כן ראיתי מה כתוב שם
כתבת שם "איפכא מסתברא", כי "מהשו"ע אפשר להבין שהקב"ה כן ממלא בקשות", ועל כך אתה גם חוזר בתגובתך הנוכחית. אבל, זהו, שאי אפשר להבין זאת מהשו"ע, אפילו לא כלחישה גרידא, משום שהביטוי "ראוי הוא" - אינו מתייחס לאדם - אלא אל הדבר, כלומר כאילו בשו"ע חסרה אפוא המילה "הדבר", וכאילו היה כתוב בשו"ע: "לא יאמר: ראוי הוא [הדבר] שיעשה הקב"ה בקשתי כי כיוונתי בתפילתי"; אילו - כהבנתך - כוונת השו"ע במילה "ראוי" היתה למתפלל עצמו, אז על השו"ע היה לכתוב "לא יאמר: ראוי אני שיעשה הקב"ה בקשתי כי כיוונתי בתפילתי". ובכלל, איך הבנת מדברי השו"ע שהוא חושב שיתכן מצב שבו הקב"ה כן ממלא בקשות? הרי השו"ע דיבר על כל אדם ואדם, כלומר - לדעת השו"ע - לכל אדם ואדם אין לומר לעצמו שראוי הדבר שהקב"ה ימלא את תפילת האדם. האם אתה זוכר את הסיפור על שכנתי? סוקרטס אמר: "כל אדם צריך להפנים שהוא בן תמותה ושלכן האחרים אינם משועבדים לו"; על כך אמרה שכנתי (ממש כמוך): "אדרבא, מדברי סוקרטס משמע שאפשר שהאחרים כן משועבדים לאותו אדם, אבל תלוי האם הוא בן תמותה או לא". כמובן שכנתי טעתה: מדברי סוקרטקס לא ניתן להביא ראיה - לא לכאן ולא לכאן - האם חשב שיתכן אדם שאינו בן תמותה, ובאותו מידה ממש: מדברי השו"ע - כפי שצוטטו בנוסח של פתרון החידה, לא ניתן להביא ראיה - לא לכאן ולא לכאן - האם חשב שיתכן אדם שאת בקשותיו הקב"ה כן ממלא; אם כי דבר אחד - כן ברור מדברי השו"ע: שלאף אדם אין לצפות מהקב"ה שימלא את בקשת האדם הזה.
עוד אתה כותב שהיתה לך תחושה שאני "הולך להביא אישור לדברי ליבוביץ על התפילה מהשו"ע", ואחר כך אתה כותב שלא התבדית. האמנם לא התבדית? הרי פעם אחר פעם כתבתי לך, שמתוך דברי השו"ע כפי שצוטטו בנוסח של פתרון החידה, לא ניתן להביא ראיה - לא לכאן ולא לכאן - האם קיבל את עמדת ליבוביץ הכללית על התפילה. הדבר היחיד שיכולת לשמוע כלחישה מתוך הנוסח של החידה ושל פתרונה, הוא שלטעמי מדברי השו"ע בוקעת ועולה הלחישה, שהוא מסכים עם עמדת ליבוביץ על הנושא הנקודתי של החוצפה ושל הפונקציונר, לאו דווקא על עמדת ליבוביץ הכללית על התפילה.
עוד אתה כותב שהשו"ע לא היה אומר לאדם המצפה שהקבה יושיע אותו: ["למה מי אתה בכלל אדם דל ונבזה"]. אחר כך אתה מביא לטענתך הנ"ל ראיה מכמה פסוקים שכתב דוד המלך. אבל שים לב, שלשון הפסוקים של דוד המלך אינה יכול לשמש ראיה על מה שחשב השו"ע. אין לערבב בין טקסטים: לשון דוד המלך לחוד, ולשון השו"ע לחוד. מה חשב השו"ע על פסוקי דוד המלך? איננו יודעים, כי לא כתוב בשו"ע מה חשב על פסוקים אלו. אבל אנחנו כן יודעים מה הצהיר השו"ע, ומהי הלחישה הבוקעת ועולה מתוך מה שהצהיר השו"ע. בהקשר זה אזכיר לך שוב אמירה קדמונית שלי (כפאראפראזה על מאמר חז"ל): "הוצהר/נלחש, לא הוצהר ולא נלחש, הוצהר/נלחש - עדיף".
עוד אתה כותב: "הר"י קארו כתב בדיוק את מה שרצה לכתוב. בעדינות ובמתינות ולא צריך להכניס מלים לפיו". ובכן, כבר התיחסתי לטענה זו פעמים רבות, כשהזכרתי את דברי שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ על דברי שר הכלכלה הנוכחי נפתלי בנט: בנט אמר שהוא לא הולך עם החרדים, אז הגיב שטייניץ: "הרי זה ממש אחד ועוד אחד: בנט אומר שהוא הולך רק עם לפיד, ולפיד אומר שהוא לא הולך עם החרדים, אז בנט בעצם לוחש מתחת לשטיח שהוא לא הולך עם החרדים". כך גם בענייננו: על האדם המתפלל כתב השו"ע: "לא יאמר: ראוי הוא שיעשה הקב"ה בקשתי...אלא יאמר: מי אני, דל ונבזה, בא לבקש ממלך מלכי המלכים הקב"ה". מדברי השו"ע נשמעת לחישה ברורה מתחת לשטיח, שלדעת השו"ע, מי שכן חושב "ראוי הוא שיעשה הקב"ה תפילתי", יש לומר לו: "למה מי אתה בכלל, אדם דל ונבזה, שבא לדרוש דרישות ממלך מלכי המלכים הקב"ה, כאילו שהוא איזה פקיד שממונה על מילוי בקשותיך, חוצפן שכמוך". שים לב שלא מדובר כאן בהצהרת השו"ע - אלא בלחישה הבוקעת ועולה מהצהרת השו"ע. אמור מעתה: לא הכנסתי מילים לפיו של השו"ע, ממש כפי שיובל שטייניץ לא הכניס מילים לפיו של נפתלי בנט. זה פשוט אחד ועוד אחד; זו פשוט לחישה הבוקעת ועולה מתוך הצהרה. זה הכל.
אתה שואל: "אם זה לא איפכא מסתברא מה כן?" ובכן אגיד לך מה זה כן: זה שני דברים בלתי קשורים זה לזה. זה מה שזה. כי החידה ופתרונה בכלל לא עסקו בעמדת ליבוביץ הכללית על התפילה, אלא עסקו בקשר שבין המושג "חוצפה" (שבו השתמש ליבוביץ במאמרו על התפילה) לבין אלו החושבים שהקב"ה פונקציונר שממנו מצופה למלא את בקשתם. שים לב, שמעצם השימוש שלי במילים הליבוביצ'יאניות "חוצפה" ופונקציונר" בנוסח של החידה, יכולת מקסימום לשמוע את לחישתי (שלא הוצהרה מפורשות), שיש הסכמה בין השו"ע לבין ליבוביץ בנקודה הספצפית הנ"ל, אך עדין לא יכולת לשמוע מכך שום לחישה הלוחשת שיש ביניהם הסכמה גם על עמדת ליבוביץ הכללית על התפילה.
לגבי טענתך האחרונה, שכביכול ליבוביץ לא הביא את האסמכתא מהשו"ע כי ליבוביץ יודע שהשו"ע חולק על ליבוביץ: אבל במה יש ביניהם מחלוקת? לכל היותר תוכל לטעון שיש ביניהם מחלוקת לגבי עמדת ליבוביץ הכללית על התפילה, אבל לא בנקודה הספצפית שבה עסקה החידה: להזכירך שוב: תמיהתי על ליבוביץ היתה על הנקודה הספציפית שבה דנה החידה, ושבה יש הסכמה בין השו"ע לליבוביץ (כפי שמוכח מדברי השו"ע ומלחישתו כמפורט בנוסח של פתרון החידה). וכי חסרים מקרים שליבוביץ מביא אסמכתא מהשו"ע, למרות שליבוביץ יודע שלא בהכרח יש תמימות דעים בינו לשו"ע בנושאים אחרים? בזמנו הזכרתי לך את הדוגמה הראשונה שעלתה אז על דעתי: ליבוביץ הביא מהשו"ע אסמכתא במאמרו על המתת חסד (וכמובן יש הרבה דוגמאות אחרות).
