סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[nogala1]

קוסטה ריקה ? קליפורניה ?

 

[nogala1]

עד כמה שידוע לי האח/ות צריכים להיות מעל גיל 21

התהליך הוא ארוך ומייגע ומדובר על כ - 12 שנות המתנה . הממשל הנוכחי מדבר על ביטול ההליך הזה

 

[debby12]

Jeep Grand Cherokee 2001

היה לנו פעם. כל הזמן הוא נזקק למוסך וטיפולים יקרים וגם החליד די רציני למרות שאנחנו לא גרים במינסוטה או משהו כזה. שתה דלק והרבה. לא ממליצה.

בסוף הוא התפגר בסביבות גיל 13 (לא היה מה למכור)

 

[John the Savage]

כמה דברים

קודם כל, תלוי מי מארגן את הארוע. כאשר מדובר בארועים שמאורגנים על ידי הקהילה היהודית, לרוב יום הזיכרון הרבה פחות משמעותי ולא משהו שמציינים. הארוע נועד יותר בכדי לציין את קיומה של ישראל והקשר עם ישראל. בארועים שמאורגנים על ידי ישראל או ישראלים, יש סיכוי שיציינו גם את יום הזיכרון.

שנית, ארועים בד"כ דורשים משאבים כספיים, אלא אם מדובר בפיקניק קטן בגן ציבורי ... הרבה פעמים יש ספונסורים שמממנים את הארוע ואז הוא חינם, אבל זה תלוי בעלויות, ועד כמה קל להשיג ספונסורים שיממנו את הארוע במלואו.

דבר שלישי, לגבי התאריך: יום העצמאות הוא לא חג דתי שלתאריך העברי שלו יש משמעות מקודשת. בישראל חוגגים לפי התאריך העברי בה' באייר, אבל התאריך הלועזי הוא ה-14 במאי. והרבה פעמים חוגגים בתאריך שונה כי זה הזמן בו קל יותר לעשות ארוע מכל מיני אילוצים, וכי בארה"ב אין יום חופש אם יום העצמאות נופל באמצע השבוע וכו'.

ודבר אחרון: הינה רשימה של ארועים באזור המפרץ:
https://www.jweekly.com/2018/04/05/party-like-1948-bay-area-israel-independence-day-events/

 

[placid1]

איזה יופי. שיהיה בהצלחה!

 

[nogala1]

הכלב המקסים שלי אומץ משלטר בגיל שלוש

הצלחה אדירה !!!! הבעיה היחידה הייתה תת משקל - אבל הוא בהחלט התגבר עליה מאז

 

[בוקובזה שטראסה]

בשנתיים שהיינו עניים בארה"ב,

את האוכל הנורמלי לילד השגנו בזכות WIC, לארוחות צהריים הייתי קונה בקפיטריה לחמניה, מכניס לתוכה פרורי פרמזן שהיו חינם ומחמם במיקרוגל של הקפיטריה. לארוחות ערב אכלנו מלא תבשילים עם כרוב,תפוחי אדמה, ביצים, וכל ירק זול אחר שמצאנו או שהיה דרך WIC.
אחרי שנתיים הסטייט החליט לחשב גם את מלגת הלימודים בהכנסות שלי, אז כבר לא הגיע לנו WIC, מה שהיה מכה כלכלית לא קטנה, אבל מצד שני התחלתי לתרגל בתשלום אז בסופו של יום היינו פחות עניים.
אצלינו זו היתה חויה קצרה יחסית עם אופק יציאה צפוי לאורך כל הדרך, אבל לעמוד בתור עם העניים ולערוך קניות מזון איתם נתן לי פרספקטיבה קצת יותר אישית על מה זה להיות עני פה.

 

[בוקובזה שטראסה]

מאוד עצוב, וגם מרתיח.

המכינות האלו הן דחיית שרות, לא במקום לימודים, ולא במסגרת הצבא. תלמידי הי"ב שנספו היו שם כחלק מתהליך הגיבוש לקראת המכינה שהם התעתדו ללכת אליה אחרי סיום הביה"ס ולפני הגיוס. כנראה שהביה"ס מאפשר להם לפספס כמה ימים בשביל הגיבוש הזה (כמו שלנו איפשרו עבור צווים ראשונים ועבור גיבושונים/מיונים של יחידות מיוחדות), לא יודע.
&nbsp
דחיית השרות זה טכנית כמו שבימי הדינוזאורים שלך ושלי איפשרו לקומונרים בתנועות נוער להתגייס שנה מאוחר יותר.
המבנה והמטרה של המכינות עצמן, זה למעשה חיקוי של המכינות המתנחליות, המפורסמת והמצליחה שבהן בעלי, שבה מכינים בוגרי חינוך דתי לקראת השרות בצה"ל, ושהוכיחו את עצמן בכך שיצאו מהן קצינים רבים.
&nbsp
כמשקל נגד הוקמו בשני העשורים האחרונים מכינות חילוניות ציוניות, או כאלה כמו זו שקרה בה האסון שמשלבות יהודים חילוניים ודתיים.

 

[KallaGLP]

למען האמת ממש לא הייתי רוצה שבמקרה של אסון, חלילה,

שמי או שמם של בני משפחתי הקרובה יופיעו בתקשורת. כמו שאני לא רוצה זאת בימים כתיקונם. מבחינתי זהות אישית זה עניין פרטי ולא הייתי רוצה קרקס סביבה.

 

[nirnir1]

מחשב נייד 14" מסך HD זכרון SSD 256 GB

 

[KallaGLP]

אני לא מכירה מקומות בקרבת ישראלים ובתי ספר טובים

שבהם יחסית זול לגור באזור ההוא, זה אחד המקומות היקרים ביותר בארה"ב. אני מניחה שהכי יקר יהיה בפאלו אלטו, לוס גאטוס, קופרטינו, ובסאניווייל ומאונטן ויו טיפה פחות. סנטה קלרה וסן חוזה (באזורים מסוימים) יהיו כנראה יותר זולים, אך למיטב הבנתי זה כי בתי הספר שם פחות טובים (אבל שווה לבדוק). כל האזור שם כעקרון שורץ ישראלים, אך אני חושבת שהריכוז הגדול ביותר שלהם הוא בסאניווייל.
כשאנחנו גרנו באזור אנחנו דווקא בכוונה התרחקנו משם מכל מיני שיקולים (סביבה, מחיר), אך אם חשוב לכם לגור בקרב ישראלים זה לא יתאים לכם.

 

[בוקובזה שטראסה]

מילה על האירוויזיון.

פעם, לפני המון שנים כשהייתי זאטוט, נרדמתי באמצע התחרות. התעוררתי לקול צהלות שיזהר כהן זכה עם אבניבי, ואפילו נתנו לי לשתות קצת קונדיטון (היה פעם משהו דמוי יין כזה, לא יודע אם עוד מוכרים את זה).

 

[randomwinds]

מילה על המצקצקים

חושב שזה מובן מאליו אבל בכל זאת:

1. החמאס בצרות מבית - המאבק בישראל בקיפאון, אבטלה של כ60% בקרב צעירים. אין כמו אוייב חיצוני להסיט את האש מהשלטון. ההסטוריה מלאה בדוגמאות
2. קל לשלהב צעירים מובטלים מיואשים ונטולי תכלית לעשות כמעט כל דבר. אני משוכנע שגם כסף משחק כאן תפקיד. כמה שווה סלפי ליד הגדר? סלפי ומטען צינור? וכמה זה שווה כשמוסיפים כדור במצח? למי שאין עבודה אחרת, הסיכוי גובר על הסיכון
3. המצקצקים. איומים על פריצת הגדר נשמעו כבר לפני שבועות וחדשים. היה ברור שזה מה שיקרה. החמאס רצה פגיעה תדמיתית בישראל. כמה שיותר תמונות הרוגים ודם - כך ייטב. כל אותם מצקצקים היום - מדוע לא השמיעו קולם לפני שכל זה קרה? אם הקהילה הבין לאומית היתה משמיע קולה נגד הזוועה הזו של לדרבן צעירים מיואשים למות על הגדר, אפשר היה למנוע את הטרוף הזה
4. ואיך לא - אנחנו אשמים. משרד החוץ היה צריך להתחיל לפעול לפחות חודש מראש בלעורר את הקהילה הבין לאומית להניע את החמאס מלממש את איומיו. להתריע, לעורר מודעות. אפילו באו"ם. להעלות את הנושא כל יום. שאפשר יהיה לומר לכל המצקצקים של היום - אמרנו לכם. שר החוץ היה צריך ל... זהו שאין שר חוץ

אז איך מונעים מהם לפרוץ את הגדר? הופכים את זה ללא כדאי לשלטון. בדרכים דיפלומטיות.

 

[בוקובזה שטראסה]

לא קנינו. אבל אחרי שהוא רכש מספיק ניסיון

בי"א, ואחרי שכמובן הוספנו אותו כנהג משנה למכוניות המשפחתיות, נתנו לו בי"ב להסיע את אחיו הקטן לביה"ס וליסוע לביה"ס עם אחת המכוניות המשפחתיות.

 

[gidishemer]

״הוא מרחם על עצמו הרבה״

סיכמת כל כך יפה 60 שנים של רון מיברג. אין דרך טובה יותר מלהגדיר אותו ואת כתיבתו

 

[Boston Guy]

1000$ בחודש כדי להכנס ל"רשימה השחורה" של אמאזון וחבריה?

עם כל חודש שעובר מפעילי פלטפורמות המסחר האלקטרוני מהדקים ומשפרים את המנגנונים שמיועדים לזהות את סוג ה"רמאות" שאתה מתאר כאן.

המסכן שיקבל את ההצעה שלך ימצא את עצמו שנוא על ידי כל אותם אנשים שיעזרו לו - ואז ימצאו עצמם חסומים משימוש בשרותי הפלטפורמה לנצח.

 

[בוקובזה שטראסה]

היא משתתפת בפורום "כותבי תזה ודוקטורט".

 

[John the Savage]

תיקח, תיקח

מחסור בויטמים B12 פוגע בין השאר בזיכרון. אם אתה לא זוכר, סימן שלא לקחת.

 

[gidishemer]

סיפור קצר שלי

אילן גדל בברוקלין היה אחד הספרים האהובים עלי בתור נער צעיר. זה ישב אצלי בבית וקראתי אותו לפחות 5 פעמים אם לא יותר.

כשהייתי בן 40 עברנו כמשפחה לצ׳אפל היל, עיירת קולג׳ קטנה בצפון קרוליינה. לאחר 4 שנים של פוסטדוק קיבלתי משרה במקום ונשארנו בעיר. בינתיים כבר הספקתי להמליץ לבנות שלי על הספר ושתיים מהן קראו אותו

יום אחד נתקלתי בהודעה על book reading של ביוגרפיה של בטי סמית הסופרת של הספר. התעניינתי מדוע דווקא פה ואז הסתבר לי שבטי סמית אמנם נולדה בברוקלין אבל נדדה ברחבי ארה״ב. היא היתה אם יחידנית לשתי בנות ועברה בדרך כלל בעקבות אהבות שלה עד שהגיעה בגיל מבוגר יחסית ל..צ׳אפל היל, צפון קרוליינה. כשהיא ירדה מהרכבת, אחת מהבנות שלה שהיתה כבר מתוסכלת מהנדודים הבלתי פוסקים שאלה אותה- ״אמא, לכמה זמן הגענו לפה?״ בטי סמית הביטה במגנוליות שעל franklin street, הסתכלה ימינה והסתכלה שמאלה והשיבה לה- ״לתמיד״.
הם היו מאד עניות והתיישבו להן בדירה קטנה בעיר ושם היא התחילה לכתוב את הזכרונות שלה בצורת רומן בשם- אילן גדל בברוקלין. בסוף הרומן יצא והפך לרב מכר מטורף, כולל העובדה שהוא נשלח לכל חיילי ארה״ב שנמצאו באירופה בזמן מלחמת העולם השניה. בטי סמית הפכה לעשירה ועברה לבית גדול יותר והמשיכה לחיות, ללמד באוניברסיטה (שלי!!) ולבסוף נפטרה בעיר. היא קבורה בערך 5 דקות מהבית שלי.
הגילוי הזה כמעט גרם לי להתחיל להאמין באיזו ישות דמיונית. לחשוב שנדדתי כל כך רחוק כדי למצוא שאחד מספרי הילדות שלי נכתב דווקא פה, בעיירת קולג׳ שכוחת האל שעברנו אליה

עולם קטן וקסום

 

[debby12]

ואני אתחיל (עוכרת שמחות)

אני בנסיעת עבודה.... לא חוגגת.

רמבו בישראל, נסע להביא את ילדות הבית בחזרה מסבא וסבתא וגם לבלות קצת עם הוריו. ככה שזה לא שנטשתי אותם בחג <אמרה הנשיאה-לכל-החיים של מועדון האמהות/רעיות הגרועות בתבל

>