תגובתי:
את פורום תנ"ך אני מכירה תקופה ארוכה. הוא לא נועד לעסוק בשאלות אמונה, ולכן סירבו להתעסק שם עניינית בשאלותייך. ייתכן שלא הסבירו לך זאת בצורה בוגרת מספיק לרוחך, אך אם היית מעיינת בהיסטורית דפי הפורום או בהודעת המנהל, היית רואה שזה לא המקום המתאים למטרתך. סירוב לדבר על נושאים שאינם מענייני הפורום, אינו התחסדות. הפורום הזה מיועד בדיוק למטרות שלך - להעלות שאלות ולדון בהן. אבל אל תשכחי שיש דרכים להעלות שאלות ולהציג טענות. הרבה פעמים אנשים שמתקשים להבין דברים באמונה אינם מבחינים שהם משתמשים בסגנון דמגוגי כדי להביא את דעותיהם, וזה סגנון שאינו מקובל בשום דיון שמטרתו לחקור את האמת. כמו כן, כאשר אדם באמת מבקש לדעת תשובה אמיתית, עליו לפנות למומחה ולידען, ולא לכל דיכפין. אם הוא בכל זאת מעדיף לפנות לכל דיכפין, עליו להביא בחשבון שהדיכפינים השונים יביאו את אישיותם לדיון, ולא להגיע למסקנות בנוגע לנושא הדיון בגלל אישיותם של האנשים האקראיים שפנה אליהם... כי אז, באמת, לדיון כזה, כדברייך, אין הרבה ערך! הבנת רוח התנ"ך, שהוא לכל הדעות היצירה הכתובה העצומה ביותר בתולדות ההיסטוריה, וכן הבנת כל העניין האלוקי של בורא השמים והארץ האחד היחיד והמיוחד של כל העולמות כולם - תסכימי איתי שזה עניין מאוד מקיף ומאוד רציני, מכדי להתייחס אליו בשתיים שלוש שאלות שמנוסחות על בסיס הידע שנשטף אל מוחנו החילוני בתקשורת ובחינוך החילוני. הידע החסר הוא בעוכרייך, והוא המונע ממך להגיע להבנה אמיתית של מה בדיוק קורה בתנ"ך, ומהי בעצם הדמות של האלוקים, ומדוע יש "סתירות" בין מה שאת "רואה" בתנ"ך לבין מה שאומר הרמב"ם. גם אני באתי ממסגרת ידע זו של משרד החינוך הישראלי, ובאמת, בצעירותי, נתקלתי ב"סתירות" הללו בהבנה והתקשיתי להבין את הגישה ה"לא אובייקטיבית" של נושאי הדת. בזמנו גם כתבתי שיר על תחושתי בנידון. (אצרף אותו בקובץ וורד, לכל המתעניין בשירה...). בשלב שהתעניינתי באמת באלוקים ובתורתו, בהיותי אשה בוגרת, פחות או יותר הכרתי תמונה כללית על מה שאומרים מורי ההלכה ומפרשי התנ"ך המוסמכים, וניסיתי להבין מדוע הם אומרים בעקביות דברים שלא מתקבלים על הדעת. אמנם למדתי את החומר בשיעורים מאוד רציניים, מקיפים ומסודרים, ע"י ברי סמכא בעלי הוכחות. אך כמי שאמונה על החינוך לגישה שכל החרדים שקרנים ומסריחים, לא האמנתי כלל לדברי המרצים (המשוחדים, כנראה...), תקפתי אותם בהוכחות נגד וטענתי לסתירות. במקביל, ניסיתי להבין בכנות, מדוע אני כה כועסת ותוקפת את המרצים הללו, שבעצם מאוד עקביים בדעותיהם ואין להם שום אינטרס לשקר לי (להיפך - היה להם אינטרס להעיף אותי מהמדרשה, כדי שיהיה קצת שקט...). בשלב זה, למדתי סוד גדול (שעיצבן אותי במיוחד באותה תקופה): "אם תשתקי - תביני". תקשיבי, תלמדי, ותחכי בסבלנות עד שתקיפי את החומר. ואם אז לא יהיו ברורים הדברים - תשאלי. ידעתי שבשיטה זו יכולים לעבוד עלי ולהשתיק באופן דמגוגי סתירות פנימיות אצלי, אבל הבנתי שאין לי ברירה, ואין לי דרך אחרת לקנות את הידע. הכרתי את עצמי, וידעתי שאפשר לסמוך עלי שלא אוכל לחיות בשקר פנימי לאורך זמן. לכן הסכמתי לדרך המסוכנת הזו... זה לוקח הרבה שנים. אבל כל התשובות מגיעות עם הקפת הידע שמעבירה התורה, וכמעט שלא נותרות שאלות. בוודאי לא שאלות בסיסיות על הצדק האלוקי, על ההכרה העמוקה שהוא טוב ומיטיב, על הבנת התכונות האנושיות שהתנ"ך מעניק לו בסיפור התנ"כי, על הקשר המוחלט בין התורה שבכתב לתורה שבע"פ ועל ה"סתירות" ש"ראינו" בתנ"ך. את שאלות הקצה שנותרו לי עד היום אני כבר מבינה שאין לשאול כל דיכפין, משום שלא אקבל תשובה, אף על פי שישנה. אני מבינה שיש להמתין עד שהזמן יבהיר את השאלה ויימצא המומחה שיודע את התשובה. בכל אופן, הן אינן סותרות את התמונה הכללית ואינן מפריעות לי להבין את הדרך היטב ולעומק. האדם המאמין באמת אינו מרגיש שהוא צריך להגן על אמונתו. אלא שהוא חסר אונים מול שואל שאין לו ידע, שמבקש להבין בלי בסיס של ידע, ועם הרבה ביטחון עצמי שהמאמין חי בשקר עצמי, טיפש וחסר היגיון... גם המרצה למתמטיקה בעל הידע הרב ביותר ירגיש מהר מאוד תסכול וחוסר עניין גמור להסביר דברים לשואל חסר ידע הבטוח מאוד ברעיונותיו ובאי יכולתו של המרצה להסביר לו... לך תסביר לבן אדם שהוא לא רציונלי? התגובה הטבעית היא להסביר לו שאי אפשר להסביר לבן אדם כמוהו, אם הוא לא משנה את הגישה שלו ולא מבין שחסר לו המון מידע, שחייב להירכש בצורה סיסטמטית שלוקחת הרבה זמן. עצתי לך - קחי זמן. רכזי את כל שאלותייך בכתב, והתחילי ללמוד. אל תקבלי מה שלא מתקבל על דעתך, וחכי לתשובות. תוכלי בינתיים לשאול שאלות ענייניות בנושא הנלמד, אך אם התשובות לא יתקבלו על דעתך אל תתווכחי, אל תתקפי - פשוט אל תקבלי את התשובה והמשיכי לשאול אדם אחר (בפרט כשאת שואלת כל אדם, ואינך יודעת מה טיבו). הוויכוחים והתוקפנות לוקחים אותך רק למקום שאת רוצה בעומק ליבך - להוכיח שהעונים לך אינם דוברים אמת. וותרי על המקום הזה ובקשי את האמת באמת.
