מבצע פסקה ביום - מאוחד!
- פותח הנושא אלודאה
- פורסם בתאריך
עוץליגוץלי
New member
איזו מהחתולות?
ובאמת - היכן האורכית המכחישה?
ובאמת - היכן האורכית המכחישה?
טוב נו בסדר! הנה עוד פסקה.
כי ביקשתם יפה. וכי הייתה לי שעה פנויה.
"חמישה ילדים לתוהו, ולהם מהויות שונות. אך החזקים מכולם, המסוכנים מכולם הם הילדים של יום שני. לרוחות הארץ מהות של אש ולכן ניתן לאתר אותן, ניתן לחוש את חומן ברגע שלפני המפגש. את הבהמות אוכלות הכל ניתן לשמוע, ניתן לאתר את ריחן על פני מישורי הקיום. את אדוני הבובות ניתן לחוש בנשמתם של אנשים אם יש לכם הכלים הנכונים. אפילו את האנשים הריקים ניתן למצוא, אם מביטים מבעד לעינהם בעזרת החושים הנכונים. אבל את ילדי המים, את הילדים של יום שני לא ניתן לחוש, לשמוע או לראות לפני שהם מכים. מהותם היא של מים והם קיימים ברווח שבין המחשבות, נראים בשניה בה העין ממצמצת. איך ניתן לאתר דבר שמתקיים בין הרגעים? כן, מכל ילדי התוהו, הם החזקים ביותר והם אלה שהביאו את היצירה אל סף כליה בתחילת הימים.
בתחילה היה העולם פשוט. הבריאה החדשה, ההרמונית התקיימה על מי מנוחות. האיש הראשון והאישה הראשונה שוטטו בהרים ובעמקים, שוחחו עם בעלי החיים ללא צורך בשפה, אכלו את פירות הארץ ושתו את מי הנחלים. משבגיעו אל חופי הים, שתו ממימיו שהיו מתוקים כמי נחל. אבל ככל בני האדם אחריהם, האיש והאישה עייפו. כשעייפו, נשכבו על החול הרך וישנו. וכשישנו נותרו מוחותיהם פתוחים, פרצה קוראת לגנב והגנב אכן עשה בה שימוש. אדוני הבובות נכנסו מבעד לחלומותיהם של האנשים הראשונים אל תוך הבריאה. בעקבותיהם נכנסו ילדי המים, מחליקים ברגעים בין מחשבה ישנונית אחת לאחרת, ברגע שבין שינה לערות בו חלום מתערבב במציאות. אחריהם נכנסו רוחות האדמה, נמשכו אל פני הבריאה על פני כוכב שנפל אל הארץ, על פי המסלול שיצאו בשבילו ילדי המים. בכניסתם של הראשונים לא הבחין איש, אך כל דרי הבריאה חזו בנפילת הכוכב, בתופת האש שיצר עם פגיעתו באדמה. או אז ידעו האנשים הראשונים את האש ואילפו אותה לעצמם. והאל, בחזותו במהות האש המתפרצת ידע את שאירע וידע כי יש להגן על הבריאה, אך את שנברא קשה לשנות והאל לא רצה לפגוע ביצירתו. וכך, בעוד שלושת ילדי התוהו משחיתים את שיצר, פנה האל למלאכת השינוי. האם אתם יודעים מה הוא עשה?" שאל הזקן, מעורר את הילדים מריכוזם המוקסם במילותיו ובידיו המרקדות.
כי ביקשתם יפה. וכי הייתה לי שעה פנויה.
"חמישה ילדים לתוהו, ולהם מהויות שונות. אך החזקים מכולם, המסוכנים מכולם הם הילדים של יום שני. לרוחות הארץ מהות של אש ולכן ניתן לאתר אותן, ניתן לחוש את חומן ברגע שלפני המפגש. את הבהמות אוכלות הכל ניתן לשמוע, ניתן לאתר את ריחן על פני מישורי הקיום. את אדוני הבובות ניתן לחוש בנשמתם של אנשים אם יש לכם הכלים הנכונים. אפילו את האנשים הריקים ניתן למצוא, אם מביטים מבעד לעינהם בעזרת החושים הנכונים. אבל את ילדי המים, את הילדים של יום שני לא ניתן לחוש, לשמוע או לראות לפני שהם מכים. מהותם היא של מים והם קיימים ברווח שבין המחשבות, נראים בשניה בה העין ממצמצת. איך ניתן לאתר דבר שמתקיים בין הרגעים? כן, מכל ילדי התוהו, הם החזקים ביותר והם אלה שהביאו את היצירה אל סף כליה בתחילת הימים.
בתחילה היה העולם פשוט. הבריאה החדשה, ההרמונית התקיימה על מי מנוחות. האיש הראשון והאישה הראשונה שוטטו בהרים ובעמקים, שוחחו עם בעלי החיים ללא צורך בשפה, אכלו את פירות הארץ ושתו את מי הנחלים. משבגיעו אל חופי הים, שתו ממימיו שהיו מתוקים כמי נחל. אבל ככל בני האדם אחריהם, האיש והאישה עייפו. כשעייפו, נשכבו על החול הרך וישנו. וכשישנו נותרו מוחותיהם פתוחים, פרצה קוראת לגנב והגנב אכן עשה בה שימוש. אדוני הבובות נכנסו מבעד לחלומותיהם של האנשים הראשונים אל תוך הבריאה. בעקבותיהם נכנסו ילדי המים, מחליקים ברגעים בין מחשבה ישנונית אחת לאחרת, ברגע שבין שינה לערות בו חלום מתערבב במציאות. אחריהם נכנסו רוחות האדמה, נמשכו אל פני הבריאה על פני כוכב שנפל אל הארץ, על פי המסלול שיצאו בשבילו ילדי המים. בכניסתם של הראשונים לא הבחין איש, אך כל דרי הבריאה חזו בנפילת הכוכב, בתופת האש שיצר עם פגיעתו באדמה. או אז ידעו האנשים הראשונים את האש ואילפו אותה לעצמם. והאל, בחזותו במהות האש המתפרצת ידע את שאירע וידע כי יש להגן על הבריאה, אך את שנברא קשה לשנות והאל לא רצה לפגוע ביצירתו. וכך, בעוד שלושת ילדי התוהו משחיתים את שיצר, פנה האל למלאכת השינוי. האם אתם יודעים מה הוא עשה?" שאל הזקן, מעורר את הילדים מריכוזם המוקסם במילותיו ובידיו המרקדות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.