מרגיז. עונש לחרדיות שעמדו דום

ואני לא רוצה להזכיר...

את המקום בו בפעם האחרונה אסרו על עשיית טקסים יהודים בבית ספר.
 

arriy80

New member
לא הבנתי את כוונתך

לא הבנתי מה הכוונה "מקום שאסרו על עשיית טקסים יהודיים בבית הספר". תלמיד שלומד בבית ספר בעל דרך מסויימת, מבין שהוא צריך להשמע להוראות בית הספר ולנהוג בהתאם. לפיכך, נגדיר כך: פעולה שאינה סותרת את דרך בית הספר, אין סיבה לאסור אותה, ואין הצדקה להענשה על פעולה כזו. פעולה שסותרת את דרך בית הספר, יש זכות וחובה להנהלת בית הספר, לאסור אותה, וגם להעניש את אלו שעברו על כך.
 

ליבליך

New member
ויש נושאים בהם אסור שלבי"ס תהיה דרך

ושבהם חובה לאפשר לכל אחד לנהוג כרצונו, ושהתערבות בהם היא פגיעה בזכויות הפרט של התלמידים.
 

arriy80

New member
ויש בי"ס שכמעט בכל תחום יש לו דרך

ומי שלומד בבית ספר כזה, צריך להשמע להוראות המסגרת. בשם "חופש הפרט" אתה יכול גם לאפשר עישון סמים ושתיית אלכוהול בבית הספר, וגם אחזקת סכינים וכל מרעין בישין. בכל חוק ובכל בית ספר יש חדירה לרשות הפרט.
 

ליבליך

New member
חינוך הוא תמיד חדירה לרשות הפרט

ולכן חשוב לחייב אותו לחדור לרשות הפרט רק בנושאים שבהם זה ממש הכרחי, ולא לחרוג מכך - אחרת הוא מסוכן. יש גבול דק שאסור לעבור אותו, וזה בדיוק הגבול בין חינוך לכפייה. ה"דרך" האידיאולוגית שמותר שתהיה לבי"ס היא רק ה"דרך" שעליה הוא ממליץ. בי"ס שעושה יותר מאשר להמליץ על הדרך הרצויה - לא ראוי לתואר הזה, כי הוא לא מערכת חינוך אלא מערכת כפייה. עישון סמים ושתיית אלכוהול (לקטינים) הם דברים שאסורים בחוק, גם בלי שום קשר לבי"ס. גם לגבי כלי נשק (סכינים וכיו"ב) יש איסור להכניס אותם לא רק לבתי ספר, אלא לעוד הרבה מקומות. זה לא קשור לדרך של בי"ס כזה או אחר.
 

arriy80

New member
נכון

<ה"דרך" האידיאולוגית שמותר שתהיה לבי"ס היא רק ה"דרך" שעליה הוא ממליץ. בי"ס שעושה יותר מאשר להמליץ על הדרך הרצויה - לא ראוי לתואר הזה, כי הוא לא מערכת חינוך אלא מערכת כפייה> נכון! אך היות ובית הספר הוא מקום חינוך, חינוך כולל ענישה (כמובן ע"פ דרך החינוך). לכן, כל בית ספר וכל מחנך משתמש - לפעמים - בכלי הזה, ענישה שהוא בעצם "כפיה". <עישון סמים ושתיית אלכוהול (לקטינים) הם דברים שאסורים בחוק> אם בבי"ס חילוני כופים רק על דברים שאסורים על פי החוק הישראלי, בבי"ס חרדי, יכפו על דברים שאסורים ע"פ ההלכה היהודית שבדרכה מחנך בית הספר.
 
אם אתה לא מבין את ההבדל בין החוק להלכה...

אז תן לי להסביר לך. "חוק" נועד על מנת שיהיה סדר. חוק נכתב ע"י הציבור ולמען הציבור על מנת שאנשים יוכלו לחיות, בית ספר חילוני אוסר על עבירה על החוק מכיוון שזה פוגע בבני אדם, ומתי שאתה פוגע בבני אדם, חובה על החברה לעצור אותך מלעשות כך. וחובה על החברה גם לשמור על מערכת חוקים תקינה שהיא דמוקרטית ואינה פוגעת בפרט. לעומת זאת, מתי שאתה עומד בצפירה, אינך פוגע בבני אדם, לרוב זה נעשה מתוך כבוד לבני אדם, ובגלל שאיזה מנהלת מסכנה החליטה שזה לא מתאים לה, והיא מעוניינת לפגוע בפרט על ידי הענשה, על החוק לאסור דבר שכזה. בדיוק כמו שאסור שמנהל ירביץ לתלמידים גם אם הוא מאמין בכך, ואסור שמנהל יעניש תלמיד על שנשא תפילה כלשהי מבלי שפגע באף אחד.
 

arriy80

New member
תודה על ההסבר

<חוק נכתב ע"י הציבור ולמען הציבור על מנת שאנשים יוכלו לחיות> נכון! ולכן, כל חוק שנועד למנוע פגיעה פיזית, ממונית או רגשית באדם אחר, ההוראה היא (כך מסתבר לי) לקיים אותו בכדי למנוע פגיעה! <וחובה על החברה גם לשמור על מערכת חוקים תקינה שהיא דמוקרטית ואינה פוגעת בפרט> החברה ששומרת על זכויות הפרט, תמנע משמירה כזו, אם מעשי הפרט נוגדים את החוק. דוגמאות יש כמעט בכל תחום. למשל, אם אזרח ללא רשיון נהיגה ינהג ברכב במקום שמם ללא נפש חיה, מסתבר שהוא עובר על החוק, ויענש על כך. גם בלי החשש לפגיעה באחר. כשאדם חרדי עומד בצפירה במקום ציבורי, הוא עושה זאת מתוך כיבוד רגשות הציבור, ובמקרה זה ההלכה היא אכן להתחשב ברגשות הציבור. כשהוא עומד במקום פרטי, הוא עובר על חוקי ההלכה, מפני שאין לו סיבה לעמוד ולעבור על ההלכה.
 
אתה באמת משחק אותה ראש קטן:

"אם אזרח ללא רשיון נהיגה ינהג ברכב במקום שמם ללא נפש חיה, מסתבר שהוא עובר על החוק, ויענש על כך. גם בלי החשש לפגיעה באחר" לא, החוק בא להסדיר מקרים מסובכים יותר, ולא לתת לאדם הפשוט וההדיוט להחליט מה זה מקום שומם ללא נפש חיה. אם אתה לא מצליח להבין זאת, אז ראה שיפוט של אנשים שעוברים באדום ולכמה תאונות הם גורמים. זה רק מראה שלאנשים לא תמיד יש את היכולת להבדיל בין מצב בטוח למסוכן, ולכן יש לכסות את כל המקרים - על מנת ששוטר יוכל להחליט מתי לעצור רכב ומתי לא. (סביר להניח שפה תכניס הודעה לא קשורה על תפקודה של המשטרה, אבל זה לא הנושא, הנושא הוא, האם יש צורך בחוק שמאשר נסיעה בפראות ב"מקום שומם ללא נפש חיה", ומי יגדיר מה זה "מקום שומם ללא נפש חיה". אני אישית שמח מאוד שהמדינה לא נותנת לאנשים להחליט מה זה "מקום שומם ללא נפש חיה). "כשהוא עומד במקום פרטי, הוא עובר על חוקי ההלכה, מפני שאין לו סיבה לעמוד ולעבור על ההלכה." בית ספר אינו מקום פרטי, ומעבר לכך אסור לקחת מבן אדם את הזכות לעמוד בצפירה.
 

arriy80

New member
ענין "המקום הציבורי" כבר הוסבר

האם בית ספר חרדי הוא מקום ציבורי כמו רחוב, והטענה שזכותו של הציבור החילוני להתערב בנעשה בהם, נידונה בהודעה הזו. לדעתי - בשניהם לא!
 
יש פה כשל...

אתה מחלק את הנושא לציבור חרדי וחילוני, על זה כבר כתבתי, והחלטת להתעלם, אני מרגיש שאני מבזבז פה זמן מיותר, את דעותי כתבתי ומיותר שאחזור עליהן עוד ועוד ועוד. בקצרה אומר, שלכל אדם צריך ויש קול שווה לגבי כל דבר הנעשה בכל מוסד ובכל מקום ציבורי. לא מדובר על חילוני, דתי, חרדי, וגם לנוצרים ומוסלמים יש קול שווה. וכך צריך להיות.
 

arriy80

New member
מה?

לא נורא, גם אני כתבתי שוב ושוב ושוב את הסבריי עד שהם הובנו. זו מסגרת מוגבלת, וצריך להתחשב בה. בודאי שאני מחלק את הנושא לציבור חרדי וחילוני. כך מחולקים המוסדות הציבוריים כמו מוסדות החינוך! החרדים לא מתערבים בנעשה במסגרת החוק, בבתי הספר החילוניים. החילונים לא צריכים להתערב בנעשה בבתי הספר החרדיים. לא בתוכנית הלימודים, לא בדרך החינוך, וגם לא בשמירת ההלכה היהודית. אם הרוב יחליט - ע"י נציגי הציבור בכנסת - לשנות את חוק בתי הספר החרדיים (חינוך מוכר שאינו רשמי), אז יהיה אפשר לדון על כך.
 
מתערבים או לא זו החלטה שלהם...

יש להם את הזכות, ועל זה מדובר. אתה חילקת את הציבור לשניים - חרדים וחילוניים, וטענת כי לכל אחד אין את הזכות או האפשרות לשנות את דרכים של מוסדות מסויימים. הטענה שלך - היא הנחת התפילין, וזה שזה לא יתקבל. וזהו הכשל כאן, מכיוון שיש לכל אדם לדרוש כי בכל בתי הספר יניחו תפילין, והחלטה זו תתקבל במסגרת הדמוקרטיה. אני חוזר - לכל אדם יש את הזכות להתערב במסגרת הדמוקרטיה והמנגנונים שמאפשרים זאת, כמו לכל אדם אחר. לאדם חרדי יש את אותו הכוח להשפיע כמו לאדם חילוני. לא פחות ולא יותר. וזה לגיטימי שכל פרט יתערב בכל הנעשה במדינתו. אם אתה חושב אחרת, אתה מוזמן לפעול בנושא.
 

arriy80

New member
אני חושב שזו הנקודה:

אתה טוען שבית ספר חרדי, נחשב מקום ציבורי כמו רחוב, ולכן צריך לעמוד בו. הגדרתו כמקום ציבורי, נובעת מהעובדה כי יש אפשרות תאורטית לכל אזרח להתערב בנעשה בו ע"י הכלים שהדמוקרטיה מעמידה לרשותו. ולכן, אי-עמידה בצפירה בתוך בית ספר חרדי, תחשב לאי-עמידה במקום ציבורי שיכולה לפגוע ברגשות הציבור החילוני. לדעתי, עד שיהודי חילוני יחשוב את כל המהלך הזה, יצא לו החשק להפגע. רק שים לב, מאיפה התחיל הדיון, ולאן הוא הגיע: הדיון התחיל מ"ביזוי השואה" המשיך ל"אי-ציות החוק" המשיך ל"אפשרות הכפיה בתוך מוסד חינוכי" והגיע ל"האם בי"ס חרדי נחשב למקום ציבורי". מענין....
 

EmiA

New member
ולענין המקום הציבורי

הנה מה ש-emia כתבה, ואני מסכים איתה. רק חבל שלא כתבנו את זה עד עכשיו, היינו חוסכים ויכוחים שלא קשורים לעצם הענין. יש איסור לעמוד בצפירה. אך במקום ציבורי שאי-העמידה תפגע ברגשות הציבור שנמצא שם צריך לעמוד! היות ובית ספר חרדי, או ישיבה (למרות היותם "מקום ציבורי") הם לא מקום שהציבור המחשיב את הצפירה נמצא בהם - חלה ההלכה הראשונית שאסור לעמוד!
 

EmiA

New member
../images/Emo13.gif גיסי שכח להחליף לניק שלו ../images/Emo13.gif

 

arriy80

New member
אופסססס

רק אני מקוה שאין איסור לקרובי משפחה לכתוב בפורום...
 

ליבליך

New member
הלוואי שהחרדים לא היו מתערבים...

במה שקורה בבתי ספר חילוניים. למעשה, אין בתי ספר חילוניים. יש בתי ספר דתיים, שבהם חובה לנהוג לפי הדת, ולחילונים אין בהם דריסת רגל; ובתי ספר ממלכתיים - שפתוחים לכלל הציבור, כולל דתיים. האוכל בהם כשר; מלמדים בהם גם נושאים דתיים (תנ"ך, תושב"ע, וגם "חגי ישראל" בכיתות הנמוכות); לא מונעים משום תלמיד לנהוג לפי ההלכה. תכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים נקבעת ע"י משרד החינוך, כך שתקיף מכנה משותף רחב שמשותף לכלל האזרחים במדינה (ולא רק החילונים שביניהם), גם אם אינה מתאימה ב-100% לכולם. בין המשתתפים בקביעת תכניות הלימוד ישנם גם דתיים, אבל אין חילונים המעורבים בקביעת תכניות הלימוד הממלכתיות דתיות או החרדיות. אין בתי ספר שתכנית הלימודים בהם חילונית, שמתנגדת לדת או אפילו מתעלמת ממנה. אין פשוט דבר כזה בארץ. יש רק או דתי או נייטרלי בין דת לחילונות.
 

arriy80

New member
התשובה נמצאת בהודעתך.

<תכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים נקבעת ע"י משרד החינוך, כך שתקיף מכנה משותף רחב שמשותף לכלל האזרחים במדינה > היות והציבור בארץ רואה את עצמו קרוב לדת במידה כזו או אחרת, רוב הציבור מעונין - כנראה - בשיעורי תנ"ך ותושב"ע. בשבילו - זה חלק מהקשר למסורת היהודית. היות וכך, אין מניעה ללמוד את מסורת העם שלנו, וודאי שעדיף מללמוד על מסורת העם הסיני (לרוב העם הרואה את עצמו מחובר יותר למסורת היהודית). אז כמו שכתבת, הלימדים בבתי הספר החילוניים - מיוסדים על מכנה משותף. ולאו דוקא עם הציבור הדתי, אלא עם הציבור המסורתי. <בין המשתתפים בקביעת תכניות הלימוד ישנם גם דתיים> הגיוני שדתיים ישתתפו בקביעת תוכנית הלימודים בבתי הספר החילוניים, כי הרי הם היותר קרובים למסורת, והם יודעים מה כדאי להכניס לתוכנית הלימודים! <אבל אין חילונים המעורבים בקביעת תכניות הלימוד הממלכתיות דתיות או החרדיות> על סמך מה קבעת את זה? נראה לי כי חלק מספרי הלימוד במקצועות חול - במוסדות החרדיים - הוצאו לאור ע"י משרד החינוך, וחוברו ע"י צוות מקצועי כל אחד בתחום שלו! אין כאן טענת "דתי" או לא. <אין בתי ספר שתכנית הלימודים בהם חילונית, שמתנגדת לדת או אפילו מתעלמת ממנה> לא יודע מה אתה מגדיר "מתנגדת לדת או מתעלמת ממנה". השאלה היא, איך מגדירים "דת"? לדעתי, לכל אחד מאתנו תהיה הגדרה שונה. (ולא רק למעשה, אלא גם בתור לימוד תאורטי).
 
למעלה