 12 ו14 שנים. אבל גם יש לי עוד אחות שגדולה ממני רק בשנתיים. ולא היה לנו טלוויזיה בחדר, אלא היה לנו חדר טלוויזיה. להורים שלי בטח שלא הייתה טלוויזיה כי הם לא ראו טלוויזיה.
ארוחות שישי היו תמיד, אבל הן היו נושא מורכב. אני אף פעם לא הבנתי את הצורך בהן, אבל לא התנגדתי. אבל שתיים מהאחיות שלי שנאו אותן ורק אחרי שנים של הרבה ויכוחים סביב השולחן (ושנים רבות אחרי שהן עזבו את הבית) הן הפסיקו להגיע אליהן (כל אחת בזמנה). למעשה הערב אחת מהן הייתה בארוחת שישי ובלי קשר לזה שהיא כבר בת 50 פלוס וסבתא בעצמה יכלתי לראות איך זה מעיק עליה.
בכל מקרה העניין עם המשפחה שלי לא היה אדישות אחד לשני, אבל כן הרבה ריבים, הרבה דרמה, הרבה צעקות (ואנשים צועקים על אנשים אחרים לא לצעוק בלי להבין את האירוניה). היו גם צחוקים ואהבה, אבל לא ממש משפחת קוסבי (אלא אם כן גם שם היו שתי אחיות שהיו די בכסאח קבוע למשך 10 שנים ובלי להתחבק בסוף פרק מידי פעם)

אף פעם לא חשבתי על כך שאני באמת העדפתי סדרות שבהן המשפחה ממש לא אידיאלית (כמו נשואים פלוס, רוזאן ומאוחר יותר מאלקולם באמצע) על סדרות שכן הציגו משפחה אידיאלית. נראה לי הגיוני שזה פשוט בגלל שזה יותר מעניין. אבל זה בהחלט הגיוני שזה מרגיש לי יותר קרוב לחוויה האמיתית כמו שהכרתי אותה.

עוד כמה דברים:

בתגובה שלך באתר ההוא כתבת:

קודם כל זה מצחיק אותי כי ב'לא היו מועמדים' בכלל כתבת את שלושת הסדרות שאני כתבתי (באפי, הסופרנוס וסיינפלד)

לגבי סדרות שלא עברו את הסינון - קצת הפתיע אותי שלא ראיתי את דריה לאור זה שאת משתמשת בתמונה של ליין גם פה וגם שם

איזה יופי, היה מעניין לקרוא

3. הכי גאים שיש. הלינק שלא שרד . אני חושבת שבמקור זה הוביל למשהו שכתבתי במסך המפוצל זצ"ל. וכמובן שאני לא זוכרת את רוב מה שהיה כתוב בו. אבל אי זוכרת את השורה התחתונה. הכי גאים שיש הייתה הסדרה שהפכה את "גבר גיי" מקונספט שהיה אך ורק בראש שלי ורציונאלית הייתי- "ברור אני לא הומופובית, אבל בתכלס זה סופר מוזר לי ואם נגיד אני אגלה שאח שלי גיי עכשיו יהיה לי ממש קשה לעכל את זה (אבל כמובן שאני אנסה לעשות את זה ועדיין אמשיך לאהוב אותו) כי זה באמת רק פאקינג קונספט בראש שלי, מה אתם רוצים ממני בחיים לא היה לי עד לאותו רגע שום יצוג, טלוויזיוני או מציאותי של בן אדם גיי, אי אני אמורה לא לחשוב על זה כקונספט" ל-"גייז הם פאקינג בני אדם ואני מבינה אותם רגשית ולא רק שכלית!"
מכירים שמנסים להסביר פמיניזם לגברים ואומרים להם- תחשוב על הבת שלך/אמא שלך/אחותך. ואז יש את אלה שאומרים- לא. אתה צריך לחשוב על זכויות נשיות לא בהקשר אליך. אז אני תמיד הייתי נגד הטיעון הזה. מה זה משנה למה גבר מבין פמיניזם, מה זה משנה אם זה בגלל שהוא חושב על אמא שלו/הבת שלו/אחותו. למה זה רע שהוא מתחבר לזה מתוך ייצוג של אישה אמיתית שקיימת במציאות? לייק, מה שמביא אותו לשם, למה להתעקש על הדרך?
אז ככה אצלי- עם גייז והסדרה הזאת. כי פתאום היו דמויות של גייז בטלוויזיה שאחרי כמה זמן הפסקתי לראות אותם כ"גייז" וראיתי אותם כ-בריאן, ג'סטין, מייקל, בן, אמט, טד. פתאום היה אכפת לי מאנשים (לא אמיתיים אבל טלוויזיה זה הכי קרוב לזה לא?) שאשכרה אכפת לי שיהיה להם טוב, שיש להם תכונות שאני אוהבת, שהם דומים לי לפעמים, שאני רוצה שתהיה להם אהבה, שמעניין לי מה קורה בחיים שלהם. פתאום זה אנשים ולא רק קונספט בראש שלי, אז אין סיכוי שאני יכולה להגיד שהסדרה הזאת לא הכי השפיעה על הדרך שבה אני חושבת על משהו מאוד ספציפי בעולם.

קראתי את מה שרשמת שוב, הפעם כשאני במצב רוח פחות מרוגש. היה לי ממש כיף לקרוא את ההסבר. הייתה לי תקופה כשקראתי שהסדרה הזו עשתה לך סוויץ' במחשבה, שניסיתי לחשוב מה הכוונה. זה ממש כיף לשמוע את ההסבר ממך

 

[It's Always Sunny]

3-4 שעות...אני אתן לך כמה נחמדים' לא ממליץ לחפש לבד כי יש כמה עם ספוילרים ממש ממש ממש גדולים לקמפיין הראשון והשני
הנה אחד חמןד על חג המולד שממש אהבתי, מאט לא מנהל את המשחק אלא משחק בו

והנה סשן אחד על אחד עם סטיבן קולברט

הנה שילוב מענין מה קורה עם במקום וין דיזל היו ראקונים נוסעים ב FAST\FURIUS

רשמתי לעצמי הערה בפתקים לצפות בפרק אחד כדי לראות אם אני מתחברת ל-D&D. יש פרק שאתה ממליץ עליו חוץ מחג המולד?

 

[טוני החתול]

לא מזמן הייתה לי תגלית ממש יפה על הפרק שחושבים שג'ורג' וג'רי גייז ואז המשפט האייקוני- "לא שיש משהו רע עם זה". לא יודעת תמיד היללו את הפרק הזה, והוא תמיד כן הרגיש לי מעט הומופובי, כי הם כן נבהלים מזה שחושבים שהם הומואים ותפסתי את המשפט המופרסם כסוג של "Virtue signalling" בגלל שהדמויות לא רוצות לצאת חשוכות, אבל לא בגלל שהן מאמינות בזה.
אבל לא מזמן נתקלתי בסירטון הזה-

שמנתח את הפרק ושם אותו בקונטקס מול סדרות שונות שהתעסקו באותו נושא - ואני רואה אותו לגמרי שונה אחרי שראיתי את הסרטון. במיוחד אהבתי שהם חשבו לבטל את הפרק עד שהם מצאו את הקץ' פרייז, כי הם באמת פחדו שזה יעודד הומופוביה. מה שעוד הפתיע אותי ממש שמסתבר שהיו שמועות בהוליווד על שג'רי סיינפלד (האיש לא הדמות) גיי. לא ידעתי את זה מעולם.

וואו זה היה מעניין (כן, צפיתי בכל ה20 דקות)
גם לי תמיד הרגיש לא לחלוטין נעים עם הפרק הזה כי לחלוטין רואים עד כמה הם בסבל מהשמועה.
אבל זה באמת מעניין לשמוע על זה בקונטקסט של התקופה

 

[Lion_Heart]

רשמתי לעצמי הערה בפתקים לצפות בפרק אחד כדי לראות אם אני מתחברת ל-D&D. יש פרק שאתה ממליץ עליו חוץ מחג המולד?

לא בדיוק ..לא כולם בשיטת D&D, אבל כולם כיפיים !

הייתי ממליץ לך להתחיל עם הפרק הראשון של קמפיין 2, התחלה נהדרת לדעתי!

אם תחליטי לצפות, בבקשה תכתבי לי מה דעתך!!!

 

[It's Always Sunny]

מחזות זמר וסדרות וסרטים מוזיקליים. כאילו כשהמוזיקה היא חלק מהעלילה. מניחה שזה גם השפעה של סרטי דיסני בעצם.

אני קצת בדיליי, אבל חשבתי על התגובה הזו היום כי זה הזכיר לי שרציתי לראות את סרטי דיסני בסדר כרונולוגי (כי חשבתי שזה יוסיף קצת עניין) עם אחותי לפני איזה 3-4 שנים וזה לא קרה בסוף ויש סרטי דיסני שבחיים לא יצא לי לראות (פרוזן ). אני לא בטוחה אם יש לי ממש נקודה ללמה אני רושמת את זה, אולי זה בעצם קצת רצון שלי לצפות בחלק מסרטי דיסני ושאם אני ארשום את זה כאן אז לא יהיה לי תירוץ לא לראות
כן, המחשבות שלי היום קצת מבולגנות

 

[Lion_Heart]

אני קצת בדיליי, אבל חשבתי על התגובה הזו היום כי זה הזכיר לי שרציתי לראות את סרטי דיסני בסדר כרונולוגי (כי חשבתי שזה יוסיף קצת עניין) עם אחותי לפני איזה 3-4 שנים וזה לא קרה בסוף ויש סרטי דיסני שבחיים לא יצא לי לראות (פרוזן ). אני לא בטוחה אם יש לי ממש נקודה ללמה אני רושמת את זה, אולי זה בעצם קצת רצון שלי לצפות בחלק מסרטי דיסני ושאם אני ארשום את זה כאן אז לא יהיה לי תירוץ לא לראות
כן, המחשבות שלי היום קצת מבולגנות

frozen באמת סרט חמוד(גם מחזמר דיי טוב), וגם ההמשך שלו...frozen 2 ממש ממש טוב, אז כן,ראי זאת כהמלצה!

 

[didalf]

אני קצת בדיליי, אבל חשבתי על התגובה הזו היום כי זה הזכיר לי שרציתי לראות את סרטי דיסני בסדר כרונולוגי (כי חשבתי שזה יוסיף קצת עניין) עם אחותי לפני איזה 3-4 שנים וזה לא קרה בסוף ויש סרטי דיסני שבחיים לא יצא לי לראות (פרוזן ). אני לא בטוחה אם יש לי ממש נקודה ללמה אני רושמת את זה, אולי זה בעצם קצת רצון שלי לצפות בחלק מסרטי דיסני ושאם אני ארשום את זה כאן אז לא יהיה לי תירוץ לא לראות
כן, המחשבות שלי היום קצת מבולגנות

לא ראית פרוזן? תכלס הוא לא כזה וואו הוא חמוד וסבבה אבל בעיקר עם שיר שלא משחרר (שזה אירוני בגלל השם שלו)
השאלה החשובה היא האם ראית מלך האריות? כי אם כן את בסדר. אם לא תעצרי כל מה שאת עושה ולכי לראות. ואז שוב.
ובכללי את הקלאסיקות של הניינטיז? אבל בעיקר מלך האריות.

 

[It's Always Sunny]

לא ראית פרוזן? תכלס הוא לא כזה וואו הוא חמוד וסבבה אבל בעיקר עם שיר שלא משחרר (שזה אירוני בגלל השם שלו)
השאלה החשובה היא האם ראית מלך האריות? כי אם כן את בסדר. אם לא תעצרי כל מה שאת עושה ולכי לראות. ואז שוב.
ובכללי את הקלאסיקות של הניינטיז? אבל בעיקר מלך האריות.

בטח ראיתי את זה כשהייתי קטנה אבל עכשיו אני לא זוכרת, בגלל זה רציתי לראות חלק מהסרטים של דיסני (אני מניחה שיש כאלה שלא שווים את הזמן שלי). אבל רציתי לעשות את זה מסודר. אולי מתישהו אני אתחיל לראות את הסרטים ואעדכן פה.
הבעיה היחידה שלי היא שאני מפחדת לראות את הסרטים לבד (חלק מהנבלים מפחידים! גם למבוגרים) אבל לא בא לי לחכות לאחים שלי. אכן דילמה קשה
ואגב, הרצון לראות את פרוזן הייתה אחת הסיבות שבגללן הצעתי לאחותי שנראה קצת דיסני, זה עבד לשני סרטים בערך

 

[didalf]

הבעיה היחידה שלי היא שאני מפחדת לראות את הסרטים לבד (חלק מהנבלים מפחידים! גם למבוגרים) אבל לא בא לי לחכות לאחים שלי. אכן דילמה קשה

אני מבינה אותך
עד היום אני מפחדת מהמכשפה של שלגיה (ולכן זה סרט פויה ואת יכולה לא לצפות בו שוב, אין צורך)
ובגלל זה שנים גם פחדתי מסרטי דיסני אחרים. הנבלים של פעם לגמרי מפחידים.
אבל לכי תראי מלך האריות אם את לא זוכרת אותו מספיק עד שתוכלי לשנן אותו!

 

[It's Always Sunny]

אני מבינה אותך
עד היום אני מפחדת מהמכשפה של שלגיה (ולכן זה סרט פויה ואת יכולה לא לצפות בו שוב, אין צורך)
ובגלל זה שנים גם פחדתי מסרטי דיסני אחרים. הנבלים של פעם לגמרי מפחידים.
אבל לכי תראי מלך האריות אם את לא זוכרת אותו מספיק עד שתוכלי לשנן אותו!

אוי כן! וגם מיליפיסנט. כשהייתי קטנה הייתה לנו קלטת של היפיפיה הנרדמת בבית, כל כך פחדתי ממיליפיסנט שהיו צריכים להחביא את הקלטת ממני אבל בכל זאת הייתי בת 5 אז זה נראה לי בסדר.
גם אורוסולה מלחיצה. אבל הכי מעצבן היה היום בו חיפשתי מידע על דיסני, נכנסתי לאתר ופתאום משום מקום קפץ לי גיף של המכשפה של שלגיה. כאילו, זה מלחיץ מספיק גם כשיודעים שזה מגיע
פעם אמרתי לאחותי שהסרטים הישנים של דיסני מלחיצים אותי והיא אמרה שזה בגלל הפלטת צבעים הכהה שהשתמשו בה. נשמע הגיוני

 

[didalf]

אבל הכי מעצבן זה היה היום שחיפשתי מידע על דיסני, נכנסתי לאתר ופתאום משום מקום קפץ לי גיף של המכשפה של שלגיה. כאילו, זה מלחיץ מספיק גם כשיודעים שזה מגיע

מהההה איזה חוצפה לא עושים דברים כאלה!!
עד לפני מעט מידי שנים הייתי סוגרת את האתר בבהלה. היום אני כבר יכולה להתמודד עם זה.
אבל ברצינות בגיל פאקינג 15 הייתי בדיסני באורלנדו ובמקום להנות עד הסוף כל הזמן הסתובבתי בפחד שאני אראה אותה בדמות או בובה או משהו וויתרתי על איזה הופעה על הקרח כי היא כללה נבלים ופחדתי

פעם אמרתי לאחותי שהסרטים הישנים של דיסני מלחיצים אותי והיא אמרה שזה בגלל הפלטת צבעים הכהה שהשתמשו בה. נשמע הגיוני

כן. גם ציירו את הנבלים נורא מפחיד.