משה רבנו ורבנו משה - על התארים

[סביבון עד]

אינו מושפע מהידע * (ולא מהרצון כפי שכתבתי)

 

[u r i el]

אני מתכבד להזכיר את דבריך :

" ... שלא ניתן לצוות על דברים, הקרויים בפי חז"ל "המסורים ללב"
ובכן עיננו הרואות שניתן לצוות, ושערי מדרש פתוחים בפני כל באי עולם לפרש את הדברים. ואכן פירשו אותם, מי ברוח חז"ל, מי ברוחה של החסידות ומי ברוחו של אריסטו וכיוצ"ב. וכולם כשרים הם, לפחות מהבחינה הדרשנית - אלא שאם נתבונן במהלך ההיסטוריה של מאמיני דת משה נמצא את אהבתו ית' אפשרית, ואפ' על פשט הכתוב ( ככל שניתן לדבר על פשוטו של כתוב בכלל ).

 

[אשר אטדגי]

באמת רוצה להבין, ולא לצורך פולמוס

תסביר לי איך אתה יכול לאהוב את האל. באמת.. תשקיע את יכולותיך הדידקטיות ותנסה להסביר לי במילותיך שלך כיצד אתה יכול לאהוב את האל. ואל! תעשה כמעשה האווילים, ותצטט לי כיצד אחרים, מהם חז"ל, מהם חסיד'ש, כותבים זאת. אלא אתה תסביר לי, מדעתך, כיצד ניתן לאהוב את האל.

מצפה, מאוד!, לדבריך..

 

[u r i el]

מהי אהבה ?

על השאלה האלמותית הזו נשפכו אוקיאנוסים של דיו. אהבה היא תמיד קשורה עם תודעת חשק, געגוע, מסירות נפש, וויתור למען, התלהבות, שמחה ועוד. אהבה כזו אינה מונעת מתודעת חובה המוטלת מבפנים או מבחוץ. אהבה כזו באה מהלב, בתהליך של התאהבות, אהבה ללא שאלות וללא חקירות - געש של פירפורי הלב.
אלה הם מושגי האהבה שלי.
לעומתה קיימת אהבה של רטוריקה, חקר ועיון, טכנאות מקצועית קפואה. אהבה הבאה דרך מערכות העיון והחשיבה איננה מציתה להבות ולכן אין היא אפשרית אלא בד׳ אמותיו של המעיין המבודד ומכונס בין רגבי מחשבותיו הוא, וככזו אין היא שונה מכל עיון שהוא שגם כלפיו ניתן לפתח אהבה שכזו ואפ׳ להתחייב גם כלפיה.

 

[אשר אטדגי]

לא ביקשתי

הגדרה מילונאית סובייקטיבית של מושג האהבה. בקשתי הייתה פשוטה: איך אתה, אוריאל, אוהב אותו יתעלה? לא במה מתבטאת אהבה זו בחיי היום יום שלך, אלא מהי אהבתך אליו במובן האלמנטרי וה-פ-ש-ו-ט של המילה?

אלא אם כן, אתה חושב שאותה אהבת רטוריקה חקר ועיון (שאני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון, אם כי הניסוח טעון שיפור) היא אותה אהבת אל, אז למעשה, אתה אוהב ללמוד, או/ו את הלימוד, או/ו את הרטוריקה או/ו את העיון, ולא אוהב את אלוהים

 

[u r i el]

באותם ימים רחוקים

אהבתי אותו בתפילה בכוונה רבה ועמוקה במובנה ה״עממי״ של המילה.

 

[אשר אטדגי]

מה בתפילה..

אהבת בו? ברפאנו? בחונן לאדם דעת? בהשיבה שופטינו, או שמא במודים, או באלוהי נצור ועושה שלום?

 

[u r i el]

בשבח ובהלל,

בתודה ובזימרה.
את הטקסטים הנוגעים לעבודת הקורבנות, למשל, לא יכולתי לסבול.

הגעתי הערב לאנגליה ואני מצוי במקום שבו האינטרנט מצוי לסרוגין.
אבקש את סליחתך ואשתדל להשיב לך בהמשך, בימים הקרובים, לכשאמצא במקום שבו שירותי האינטרנט יהיו טובים יותר.

 

[אשר אטדגי]

כללו של דבר..

לאחר הכרעה אמונית.. "השכל" בטל מאליו. ולכן אדם המאמין, פוסק מלהיות מבקר. וכדברי המורה על לא תתורו אחרי לבבכם: והוא שציוונו לקצר את שכלנו".

 

[פיקסעלע]

מצוות האמונה היא לקבוע בדעתנו

שהעולם אינו מכלול היש.

 

[kaner91]

זאת לא ההגדרה של 'עולם'?

 

[חיים פרידמן1]

העולם הוא מה שניתן להכרה

 

[kaner91]

כלומר אלקטרונים אינם חלק מהעולם?

 

[חיים פרידמן1]

הם ניתנים להכרה

ניתן להחיל עליהם את קטגוריות המציאות והסיבתיות

 

[kaner91]

"קטיגוריות המציאות"?

מה זה לעזאזל?
אתה אומר שאלוהים לא נמצא לא יכול להיכנס ליחסים סיבה ותולדה? אתה מודע להשלכות ההרסניות של דעה זו על כל תאיזם שהוא?

 

[kaner91]

תיקון

אתה אומר שאלוהים לא יכול להיכנס ליחסים של סיבה ותולדה?

 

[חיים פרידמן1]

התאיזם שלי הוא רק החובה לעבוד אותו

והתבונה המעשית כידוע שייכת לעולם שלא ניתן להכרה.

 

[kaner91]

מה אתה חייב לו?

מושג ריק שלא שייך לשום דבר, מאיפה צמחה אותה חובה אליה אתה משעבד את עצמך?

 

[פיקסעלע]

החובה היא קטגורית. אני משעבד את עצמי

לידיעתו. לא לו. הוא המוחלט. וידיעתו היא הטוב המוחלט. ומאן נובע הצו הקטגורי "השכל וידע אותי"

 

[kaner91]

אני אמור להבין משהו מהמשפט הזה?