ניצול או לא?

[דניאל19700]

אל תזילי דמעות

אני לא בייביסיטר של אף אחד - בטח לא של כלב של מישהו שהוא לא חבר שלי, אלא נמצא איתי ביחסי עבודה תקינים, לא פחות ולא יותר. אם היחסים בינך לבין המנחה הם כאלה שהוא מרגיש חופשי לבקש ממך כזה דבר וגם את מרגישה חופשי לבקש ממנו את אותו דבר אז אין בעיה. הבעיה מתחילה כשהיחסים ה"חבריים" האלה עובדים באופן חד כיווני. שנית, על סמך מה את כבר קובעת שהמנחות המדוברות משולות למנחה ש"יכול היה לעשות הרבה פחות ממה שהוא עושה"? את מכירה אותן?

 

[d a p h n a]

אני חושבת שלא בדיוק נגעת בנקודה

זה שהיחסים הם חד-כיווניים, לא נראית לי כמו הבעיה. זה בדיוק כמו שכשאבא שלי היה בשנת שבתון, שניים מהדוקטורנטים שלו הוזמנו לגור איתנו בבית בארה"ב במשך כחודש כל אחד, כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד עם אבא שלי בזמן שהוא בחו"ל. מטבע הדברים, לא מדובר על יחס דו-צדדי, ואבא שלי לא היה מבקש לגור איתם בבית לחודש. המנחה נמצא במקום אחר מבחינת הסטטוס שלו (ובדרך כלל אם כי לא תמיד גם מבחינה כלכלית) מאשר הסטודנטים, וזה אומר שמצד אחד מצפים ממנו או ממנה להיות בעמדה "מעניקה" כלפי הסטודנטים (למשל לשלם על הקפה כאשר נפגשים לפגישת עבודה, אפילו עם הסטודנט בעצם מגיע ממצב כלכלי יותר טוב מאשר המרצה), ומצד שני ברור שאין הדדיות ביחסים. אני חושבת שהבעיה עם סיטואציה שהמרצה מבקש/מציע לסטודנט לשמור לו על הבית מגיעה רק במצב שבו משתמע בדרך כלשהי שהסטודנט לא יכול לסרב או שסירוב יגרום נזק ליחסיו עם המרצה. אם המרצה שואל "דניאל, בא לך לשמור על הכלב שלי?" ואתה אומר "ואללה, לא מתאים לי", והכל בסדר, אז באמת אני לא רואה מה הבעיה.

 

[דניאל19700]

חולק עליך לחלוטין

בכל מצב שמתקיימים יחסי מרות אין מקום לבקש "טובות" ממחיל המרות על זה שהמרות חלה עליו. הדוגמאות שהבאת (מגורים בחו"ל תשלום על קפה וכו') אינן ממין העניין. הקריירה של אבא שלך לא תלויה בדוקטורנטים שלו אלא להיפך, ואני גם מנחש שלא הדוקטורנטים באו לאבא שלך וביקשו לגור אצלו אלא שהוא הציע זאת מיוזמתו, כנ"ל בנוגע למרצה שמשלם על הקפה. גם לא ברור לי למה את מתכוונת כשאת אומרת "רק במצב שבו משתמע בדרך כלשהי שהסטודנט לא יכול לסרב או שסירוב יגרום נזק ליחסיו עם המרצה" איך בכלל קובעים מתי משהו כן "משתמע" ומתי הוא לא "משתמע"? האם היית מחילה את כלל ה- "השתמעות" גם על הצעות מיניות של מרצה למאסטרנטית? או מרצה שמבקש מסטודנט לחתום לו על ערבות בנקאית? אני מניח שלא....

 

[22ק ו ס ם]

נו, אז אתה בעצמך ענית

מתי משתמע ומתי לא. תן קצת קרדיט לסטודנטים שיודעים מתי עובר הגבול בין הצעות ראויות ללא ראויות.

 

[דניאל19700]

מי מדבר על הסטודנטים?

מה עניין קרדיט לסטודנטים כאן? ברור שסטודנט מרגיש איפה עובר הגבול , אבל מה הוא יכול לעשות בנידון, בעיקר כשכל מיני "דוד תום" סטודנטיאלים מצקצקים בלשון ואומרים "אז ביקשו ממנו טובה מה כבר קרה?". טובות מבקשים מחברים, לא ממי שכפוף לך.

 

[22ק ו ס ם]

הוא יכול פשוט לסרב

ברוב מוחלט של המקרים לא יקרה לו כלום ואם כן, הוא תמיד יכול להתלונן. להציג את זה בתור הצעה שאי אפשר לסרב זה פשוט עיוות של המציאות.

 

[דניאל19700]

נכון, הוא יכול

אבל איך אתה יודע ש"ברוב המוחלט של המקרים" לא יקרה לו כלום? בדקת? וחוץ מזה מה בנוגע למיעוט המקרים שכן יקרה לו משהו? גם חיילת שתגיד למפקד שלה שהיא לא רוצה לשכב איתו לא יקרה לה כלום - "ברוב המוחלט של המקרים" כמובן.... אני יכול להגיד לך חד וחלק שאני סירבתי למנחה במאסטר ואנשים שמכירים אותו שנים רבות יעצו לי אחרי הסירוב שלא לבקש ממנו המלצה (עצה שאכן קיבלתי). אני תוהה אם אתה ואחרים כאן מתממים - הרי ברור שמנחה הוא אחד האנשים החשובים ביותר בקידום הקריירה שלך,. אז מה זה עוזר לסטודנט אם הוא מתלונן, ואפילו "מנצח" בתלונה?

 

[22ק ו ס ם]

אתה מצייר את המנחה ככל יכול

ואת הסטודנט כמועד לקורבנות תמידית. מערכת היחסים בין מנחים לסטודנטים מאוד מורכבת לפעמים ומאופיינת ביחסי תן וקח הדדיים. בלי קשר להטרדות מיניות, המנחה יכול להיות אדם לא נעים לעבודה בתחום ההנחייה שלך כפי שכמה אנשים סיפרו פה בפורום. אז מה עושים במקרים כאלו? מנסים לפעול על פי ההגיון הבריא. לפעמים עושים דברים שאנחנו לא ממש שלמים איתם כי המנחה אמר, לפעמים מתעמתים איתו עד כדי החלפתו ובצורה הטובה ביותר פשוט מדברים איתו על מה שמטריד אותנו. מנחה לא צריך להציע הצעות מיניות כדי להעמיד סטודנטים במצב לא נעים. הוא יכול למשל לתת ביקורות קשה על עבודה שכתבת ואתה לא מסכים איתו. גם במקרה כזה אפשר לטעון שיש לו את הסמכות לעשות מה שהוא רוצה. אז מה, אם תתנגד לו ותעמוד על שלך היחסים ביניכם יהרסו? אם אתה מגיע למצב שבו אתה לא סומך על המנחה שלך ונקלע למצבים לא נעימים אז יש בעייה בקשר שלכם. בשביל זה צריך לדעת לבחור מנחים בחכמה, לדעת איך לנהל איתם מערכת יחסים תקינה, להבין שהם לא אלוהים והם ניתנים להחלפה או שלא חייבים בהכרח לקבל כל דבר שהם אומרים, ובעיקר לפעול על פי צו ההגיון. הנקודה החשובה היא שהחיים קשים בסופו של דבר ולא תמיד נעימים וצריך לדעת להתמודד עם זה. הגישה שלך מתעלמת מיחסים שלא קשורים לעבודה שנוצרים באופן טבעי עם מנחים כי כולנו בני אדם. אי אפשר להגביל את השיחות רק לנושאי התואר וטבעי שגולשים גם לנושאים אחרים. אם עושים את זה בהדדיות ושומרים על גבולות לא צריכה להיות לאף אחד בעייה עם זה וביותר מקרים מאשר לא, זה רק יתרום להנחייה.

 

[דניאל19700]

לא נכון

אני לא מצייר את המנחה ככל יכול אלא כאדם שיש לו השפעה רבה על עתידו של הסטודנט. נעימותו של המנחה היא עניין אחר. גם ביקורת מדעית היא עניין אחר. טובות אישיות אינן נופלות לקטגוריה של ביקורת מדעית. גם ההערה שלך בנודע לנושאי השיחה אינה רלבנטית. לא מדובר כאן בשיחת חולין אלא בבקשה ברורה - "תעשה לי טובה ותרכז לי את הקורס הזה, תטפל בכלבים שלי שבועיים, תעזור לי להכין את הניסוי הזה (שלא קשור למחקר שלך בכלל)" וכיו"ב. ברור ש"אם שומרים על גבולות" אין בעיה - בהעיה היא עם אותם מנחים שלא שומרים עליהם...

 

[22ק ו ס ם]

אבל הטובות הללו אינן אישיות

אלא חלק ממערכת יחסים תקינה ברוב המקרים שמתפתחת בין שני אנשים בוגרים. סירוב להן לא צריך לפגוע בתלמיד, ואם כן, זה לא עניין פלילי אלא תקנוני שצריך לטפל בו. לרוב האנשים אין בעייה לעזור למנחים והם מקבלים גם תמורה גדולה יותר תמורת מעשים קטנים כאלו. על פי אותו הגיון המנחים יוכלו לסרב לכל בקשה קטנה של הסטודנט שלא קשורה להנחיה (למשל דחייה במועד הגשה מסוים). שוב, היחסים האישיים שמתפתחים בין מנחים לסטודנטים הם משהו טבעי שלא ניתן לשלוט עליו וברוב המקרים הוא לא מוביל לבעיות אלא להיפך, תורם לשני הצדדים.

 

[דניאל19700]

הטובות הללו אינן אישיות?

עם כל הכבוד לטפל בארבעה כלבים בבית שמצריך נסיעה מחוץ לעיר למשך שבוע שבועיים זו טובה מאוד אישית. גם לרכז קורס זו טובה אישית. מנחים יכולים לסרב לכל "בקשה קטנה" של סטודנט, אבל בניגוד למה שאתה טוען לא מדובר פה ב"אותו הגיון" ממספר סיבות: א) במקרים שאני מתייחס אליהם לא מדובר ב"בקשה קטנה" של המנחה מהסטודנט (אגב- מי קובע מתי היא קטנה?) ב) בקשות לדחייה במועד הגשה או עניינים מנהלתיים אינן בקשות שקשורות לזמנו הפנוי של המנחה אלא לפעילותו במסגרת שעות העבודה. ג) חשוב מכל - המנחה איננו תלוי בסטודנט באותה מידה שהסטודנט תלוי במנחה.

 

[22ק ו ס ם]

במערכת יחסים שמתהווה עוזרים אחד לשני

אז אתה עוזר לו לשמור על הכלב והוא קונה לך ארוחה או ספר. כל עוד זה נעשה מרצון לאף אחד לא צריכה להיות בעייה עם זה. לא צריך להגזים באיך שאתה מצייר את הטובות הללו. אני לא מכיר מנחה שכופה משהו כזה על סטודנטים שלו בלא תמורה. בסך הכל של ההנחייה הסטודנט בסופו של דבר מקבל הרבה יותר מהמנחה. להנחות סטודנטים זה לא דבר קל, זה יכול להעיק וכו'. אתה רוצה לתחום את היחסים בין אנשים למסגרת צרה בלי שום אישיות אז תעשה את זה. אני רואה כל הזמן יתרונות עצומים לסטודנטים במערכות יחסים לא פורמאליות עם המרצים. מיעוט קטן של מקרי ניצול לא צריך לפגוע בזה על ידי כל מיני חוקים דרקוניים. אם למישהו יש בעייה שהוא חושב שהוא מנוצל יש לו איך להתלונן.

 

[דניאל19700]

מספר משפטי מפתח

"כל עוד זה נעשה מרצון" - אז אני יכול לספר לך על מקרים שזה לא נעשה מרצון "יש לו איך להתלונן" - נכון, ולמנחה יש איך לכתוב את ההמלצה אחר כך "להנחות סטודנטים זה לא דבר קל" - נכון, ובגלל זה מקבלים על זה כסף, ולא בהכרח מעט. בשביל לשמור על הכלבים של המנחה לא תמיד מקבלים כסף... "אני לא מכיר מנחה שכופה משהו כזה על הסטודנטים שלו בלא תמורה" - אם אתה לא מכיר אז זה כנראה לא קיים... חוץ מזה , למה "כופה"? הוא רק מבקש שיעשו את זה ללא תמורה (או שהוא קובע בשבילם את בתמורה) הוא לא מאיים בכלום... "אתה רוצה לתחום את היחסים בין אנשים למסגרת צרה בלי שום אישיות" - אתה יוצר פה דיכוטומיה מדומה-או שאין שום אישיות או שאפשר לבקש מסטודנט לעבוד בשבילך בחינם. אני לא מקבל את זה. אפשר ליצור מערכת יחסים נעימה , ידידותית, שגולשת לשיחות שלא קשורות במחקר ובה בעת לא לבקש מסטודנטים שיעבדו בשבילך בחינם.

 

[22ק ו ס ם]

אתה באמת מעוניין בהמלצה ממנחה שמתנכל לך?

לדעתי זו תמימות מעושה. אם היחסים בינך לבין המנחה עולים על השרטון (ולא חשוב מי אשם) אז אין הגיון בהמשך העבודה ביחד. הנחייה עצמה לא תמיד מתוגמלת והיא חלק מתנאי העבודה של המרצה. לא כל רווח נמדד בכסף. עזרה מרצון למרצה יכולה לעזור לך ביחסים איתו וסתם יכולה להראות שאתה אדם טוב. אם הוא לא מאיים למה אתה מסיק שהוא יתנכל לך? שוב, אתה מניח מראש שמנחים הם אנשים רעים שרק מחפשים להרע לך. אני מכיר הרבה סטודנטים שסירבו למנחים ולא הייתה עם זה שום בעייה. כמו שדפנה ציינה, ברוב המקרים שאני מכיר מדובר ברצון אמיתי ובניסיון למצוא מישהו שיעזור מתוך רשימה כללית. אין שום סיבה לחוקק חוקים דרקוניים על סמך מקרים בודדים. אתה הוא זה שיוצר דיכוטומיה. אצלך או שיש יחסי עבודה שמסתכמים מקסימום בשיחות או שהמנחים מנצלים את הסטודנטים. המציאות מה לעשות לא מסכימה איתך והיחסים שנוצרים עם המנחה במקרים רבים מעבר לכך ובהדדיות מלאה. רק בגלל שיש אי אלו מקרים של ניצול לא אומר שהם הרוב ועל פיהם צריך לקבוע את הנורמה לכל האחרים שמאוד מרוצים דווקא.

 

[דניאל19700]

איך הסקתי

הסקתי שהוא יתנכל לי כי אמרו לי מפורשות קולגות שלו שעדיף שלא אקח ממנו המלצה (אגב באמת בסוף לא לקחתי). אני לא מניח מראש שכל מנחה רוצה להתנכל לי אלא להיפך. אלא שהמציאות טפחה על פני ועל פני אנשים בקרבתי לפחות בשני מקרים. בהדדיות מלאה? סבבה. אם כל מה שסטודנט עושה בשביל המנחה גם המנחה עושה לסטודנט אז אין בעיה בכלל. כל התקנות נמצאות הבעיה היא במה שהתקנות לא מכסות.

 

[22ק ו ס ם]

לא ממש הבנתי

אתה רוצה לאסור בתקנון או בחוק שמישהו יהיה חרא של אדם, סליחה על הביטוי? כמו בכל יחסים בין בני אדם יש מורכבות שלמה שחלקה בתחום האפור. אם אתה חושב שנגרם לך עוול לא צודק צריכה להיות דרך להתלונן. אם מישהו מתנהג אליך לא יפה זה לא בהכרח לא חוקי ועודף חוקים מגבילים מאוד והורסים את היחסים בין אנשים במקום לעזור להם.

 

[דניאל19700]

אני אסביר

אין מקום לעוד תקנות כי התקנות מכסות היום כל מצב. אבל אנחנו, לצערנו, לא חיים בעולם מושלם ותמיד יהיה מי שינצל את זה. אני בכלל לא הצעתי בשום מקום להוסיף תקנות - פשוט תארתי מצבים שהם עיני (ובעיני המערכת) לא קבילים ולמרות זאת לא פשוט לפעול בנוגע אליהם. בתגובות שקיבלתי היו בנוסח "אוי-אוי-אוי, מה כבר קרה?" ולכך התפתח הויכוח. לא ברור לי איך הבנת שאני מבקש לתקן עוד תקנות.

 

[22ק ו ס ם]

אוקיי, זה נשמע יותר הגיוני

נכון, יש תמיד בעייה לאכוף תקנות בתחומים אפורים אבל הפתרון הוא לא להגיע למצבים קיצוניים אחרים.

 

[נועה לביא]

בעיני המערכת לא קביל

שמנחה יבקש מסטודנט שלו לשמור לו על הבית ועל הכלב? הצחקתני. אתה ממשיך ונאחז בטיעון ההדדיות הדבילי, כאשר ברור לכל שהוא לא מציאותי. לא סביר לבקש מהמנחה לעבור לגור במשך שבוע-שבועיים בדירת סטודנט, אבל ההפך מאוד סביר, למנחה שיש לו בית קרקע בצפון ת"א או בישוב קהילתי יש את כל הסיבות לחשוב שסטודנט שלו ישמור לו על הבית בשמחה ולכן זו לא בקשה חצופה ומוגזמת בכלל (בניגוד ל"תעבוד בשבילי בחינם", אבל זה מעבר לחוצפה של מנחה זה או אחר, זה כל היחס מהאוניברסיטה שנוח לה שיש לה עבדי חינם). כמובן שזכותו של הסטודנט לסרב, אבל סטודנט שעל בקשה כזאת ישר קופץ כאילו מנסים לנצל אותו, אחראי בעצמו על העכרת היחסים שלו עם המנחה.

 

[דניאל19700]

אז עכשיו גם "דבילי"?

אני מציע שנקפיד על דיון ברמה נאותה יותר. בעיני המערכת שאני נמצא בה כרגע לבקש מסטודנט לגשת לבית שלך, מחוץ לעיר, פעם ביום ולארח לחברה לכלבים, למשך שבוע שבועיים בהחלט נחשב לדבר לא קביל (זו אגב הייתה הדוגמה שהבאתי ולא ברור לי איך קפצת ממנה לבית ביישוב קהילתי ומה זה משנה בכלל). את כבר החלטת עבור כל סטודנט באשר הוא שלשמור על בית בישוב קהילתי (לא ברור לי מהנטפלת לדוגמה הזו דווקא) זו מטלה רצויה ומשמחת - על סמך מה? כל הסטודנטים בעולם הם כמוך?