ילדים הורסים לי את החיים

קריסטה

New member


 

XUXA141

New member
המחלוקת היא האם הגבר הוא רכוש.

חפץ. האם האישה המאהבת "לוקחת" משהו מ"מישהי" - את הרכוש שלה. והיות וזה יגרום אוטומטית לזה שהגבר יהיה פטור מאשמה, כי הוא רכוש, לקחו אותו, הוא לא אשם, והיות ואני בכלל מתנגדת להפיכת אנשים לרכוש, גם כשזה הפוך - כשאסור להתחיל עם אישה נשואה כי היא "רכוש" בעלה, והרי בדיוק בגלל זה מכסים אותה בכיסויי ראש וב"צניעות" - כדי שגבר אחר לא "יחמוד את שורו ובהמתו ואשתו" כמו שכתוב בעשרת הדברות, אז אני לא יכולה להגיד שמישהו שנשוי למישהי, הוא רכושה ואני "גונבת" אותו, ולכן אם הוא זה שהתחייב, הוא זה שאשם. אם נקביל את זה- אם אני התחייבתי לעשות דיאטה, ואפילו הבטחתי לבן הזוג שלי שאני עושה דיאטה כדי להיות נניח רזה כרצונו, ואז יש בטלוויזיה איזה פרסומת לבורקס או שוקולד מגרים במיוחד ואני הולכת מרצוני החופשי וקונה, האם הטלוויזיה אשמה? האם הפרסומת אשמה?
 
את עושה פה כל מיני קפיצות לא הכרחיות

בכלל. ומכניסה דברים שלא היו בדיון. אני אמרתי "לוקחת"? מישהו בכלל אמר לוקחת? לא, לא מדובר פה על גבר כרכוש. ולא על אישה כרכוש. זה שזה קיים שיש אנשים שמסתכלים על זה ככה, עוד לא אומר שכל מי שיש לו כבוד לזוגיות כמוסד, זה בגלל שהוא מדובר פה על כבוד להסכם שיש בין שני אנשים. כשאת יודעת שבזה שאת עוזרת להפר אותו, את בהחלט משתתפת בגרימת כאב מאוד גדול, ובסבירות גבוהה עוול לאנשים שלא קשורים. זה תקף גם אם אחד ה"חתומים" על ההסכם הוא זה שמתחיל. לא דיברתי על "פיתוי" או על "גרימה" אלא על שיתוף פעולה. זה לא דומה לטלוויזיה, כי אני לא מדברת על פיתוי. אם כבר משל למה הדבר דומה - אז זה דומה למצב שבו אני הולכת ברחוב ורואה אדם מתכוון לפרוץ לבית, אני יכולה לקרוא למשטרה, אני יכולה להמשיך ללכת ואני יכולה ללכת ולפתוח עבורו את חלון הבית. אם אני בוחרת לעשות את השלישי - האם זה מוריד ולו מילימטר מהאשמה המקורית של הפורץ המקורי? ברור שלא... האם זה אומר שמה שעשיתי היה סבבה ולא היה בו שום פגם מוסרי? נראה לי שגם לא...
 

XUXA141

New member
את יוצאת מנקודת הנחה..

שאותו בוגד לא יבגוד פשוט עם מישהי אחרת.. אז במה הועלת? מנעת את הבגידה? מעבר לזה, יש הבדל בין התחייבות חברתית - שאסור לפרוץ לחנויות (כי אסור לפרוץ לכל החנויות ,לא לחנות אחת ספציפית) לבין התחייבות אישית - שאני התחייבתי לא לפרוץ לחנויות זה לא אומר שלמישהו אחר יש התחייבות לשמור על החנות שלמה. אגב, אפרופו הדוגמא- אם את יודעת שחברה אחת שלך מתעסקת עם בעלה של חברה אחרת - האם תתערבי? תנסי לנתק את זה? תספרי לאישה הנבגדת? תכסי על חברתך שמתעסקת עם הנשוי? שהרי בעקרון גם אם "תמשיכי ללכת בלי לעשות כלום" את משתפת פעולה עם פשע, לא?
 
לא יוצאת מנקודת הנחה כזו.

אין בעיה, שיחפש לו עם מי לבגוד. למה אני צריכה להיות זו שמשתפת עם זה פעולה? יש דברים שלא מוסרי לשתף אתם פעולה גם אם הם יקרו ממילא. מה גם שזה לא הכרחי. יכול להיות מצב שאדם עושה צעד בכיוון כלשהו ומשנענה בשלילה חושב שוב על מעשיו, שוקל מחדש את הרווח וההפסד. יכול להיות שאם את תסרבי הוא יתחיל אם מישהי אחרת, ויכול להיות שלא. אבל ברגע שאת משתפת פעולה - את כבר יודעת בודאות מה קורה. מעבר לזה, את מפרשת את המושג התחיבות חברתית באופן מאוד מצומצם. כמו שיש מוסכמה חברתית שלא פורצים לחנויות, יש מוסכמה חברתית שלא פורצים למערכות יחסים. זה לא מחויבות כלפי "אישה אחת ספציפית" אלא כלפי הרעיון של מערכות יחסים. לגבי שאלת החברה שמתעסקת עם בן זוג של חברה אחרת. זאת שאלה שאין עליה תשובה אחת, זה תלוי מאוד בכל מיני שיקולים, של איך אני מייצרת פחות סבל ומה המקום שלי להתערב. במידה ואחליט שלא לספר, והחברה תגלה מאוחר יותר שזה התקיים ושידעתי - אני בהחלט אבין למה היא תכעס גם עלי. יכול להיות שזה לא בסדר לא לספר, אבל עדיין יש הבדל בין לצפות מהצד ללשתף פעולה באופן פעיל.
 

XUXA141

New member
טוב, נראה לי שלא נסכים.

כי ברגע שאדם מכריז על עצמו כ"חופשי להובלה" - ובעצם אומר שמצידו זה בסדר לבגוד באשתו, אין שום סיבה שהאישה השניה תהיה יותר מוסרית ממנו. בדיוק כמו שאני ,וכמו שאת אמרת ,אם בן הזוג שלי ייתפס בבגידה, אני אאשים אותו במאה אחוזים.
 
השאלה היא למה הבחורה צריכה להשוות את

המוסריות שלה אליו? המוסריות שלה נמדדת ביחס למה מוסרי ומה לא, לא ביחס ל(אי) המוסריות שלו. השאלה היא לא על מי האישה הנבגדת צריכה לכעוס. התשובה הזו על השאלה ברורה. אם היא כועסת על הבחורה- הרי שזה בדיוק בשביל לא להתמודד עם הדבר החמור באמת. השאלה היא, אם חברה שלי מספרת לי שיש לה רומן עם גבר נשוי, האם אני אומרת "אה, מגניב"
 

XUXA141

New member
אם חברה שלי היתה מנהלת רומן עם גבר נשוי

קודם כל הייתי מזהירה אותה שטוב לא יצא מזה כי הרבה גברים נשואים מבטיחים הרים וגבעות ו"כשהילדים יגדלו/מצב כלכלי/תיכף/שקר כלשהו אני אעזוב אותה ואתחתן איתך" ובתכלס אישה מבזבזת הרבה זמן לריק ונשארת לבד, שלא לדבר על הדיכאון של "שבתות וחגים" שתואר יפה מאד בשיר של יהודית רביץ. אבל - אם היא מודעת לכל זה, ועדיין איתו מסיבותיה שלה - אז אני אשמח שהיא מאושרת ושטוב לה, כי היא החברה שלי ואני דואגת לה יותר משאדאג לאיזו אישה שאני לא מכירה.
 
אז אכן נצטרך כנראה לא להסכים.

בעיני ניהול רומן עם אדם שנמצא במערכת יחסים מחייבת, זה מעשה שיש בו פגם מוסרי בפני עצמו, לא רק בגלל שאת יכולה למצוא עצמך ניזוקה מזה. (ואני מסכימה שברוב המקרים מי שעושה זו ניזוקה) לא אומרת שזה דבר נורא ובלתי נסלח שהייתי מפרקת עליו חברות. אבל בין להגיד נורא ובלתי נסלח ובין להגיד "אין עם זה שום בעיה!" יש הרבה גוונים של אפור.
 

XUXA141

New member
החיים היו משעממים אם היינו מסכימים על הכל.

אני פשוט לא חושבת שאני צריכה לשפוט אנשים אחרים, כי בסופו של דבר זה עסק שלהם ולא שלי.
 

קריסטה

New member
מקסים.

מה שמעניין, זה שבדיוק בימים האחרונים החלטתי לנתק כל קשר עם "חברה" שהחליטה שקהל היעד שלה הוא תפוסים בלבד... התנהגות כזאת דוחה אותי ברמות.
 

XUXA141

New member
זכותך.

אני לא שופטת אנשים כל עוד אני לא פוסעת בנעליהם.
 

קריסטה

New member
ממש לא.

מראש אמרתי שקודם כל הוא היחיד בעל המחוייבות לאישה, הוא נושא באשמה כלפיה וכלפי הילדים ואליו יש לבוא בטענות על כל הסבל והכאב שנגרם. הוא אשם כאן 100%. אבל היא אפשר להתעלם מכך שהיא בחרה לקחת בזה חלק, והיא רחוקה מלהיות שה תמים. נכון שאם זאת לא הייתה היא הוא היה מוצא מישהי אחרת (מי שרוצה לבגוד בוגד) אבל זאת הייתה היא ולא מישהי אחרת שבחרה לעשות מעשה פסול ביחד איתו.
 

XUXA141

New member
כמו שכתבתי למורה הכפרית

לפי אותו הגיון, אם אני באוברדרפט ויש בטלוויזיה פרסומות שמתוכננות לפתות אותי לקנות עוד ועוד, אז אם אני אתפתה, אני אוכל לתבוע את המפרסמים על זה שהם "שיתפו פעולה במשהו פסול - לבזבז כספים שאין ולהכנס לחובות לבנקים ולכולם שאני לא יכולה להחזיר".
 

עמיר75

New member
הבעיה היא

פרסומת לקנות משהו היא לא מעשה פסול מוסרית, רומן מחוץ לנישואין כן.
 

XUXA141

New member
פרסומות בהחלט עושות מניפולציות..

חלקן יכולות להחשב בלתי מוסריות - מכניסות לנו לראש "נורמות" בסגנון "אם את לא מידה 36 את מכוערת ולכן את צריכה לאכול את המוצר דיאט/ניתוח פלסטי/שקר כלשהו שלנו", מפתות ילדים ללחוץ על הוריהם, אפילו עובדות על תת מודע, והכל כדי "לפתות" אותנו לקנות. ופיתוי אדם לנהוג בחוסר שיקול דעת בכספו, ולדעת שזה יכניס אותו לחובות, ושאולי משפחתו תתפרק בגלל החובות או שהוא יגנוב כי אין לו כסף וכך הלאה, זה בהחלט לא מוסרי.
 

XUXA141

New member
את עושה צחוק?

"האם האישה המאהבת "לוקחת" משהו מ"מישהי" - את הרכוש שלה. והיות וזה יגרום אוטומטית לזה שהגבר יהיה פטור מאשמה, כי הוא רכוש, לקחו אותו, הוא לא אשם, והיות ואני בכלל מתנגדת להפיכת אנשים לרכוש, גם כשזה הפוך - כשאסור להתחיל עם אישה נשואה כי היא "רכוש" בעלה, והרי בדיוק בגלל זה מכסים אותה בכיסויי ראש וב"צניעות" - כדי שגבר אחר לא "יחמוד את שורו ובהמתו ואשתו" כמו שכתוב בעשרת הדברות, אז אני לא יכולה להגיד שמישהו שנשוי למישהי, הוא רכושה ואני "גונבת" אותו, ולכן אם הוא זה שהתחייב, הוא זה שאשם." (ציטוט מתגובתי הקודמת). אני לא זו שהביאה את דוגמאות הפריצה לבתים וכו'. אני מנסה להראות נקודה- אי אפשר להאשים את ה"מפתה" שעובד על האינטרסים שלו. מי שאשם הוא מי שהתפתה. כי מי שמתחייב למשהו (דיאטה, נישואים, עבודה) חובתו לעמוד בכל הפיתויים. לא עמד? שישלם את המחיר, גם על "מעידות" משלמים.
 

קריסטה

New member
מילים שלך, לא שלי.

מעולם לא אמרתי את הדברים האלה. את קוראת מה שבא לך.
 
למעלה