מעניין מאד מאד
אני מקווה שאחשוב שוב על הדברים, ואשוחח על כך עם ד"ר ורמן. אני מבינה שאתה מסתמך רק על הוכחה אחת: הדברים עליהם מעיד הנביא שהם קיימים בימי חייו. אגב, לפי מיטב הבנתי בספר דניאל יש בעיה רצינית עם המלכים (שוב אני נעזרת בספרה של ד"ר ורמן): בפרקים ב,ג,ד המלך הבבלי הוא נבוכדנצר (במקרא: ירמיה מט, 28, מלכים ב, כד, 1, ועוד). בפרק ה המלך הוא בלשאצר בנו. בפרק ו מוזכר דריוש המדי (במקרא: עזרא ד, 5. נחמיה יב, 22. ועוד). בפרק א מוזכר כורש, מלך פרס (במקרא ישעיה מה, 1. דברי הימים ב, לו 22. ועוד). עולה התמונה הבאה: שושלת בבלית: נבוכדנאצר, בנו בלשאצר. שושלת זו מובסת על ידי דריוש מלך מדי, דריוש מלך מדי מוכרע בידי כורש, מלך פרס. דהיינו: בבל, מדי, פרס. זה לא מתאים להיסטוריה בכלל: לבן של נבוכדנאצר לא קוראים בלשאצר. בין נבוכדנאצר מחריב ירושלים לבין נפילת הממלכה הבבלית (הכשדית) מלך יותר ממלך אחד ,ובעיקר: הממלכה הבבלית לא נפלה בידי המדים אלא בידי כורש, מלך פרס ומדי. הסבר אפשרי טמון בדמותו של נבונאיד, המלך האחרון בשושלת הבבלית, הסיפור בפרק ד על גירוש המלך הבבלי ממלכתו מתאים לסיפור ההיסטורי על היעדרות נבונאיד מבבל (הוא היה איזה רפורמטור דתי וזה קשור לזה). בזמן פרישתו של נבונאיד מלא את מקומו בלשאצר - שהיה בנו של נבונאיד. על כך מסורפ בפרק ה' בדניאל. יתכן שבשלב מסוים העורך החליף את נבונאיד, דמות לא מוכרת לאחר זמן, עם מלך בבלי מוכר יותר - נבוכדנאצר. עניין נוסף הצגת ממלכת מדי כממלכה עצמאית. יתכן שזה קשור לשימוש בטקסט בבלי - חלום נבוכד' על הצלם (מופיע בדניאל ב), אשר אפשר שבמקור בישר לבבל שיעבוד לשלוש ממלכות. אני לא מפרטת כאן כי זה לא נראה לי חשוב, אם תרצה אפרט או אפנה לעמודים הרלוונטיים בספר של ד"ר ורמן. אני מציינת את זה גם בגלל שלדעתי זה מעניין, ואנחנו כבר דנים לעומק בספר דניאל, וגם בגלל שזה מראה שקצת קשה לסמוך על רשימת המלכים שבספר, בכל מקרה. כך שהכלי של רשימת המלכים לבדיקת תיארוך הספר הוא כלי מוצלח אבל לא לחלוטין. צריך עוד כלים. ועוד - "אפילו אם תוכיחי לי באותות ובמופתים מדעיים שספר דניאל נכתב אחרי שנת 165 לפנה"ס, זה לא יוכיח דבר וחצי דבר לגבי זמנו של הנביא דניאל. אני מזכיר לך שבתקופת המקרא הסתובבו בשטח המוני "נביאים" שניבאו נבואות סותרות. הקריטריון לזהות נביא אמת היה שנבואותיו התקיימו. לכן, תמיד יתכן שדניאל היה נביא אמת מוקדם, ונבואותיו קובצו בספר במאה ה-2 אחרי שהמאורעות הוכיחו שהוא נביא אמת". נכון, אבל את זה אין שום דרך לדעת. אפשר גם לטעון שהשם דניאל הוכנס אחר כך. דנאל נזכר בפסרות האוגריתית הקדומה, שם הוא מדבר על דמות של אדם ירא אלוהים ושופט צדק (מבחינה אטימולוגית: דן - אל). בנידאל מוזכר בספר יחזקאל ברשימת חכמי אומות העולם "וְנֹחַ דנאל (דָּנִיֵּאל) וְאִיּוֹב, בְּתוֹכָהּ--חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-בֵּן אִם-בַּת יַצִּילוּ: הֵמָּה בְצִדְקָתָם, יַצִּילוּ נַפְשָׁם." (יחזקאל יד, 20). , ור' גם כח, 3. אפשר שהעורך קרא לדמות עליה סופרו סיפורי ההצלחה של היהודים בחצר הזרה (טיפוס סיפורי מוכר, הקיים גם במגלית אסתר וגם במחזור סיפורי יוסף) בשם זה - דניאל, כדי להדגיש את חוכמתה. דהיינו, יכול להיות שבכלל לא היה נביא כזה... אגב, אני חושבת שכל מה שקשור לעל טבעי פשוט לא נכנס לדיון מדעי. שמעתי פעם הגדרה לפיה מדעי הוא מה שניתן להפרכה. ברור שאת קיומו של האל או את האפשרות לחזות את העתיד אי אפשר להפריך, לכן בכל מקרה דיון בנושא (בין אם דעתך חיובית או שלילית) הוא לא דיון מדעי. לא התייחסת לכמה הבדלים המשמעותיים נוספים בין שני חלקי הספר, עניין המלכים הוא רק עניין אחד. - השפה (ארמית עברית) - אופיו של דניאל כפי שעולה משני החלקים, באחד נער חכם אחד בין כמה, בשני נביא. - אופים הספרותי של שני החלקים (החקל השני הרבה פחות מובן - מבחינה תוכנית, ולא מבחינת השפה...)
