חשיפה, נחמני, פונדקאות , אימוץ
אני זוכרת את רותי מפעם, כשהסיפור היה בכותרות,
אז זה היה עוד אייטם, הייתי בת פחות מ20 .
התערבב לי הסיפור שלה עם סיפור של גניבת עוברים .
והיום בעניים של אשה שעוברת קשיים, הסיפור אחר לגמרי.
התאהבתי בה באשה האמיצה הזאת , שידעה מה היא רוצה ונלחמה כמו
לביאה להשיג את כמיהתה לילדים.
ופתאום הדני שוקולד מתוק, הפך לקרלו אגואיסטי מרגיז.
וכמעט צרחתי ששמעתי שהפסידה בעליון
ואיך הוא העז המרשמלו להביא את חברתו ההרה לבית המשפט
כמו סכין מסתובבת ברחם הפגועה!
ואז שוב קיבלה הזדמנות והעוברים התפוררו,
חששתי שנשארה לבד .
והסוף הזה, מסתבר שלא רק באגדות יש סוף מתוק
כמה ששמחתי.
הילדים , הם רק לדקה, הם בכלל לא האישיו כאן, מחשיפה של שניותיים לא נגרמת
שום פגיעה בנפש, ובכלל לא שיתפו אותם בתוכנית, רק צילמו את דמותם,
זה הרי לא שראיינו אותם ,,,,
חשיפה? אז נכון שהחשיפה משרתת את תרבות הרייטינג , אבל מאידך,
היא בהחלט עושה שרות ומחזקת את אלו שנמצאות באותה הבעיה , הדילמה,
ויתר על כן, אני רואה כאן בסיפור של רותי מאין היסטוריה דוקומנטרית של
כיצד הגענו עד הלום בהקשר לפונדקאות.
ומי כמונו יודעות שיש המון גיבורות שקטות
וכל אחת כזאת שנחשפת נותנת כח רב לאחיותיה,
לפעמים הייתי רוצה שיהיה בי האומץ לספר ולעזור.