מבצע פסקה ביום - מאוחד!

ויימס

New member
YES.

היא התעוררה. היא הייתה שעונה על גזע העץ, וציפור קטנה, ירקרקה, התעופפה מול הפנים שלה וצייצה ברעש. משהו היה קשור לרגל שלה. אווה ניסתה לתפוס אותה בכף ידה, אבל הציפור התחמקה והמשיכה לצייץ. ראשה של הציפור היה מופנה אל ערימת הפירות שאווה אספה.
אווה קמה, ופסעה כמה צעדים, עד שהגיעה אל שפת האי. היא התיישבה שם בגבה אל הציפור כאשר זו אכלה, והביטה אל המרחק. אור מסנוור בקע דרך החשיכה בזמן שאווה ישנה, וכעת הוא צבע את האיים המרחפים בזהוב ואדום. למעלה ומסביב, החלל היה מלא בערפל לבן.
הציפור התיישבה על כתפה וצייצה סמוך לאוזנה. אווה התכווצה והושיטה את ידה אל הציפור. היא הייתה קטנה מספיק כדי להיכנס בתוך כף ידה. על הנייר המגולגל שהציפור הביאה, הייתה רשומה רק מילה אחת, כי הוא לא ידע לכתוב שום דבר אחר. זה היה השם שלו.
היא הביטה בציפור למשך כמה רגעים. היא הפכה את הנייר וציירה על צידו השני את עצמה, נופלת מהמרפסת אל האי עם הציפורים. היא ציירה את העץ שעל האי. היא ציירה סולם.
 

במנו

New member


 

ויימס

New member
והיי, רגע, לא הוגן לפרסם משימות ב23:00

שצריכות להתבצע עד למחרת ב 17:00!
אנחנו החיפאים הולכים לישון מוקדם!
 

g l o r y

New member
ויימסי, את נתת לי את "הילדים של יום שני" בתור נושא נכון?

אז הפסקה הנוכחית היא הדבר הקרוב ביותר שהגעתי אליו....
 

ויימס

New member
לא, זו לא אני... ^_^ אני נתתי לאלדואה את 'אני החתום מטה'

והיא נתנה לי את 'ההיפך מכרובית'.
 

g l o r y

New member
או הל, אני הופכת לסנילית.

עכשיו אני צריכה לחפור ולראות מי זה היה.
 

g l o r y

New member
או סקיפי so sorry girl

התואר משחית לי את המוח.... יש ימים שאני לא זוכרת בת כמה אני (true story)
 

g l o r y

New member
או וואו, כמה שאני מכירה תמשפט הזה

הרגע סיימתי לילה לבן של כתיבת אלגוריתמים על נייר ומחר יש לי בוחן שלא למדתי אליו אפילו חצי מהזמן הדרוש. somebody shoot me and end my suffering
 

g l o r y

New member
גם על זה צריך לשלם? שום דבר כבר לא חינם היום.

מעלה במוחי איזה סיפור קפקאי על מישהו שעומד להיות מוצא להורג אבל מבקשים מנו לשלם מס על הפעולה ואין לו. זה כאילו הבנאדם תקוע בלימבו. הוא אפילו לא צריך להיות בכלא. ברגע שהוא מרוויח אפילו אגורה היא מצטרפת לסכום העמלה. אם הוא יאסוף את הסכום יהרגו אותו. גאד, זה בנאדם שכשימאס בחייו יצטרך לעבוד כדי למות.
אוווקי, גלור, אותות אקראיים ורעש לא עושים לך טוב..... את תפסיקי עכשיו...
 

ויימס

New member
רגע, זה סיפור שקיים באמת או שהמצאת את זה עכשיו?

כי זה רעיון די גאוני.
 

g l o r y

New member
אנלא יודעת. חשבתי עליו באופן עצמאי אבל לכי תדעי

אולי מישהו כבר חשב על זה.....
 

shiningSnow

New member
LOL

אבל איפה שתי הפסקאות שלך?!

&nbsp
(מה שכתבתי יכול להיחשב כסיפור שלם, נכון? יופי, אני פטור. יאי!)
 

אלודאה

New member
חצי שעה איחור זה לא נחשב.

לידי מר אהרון כהן
&nbsp
הנדון: קיום החוזה
&nbsp
שלום רב,
הריני להביא לידיעתכם כי תוקפו של החוזה שנחתם בין מר אהרון כהן (להלן "החותם") לבין נציגנו עלי אדמות (להלן "הנציג") יפקע בחצות, יום שני, ארבעה בדצמבר, 1987. אם ברצונו של החותם להאריך את החוזה יש לפנות אלינו באמצעים המקובלים.
&nbsp
בברכה,
א. ובניו בע"מ
&nbsp
--
&nbsp
לידי אהרון כהן
&nbsp
הנדון: קיום החוזה
&nbsp
שלום רב,
קיבלנו את מכתבך מיום רביעי, חמישה בדצמבר, 1997 הכולל תיקון לסעיף התשלום. השימוש במכונת הזמן נשלל עם המצאתה ולפיכך התיקון לסעיף 5כ של החוזה המקורי איננו בתוקף.
נודה על השלמת העסקה במקובל, עד ליום שני, ארבעה בדצמבר, 1987.
&nbsp
בברכה,
א. ובניו בע"מ
&nbsp
--
&nbsp
מר כהן,
זה באמת לא לעניין. אנא הפסק להתחמק מאיתנו בתירוצים העלובים.
בברכה וכו'.
&nbsp
--
&nbsp
נו, באמת. החתולים כרותי הראש לא עושים עלינו רושם. גם לא המעיים השפוכים.
עשית עסקה, עכשיו אתה צריך לעמוד בה. הנשמות האלה שקיבלת? באות עם תשלום! וגם היכולת להיות פסנתרן בין לאומי!
&nbsp
--
&nbsp
את אשתך אתה יכול לשמור. יש לך שבוע.
&nbsp
--
לא. הילדים שלנו.
&nbsp
--
&nbsp
לכל מאן דהוא,
&nbsp
הנדון: אי עמידה בהסכם
&nbsp
עלינו להודיעכם כי מר אהרון כהן (להלן "הנמלט") החליט לפתוח שער בין מימדי ולחמוק לעתיד בו ידינו איננה משיגה אותו. אנו מכריזים בזאת על ציד של הנמלט. יש להחזירו חי או מת, בתנאי שנשמתו איננה פגועה, בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם השושנים והנחשים משנת עעע"ג לפני הספירה.
&nbsp
בברכה,
א. ובניו בע"מ
&nbsp
--
&nbsp
מזכר פנימי, לא להפצה:
אם נפץ רוצה להחזיר את הנשמה של הנמלט קצת מלוכלכת, זה בסדר?
--
מזכר פנימי, לא להפצה:
כן, יאללה. נעביר אותה ניקוי מלא אחרי שהוא יגיע.
--
&nbsp
פתק שנמצא בתוך גזעו של עץ שמעולם לא נכרת, סביבו מעגל יונים צחורות ללא רבב ועלי דפנה:
שמי אהרון כהן, ת.ז. 7479559-גק. זוהי צוואתי האחרונה, הנחתמת בראש צלול ובגוף נקי. אני מוריש את כל רכושי לאשתי האהובה ולבני שטרם נולד. עשיתי טעות בצעירותי, עליה שלמתי בדם ובדמעות. אני מקווה שבמעשה אחרון זה אצליח לשחרר את נשמתי. בני היקר, צר לי שלעולם לא נכיר. אני משוכנע שתהיה חכם ממני.
אוהב אותך,
אבא.
&nbsp
--
&nbsp
לידי שלומית כהן
&nbsp
הנדון: החזר חובות
&nbsp
שלום רב,
הריני להביא לידיעתך כי בעלך ז"ל חתם על עסקה עם האל הכל יכול ובניו. לצערינו הנ"ל החליט לחמוק מביצוע העסקה ומסר את נשמתו לשדי הגיהנום מייקום מקביל.
היות והחוזה כלל אפשרות לצבירת חובות אנו מעבירים בזאת את חובתו של המנוח לשאריו עלי אדמות, כלומר, בנו הבכור.
אנא שספי את גרונו עד חצות הליל, יום שני, ארבעה בדצמבר 1987 בעזרת הסכין המצ"ב.
כל איחור יחייב בריבית פיגורים בהתאם לסעיף 76ע בחוזה המקורי.
&nbsp
בברכה,
א. ובניו בע"מ.
&nbsp
--
מזכר פנימי, לא להפצה:
מוהאהאהאהא!
 
למעלה