טוב, נו, זה סיוט מסוג אחר לגמרי...
אולי פשוט לא להשאיר אוכל בחוץ, או לפחות במקום נגיש למישהו שנכנס מהרחוב (אנחנו, למשל, לא משאירים אוכל של כלבים בקערה בכלל, רק בזמן הארוחות, ומזון כל חתולים נמצא בקומה אחרת במקום שלא נגיש בקלות לאף אחד, ובעיקר לכלב). היצורים האלה מאוד רגישים לריח, הוא כנראה נכנס כי הריח את האוכל. אבל הם גם יצורים מאוד חכמים, וברגע שהוא גילה את הפתח, הוא יזכור שהוא שם. אגב, אי אפשר לסגור את הפתח בלילה? ממילא רצוי שחתולים לא יסתובבו בלילה בחוץ.
גם אותנו ביקר פעם דביבון, עוד כשגרנו בקליפורניה. זה היה באמצע הלילה תוך כדי שינה, כשלפתע שמענו את הכלב נובח בטירוף, שזה אירוע כה נדיר בכלל ובלילה בפרט, שהיה לנו ברור שמשהו לא רגיל קורה. בעלי קם והלך לחקור את העניין. הוא לא מצא כלום בתוך הבית ויצא לדק שבקומת הכניסה, שיש מתחתיה עוד קומה. תחילה הוא לא ראה כלום, אך הכלב המשיך להשתולל ולנבוח, אז הוא ניגש לקצה הדק והציץ למטה, ולפתע ראה דביבון תלוי עם הידיים על מעקה הדק, כמו מתעמל באולימפיאדה. בעלי זז הצידה והדביבון החל לאט לאט ל"צעוד" עם הידיים הצידה, עד שהגיע למקום שיש בו קיר ובעזרת הקיר הצליח איכשהו לרדת למטה לקרקע וברח. עד היום לא ברור איך הוא טיפס לדק כי הוא תלוי גבוה באוויר ומחובר בצדדים רק לקירות אנכיים.
אבל באמת שמדביבונים פחות אכפת לי (אם כי יש כאלה שמצליחים לאכול חתולים, אך זה די נדיר). יותר הפריעו לי הבואשים, והייתה לנו ליד הבית משפחה שלמה מהם. הם נראים כל כך יפים, אך מתוצאות השפריץ שלהם על הכלב שלנו נאלצנו לסבול במשך חודשים רבים. שום חפיפות עם שמפו מיוחד נגד ריח של בואשים לא עזרו - סירחון איום כזה מעולם לא חוויתי לפני או אחרי, וכל הבית הסריח נורא במשך תקופה ארוכה. לדעתי לקח קרוב לשנה עד ששרידי הריח נעלמו. וזה עוד מבלי להזכיר עכברים שכל פעם הטילו את גלליהם בארונות, והתרבו תוך התעלמות מוחלטת משני החתולים שחיו בבית, שאחד מהם גם היה צייד ממולח. ככה שדביבון זה באמת כסף קטן.
אולי פשוט לא להשאיר אוכל בחוץ, או לפחות במקום נגיש למישהו שנכנס מהרחוב (אנחנו, למשל, לא משאירים אוכל של כלבים בקערה בכלל, רק בזמן הארוחות, ומזון כל חתולים נמצא בקומה אחרת במקום שלא נגיש בקלות לאף אחד, ובעיקר לכלב). היצורים האלה מאוד רגישים לריח, הוא כנראה נכנס כי הריח את האוכל. אבל הם גם יצורים מאוד חכמים, וברגע שהוא גילה את הפתח, הוא יזכור שהוא שם. אגב, אי אפשר לסגור את הפתח בלילה? ממילא רצוי שחתולים לא יסתובבו בלילה בחוץ.
גם אותנו ביקר פעם דביבון, עוד כשגרנו בקליפורניה. זה היה באמצע הלילה תוך כדי שינה, כשלפתע שמענו את הכלב נובח בטירוף, שזה אירוע כה נדיר בכלל ובלילה בפרט, שהיה לנו ברור שמשהו לא רגיל קורה. בעלי קם והלך לחקור את העניין. הוא לא מצא כלום בתוך הבית ויצא לדק שבקומת הכניסה, שיש מתחתיה עוד קומה. תחילה הוא לא ראה כלום, אך הכלב המשיך להשתולל ולנבוח, אז הוא ניגש לקצה הדק והציץ למטה, ולפתע ראה דביבון תלוי עם הידיים על מעקה הדק, כמו מתעמל באולימפיאדה. בעלי זז הצידה והדביבון החל לאט לאט ל"צעוד" עם הידיים הצידה, עד שהגיע למקום שיש בו קיר ובעזרת הקיר הצליח איכשהו לרדת למטה לקרקע וברח. עד היום לא ברור איך הוא טיפס לדק כי הוא תלוי גבוה באוויר ומחובר בצדדים רק לקירות אנכיים.
אבל באמת שמדביבונים פחות אכפת לי (אם כי יש כאלה שמצליחים לאכול חתולים, אך זה די נדיר). יותר הפריעו לי הבואשים, והייתה לנו ליד הבית משפחה שלמה מהם. הם נראים כל כך יפים, אך מתוצאות השפריץ שלהם על הכלב שלנו נאלצנו לסבול במשך חודשים רבים. שום חפיפות עם שמפו מיוחד נגד ריח של בואשים לא עזרו - סירחון איום כזה מעולם לא חוויתי לפני או אחרי, וכל הבית הסריח נורא במשך תקופה ארוכה. לדעתי לקח קרוב לשנה עד ששרידי הריח נעלמו. וזה עוד מבלי להזכיר עכברים שכל פעם הטילו את גלליהם בארונות, והתרבו תוך התעלמות מוחלטת משני החתולים שחיו בבית, שאחד מהם גם היה צייד ממולח. ככה שדביבון זה באמת כסף קטן.
