מנקודת מבטי - אכן אין עשן בלי אש. האש היא פשוט חלק מהנוף.
אם אתה שואל אותי "האם בפנימייה האקסקלוסיבית שבה למד האדון ק. (או, לצורך העניין, באוניברסיטת ייל היוקרתית שבה הוא למד אחר כך) היו מסיבות עם UNDERAGE DRINKING ומקרי תקיפה מינית עד וכולל דרגה של "אונס קבוצתי" - התשובה שלי היא שברור שהיו.
כך היה , וכך הווה. זה חלק מה"תרבות והמנהג" של המוסדות הללו.
אז מנקודת המבט שלי - בהחלט הייתה אש, ויש אש. וזה לא דבר חדש, כמו שהאדון בילי ג'ואל שר:
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=eFTLKWw542g[/URL]
העניין הוא שבשנים האחרונות יש טיפה יותר הבנה מצד המדיה ומבחינת הלך הרוח של הציבור לעניין (IN NO SMALL PART בגלל שערוריית ה SEX ABUSE בכנסייה הקתולית שהתפוצצה בעשור שעבר מצד אחד, והתפתחות המדייה החברתית האלקטרונית מצד שני) - ולכן חלק - חלק הרבה יותר מדי קטן לצערי - מהנפגעות מצליחות לאזור את האומץ להתלונן לרשויות החוק.
ואני כותב "לרשויות החוק" מכיוון שבמקרה אחרי מקרה מתברר שכשהם \הן התלוננו להנהלת המוסד שבו הם \הן למדו - ההנהלה עשתה כל שביכולתה כדי להשתיק את הנושא ולקבור את העניין, לרוב תוך פגיעה במתלוננים ועל ידי האשמת הקורבן. רק בשנתיים האחרונות עלו לכותרות כל כך הרבה מקרים שבהם ההנהלה של מוסדות ואירגונים ניסתה "לקבור" מקרי תקיפה מינית - חלקם של עבריינים סידרתיים: מקרה התקיפה המינית ב"פיליפס אקדמי" ברמת התיכון, או מקרה הפרופסור החרמן באוניברסיטה של רוצ'סטר, או מקרה ה"רופא" לארי נאסר באוניברסיטת מישיגן...