חוייתך הדתית אינה חויית הכרת-השם אלא חויית הכרת-מעמדך-בפניו.

הוא תמיד מבהיר את עמדתו בצורה ברורה

גם כשהתנסח "אני מאלה שמאמינים שהמשיח יבוא" כולם הבינו במה הוא מאמין ובמה לא.
 

אלי כ ה ן

New member
הוא דייק: "כל משיח שבא הוא משיח שקר. המשיח יבוא ולעולם יבוא"

עמדתו הייתה ברורה, במיוחד בזכות הרישא: "כל משיח שבא הוא משיח שקר", אבל גם הסיפא מלמדת בצורה ברורה שהוא מאמין רק במשיח שעדין לא בא (שזו למעשה המשמעות המיידית של "לעולם" יבוא). מה שאין כן לגבי אמונתו בקיומו של השם, לא תפסנו אותו באמירה ברורה מסוג: "כל אלוהים אונטולוגי הוא אלוהי שקר", ואפילו לא תפסנו אותו באמירה מתונה יותר מטיפוס "אני מאמין רק באלוהים אפיסטמולוגי", או לפחות "אלוהים הוא לעולם-ועד אפיסטמולוגי", וכל כיוצא בכך. מה שרק מצאנו, זה ששגיא שואל אותו "האם השם קיים בשבילך", ואז ליבוביץ בורח לסיגריה, וגם כשדוחקים אותו לפינה - ומבהירים לו שהשאלה המקורית התייחסה לקיום אונטולוגי של השם, הוא שוב בורח ל"קטגוריות" - במקום להתייחס ספציפית להשם.
 
פער מעמדות זה ההיפך מהמטרה הסוציאליסטית

היעדר מגע בין האל לאדם זה ההיפך מהמטרה הדתית. היעדר זה תקף אם יש או אין אלוהים.
 

אלי כ ה ן

New member
מטרת בוז'י אינה פער אלא ביטולו כמו שמטרתך אינה ה' אלא עבודתו

אבל כדי שבוז'י יוכל לחתור לביטולו של הפער, הוא צריך שיהיה פער - אחרת אין לאן לחתור. וכדי שהדתי יוכל לחתור לעבודת השם, הוא צריך שיהיה השם - אחרת אין לאן לחתור.
 

אלי כ ה ן

New member
ובאותו אופן: אם אין ה' אז לדתי אין ממה לחתור ואין לאן לחתור.

ממה נפשך:

מחד גיסא: אם (כפי שכתבת בהודעה אחרת) דתי הוא מי שחותר לביטול הפער שבינו לבין השם, אזי: כשם שאם - אין בני אדם - או אין פער מעמדי ביניהם, אז לסוציאליסט - המוגדר כמי שחותר לביטולו של הפער הזה - לא יהיה מאן לחתור ולאן לחתור, ככה אם - אין השם - או אין פער בין האדם להשם, אז לדתי - המוגדר על ידיך כמי שחותר לביטולו של הפער הזה - לא יהיה מאן לחתור ולאן לחתור.

מאידך גיסא: אם (כפי שטוענים אני וליבוביץ) דתי הוא מי שחותר לעבודת השם, אזי: כשם שאם אין פער מעמדי בין בני אדם, אז לסוציאליסט - המוגדר כמי שחותר לביטולו של הפער הזה - לא יהיה מאן לחתור ולאן לחתור, ככה אם אין השם, אז לדתי - המוגדר (על ידיי ועל ידי ליבוביץ) כמי שחותר לעבוד את השם - לא יהיה מאן לחתור ולאן לחתור.
 

אלי כ ה ן

New member
זו לא תמיהה עלי אלא על ליבוביץ שנקט בביטוי זה.

וזה אפילו למאן דאמר שליבוביץ לא חשב שיש השם.

על כל פנים, מבחינה לוגית ניתן לקבוע באופן חד-משמעי, שמי שחותר לבצע פעולה פלונית ביחס אל איקס - מניח שיש איקס. אמור מעתה, מי שעובד את השם - מניח שיש השם. כאמור, זה לוגי.
 

אלי כ ה ן

New member
גם אם היחס לא אונטולוגי, עדין הביטוי "לעבוד את השם" מביע יחס

גם אם תניח שהיחס הזה לאותו איקס אינו אונטולוגי, עדין מבחינה לוגית ניתן לקבוע באופן חד-משמעי, שמי שחותר לבצע פעולה פלונית ביחס אל איקס (גם אם לא כיחס אונטולוגי) - מניח (בהכרתו) שיש איקס (גם אם לא אונטולוגית). אמור מעתה, מי שעובד את השם - מניח שיש השם. כאמור, זה לוגי. אני לא נכנס כרגע לשאלה האם האדם הזה מניח שהקיום הזה הוא - רק בהכרת האדם - או גם מחוץ להכרת האדם, כי זו שאלה אחרת שנדונה בתגובותיי האחרות (שבהן היבהרתי שלא ניתן להכריע זאת מתוך דברי ליבוביץ עצמם).
 

אלי כ ה ן

New member
מעולם לא טענתי זאת. הרי כבר מלכתחילה רק טענתי כי:

הדבר צריך עיון האם ליבוביץ חשב שהשם קיים אונטולוגית.
 

אלי כ ה ן

New member
נכון, אי אפשר לדעת שהוא לא קיים. זה בדיוק מה שטענתי מלכתחילה

לגבי שאלתך על עמדתי שלי: אמנם אינני מסכים עם טענתך - שהמחשבה שהשם קיים-אונטולוגית מחוץ לתודעת האדם - מנוגדת לאינטרס הדתי (וכמובן שבזה אינני מתיימר לרמוז שהיא מסייעת לו), אבל זה כבר מוביל אותנו לנושא חדש שלא שייך לשירשור הזה.
 
למעלה