להבדיל
גבר שהולך בעקבות הזין שלו ומזיין נשים ומשקר לאישה שבבעלותו, זה דבר אחד. קבוצה של מנהלים שקובעים פגידשות ומכינים תוכניות אסטרטגיות אורכות טווח, ועובדים עם יועצים, כלכלנים, עורכי דין, רואי-חשבון, יחצנים, לוביסטים ואלפי עובדים - זה דבר אחר. זה משהו מחושב. נכון שיש את הדחף להיות ה"אלפא מייל", הזכר השליט, אבל דרך ההגשמה הזו - לא באמצעות הגנה על השבט אלא באמצעות ניצול והרס והשמדת השבט והגדלת המספר בחשבון הבנק לכזה שכבר אין לו משמעות מבחינת רמת החיים והנשים והאוכל והציוד שאפשר לקנות - זה דבר אחר. זה מחושב, רציונלי, וזו הסטה תרבותית, לכיוון שאומר שאיך שנראים בעלי הכוח, ככה צריך להראות וזה מה שצריך להעריץ ולשאוף אליו. החשיבוים של אם לקיים מלחמות, למשל, הם חישובים רציונליים קרים, של רווח והפסד לבעלי הכוח, העשירים. הם חישובים מתימטיים, שמבוצעים על ידי כלכלנים, לא אמוציונאליים. ומכיוון שהם נעשעם על ידי מיעוט קטן, הם לא מרמזים על נטייה טבעית של כלל הציבור, שהדברים נכפים עליו.