יש ביקוש לאדאלים, פתרונות ובטחון
מסגרת - עבודה בארומה למשל. או במקדונלדס. זה הכי קל - לכן אנשים הולכים לשם מתוך בטחון. אף אחד לא יפנה אליך בטענות כי זה פתרון מקובל. האויב הוא לא הם, מי מתקיף אותנו ברגע שאנחנו מנסים לעשות את מה שנראה לנו ומרגיש כמו וכתוב כנכון? כל עוד יש ביקוש לבטחון , יש ביקוש לאשליה. אין צורך לתקוף את מי שמספק לנו את האשליה כי בלעדיו החברה הייתה מתמוטטת. וזה לא יהיה טוב לא בשבילך לא בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר. מאותה סיבה יש גם תנועות שמנסות לשנות. היום נתקלתי ודיברתי עם נער ונערה שנראו לי בגיל שנו , מתנועה שבעד הטבע. הם משנים. אבל הם עדיין "ארגון" שמעבר לחתימה החל לדרוש "סכום סמלי" . אני לא אומר שזה לא טוב. אבל שאלתי את עצמי. האם עשיתי את הדבר הנכון שהתחלתי לדבר על שזה לא יעבוד. כי זה מה שעובד ועבד עד כה. מצד שני אני בוחר את הסגנון פעולה שלי ואני מאמין שהגיע הזמן לשינוי. גם בממשלה מדברים תמיד על אנחנו מעשיים, פרקטיים. שינוי אמיתי לא נובע מ"גישה אקטיבית מעשית" , השינוי ההווייתי משפיע על ההוייה לא על הפסיכלוגיה של העם. כל עוד לא נתקיף את הגורם הפסיכולוגי של העם לא יקרה שינוי . ואנשים יעדיפו לעבוד בעבודות שהם שונאים ולראות אנשים מתים לפני שהם יעברו שינוי פסיכולוגי, למרות שזה יקח פחות זמן, פחות כסף ואולי אפילו פחות סבל. זאת לא אוטופיה. זאת התקווה היחידה לשינוי אמיתי. אבל עבור השרדות פרקטיקה ותנועות ופוליטיקאים תמיד יהיו שם , אבל הם תמיד ידברו על איזשהי תבנית מסגרת או אדאל. ברגע שאתה אומר שמישהו הוא רע, אתה מדבר על אדאל. הפוליטיקאים שלנו נותנים לנו מספיק סיבות לראות שזה רע. אבל אנחנו רואים בסך הכל מילים , סמלים ותמונות. האמת היא שבקרוב זאת לא תהיה בעיה עבורנו. הם מטפלים בהכל. הכל תלוי בנו. לא באף אחד אחר. שאני אומר בנו אני מתכוון לאתה , ואת שקוראים עכשיו את המילים הללו. כמה זמן אתם מקדישים להשתתפות בפורומים? כמה זמן לוקח לקבל משהו מהודעה שונה שצצה לה מדי פעם? כמה זמן לוקח לשינוי פסיכולוגי? אחת מהתשובות לאחת מהשאלות היא אפס.