סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[בוקובזה שטראסה]

הדיון ההוא הזכיר לי סיפור של אייזק אסימוב

שקראתי בתור ילד (מדען וסופר, מיינד יו). הסיפור נקרא 'מקצוע'. יש תקציר לא רע שלו בויקיפדיה (קצת יותר נרחב בערך באנגלית - Profession). נכתב בשנות ה-50 ועדיין רלוונטי למי שרואה התמקדות צרת מוחין בגיל מוקדם כמעלה ל"חכמה" (בניגוד לבניית בסיס רחב ואז התמקדות והתמקצעות בעקבותיו).
&nbsp
&nbsp

 

[KallaGLP]

אבדוק את הסיפור, אך אם אתה זוכר, בדיון ההוא הייתי בדעתך.

זה רק לא אומר שלדעתי כיום הפוטנציאל של הדורות הצעירים ירד לעומת העבר.

 

[KallaGLP]

ויחד עם זאת, אני כן חושבת שהשינוי בימינו כל כך גדול ומהיר

שחלק מהשפעתו היא פשוט טבעית ובלתי נמנעת. זה לא אומר, כמובן, שלא צריך לשאוף לשמר כמה שיותר את רוחב האופקים בחינוך ובהשכלה. הגישה של "אני רוצה פיזיקאי שלא יודע ולא מתעניין בכלום חוץ מתחום ההתמחות הצר שלו בפיזיקה" היא מסוכנת ביותר בעיניי, לא רק מפני שאני מעדיפה אנשים משכילים ורחבי אופקים, אלא גם מפני שלדעתי בלתי נמנע שזה יתרום גם ליכול המקצועית שלו בתחומו כי יהפוך את מוחו למפותח, יצירתי וגמיש יותר.

 

[בוקובזה שטראסה]

זוכר וגם זוכר את

הקישורים שהיו בתחתית ההודעות שלך בתקופת הקומונה, אז את בטח לא "חשודה" באי-הערכת ספרות ושירה.
בנוגע לדור הצעיר, אני מסכים שהפוטנציאל שלהם לא ירד. מימוש הפוטנציאל הוא אולי הבעייתי. אין לי אסמכתא מדעית, אבל אנקדוטלית ההתרשמות שלי היא שעד איזור 2005 הצעירים רצו קדימה (גם בזכות הטכנולוגיה), ואילו מאז ההתפוצצות של אפפים, סטרימינג, ומחוברות תמידית למסכים דרך סלולרי וויי-פיי זה נבלם, אם לא צועד לאחור. כמובן, אנקדוטלי. אין לנו עדיין מספיק פרספקטיבה של זמן לבחון את זה.

 

[KallaGLP]

מצד אחד כן, מצד שני אני רואה שזה פיתח

סט חדש לגמרי של כישורים ומיומנויות. האם זה טוב או רע ומה תהיה ההשפעה של זה? אני בעד איזון בחיים. אז זה לא רע בפני עצמו, אך זה רע אם זה בא על חשבון הרבה דברים אחרים. צריך לאזן.

 

[גריאס]

כן

 

[חייבתלהגיב]

אוי, בדיוק כתבתי לך הודעה בישראלים בקנדה!

אכן כתבתי לך שלל מסרים בחזרה, ולא קיבלתי תגובה. כדי להמנע מאאוטינג עצמי על גבי הפורומים, פתחתי עכשיו כתובת gmail במיוחד להתכתבות איתך - [email protected] .
את יכולה לשלוח הכל לשם. כדי שאוכל לוודא שזאת את (על אף שאני ממילא לא מכירה אותך באמת

), אולי תתחילי בציטוט פרטים מחלק מהמסרים הקודמים שלך, שרק את יכולה לדעת (כמו בסרטים)

.

 

[הדודה המתוקה]

חחח. ואחד משימה הלבשת עלי

מקווה שעמדתי בה בכבוד.

תודה.

 

[danakama10]

ובהקשר קצת אחר

אמזון חוסמת לקוחות שמחזירים מוצרים יותר מדי פעמים (ולא נעים, השם בכתבה הוא של ישראלי)
https://www.usatoday.com/story/tech...stomers-who-return-too-many-orders/636089002/

 

[debby12]

אני כבר לא כך זוכרת - נדמה לי שהוא כתב

הרבה מדורי מזון/קולינריה בעבר - לא? [שאז לא היה בהם אלמנט של רחמים עצמיים]

 

[gidishemer]

הוא כתב המון על הרבה דברים

אני מודה שיש לי סלידה אישית מהדמות ובעיקר מהכתיבה שלו עוד מימי ירחון מוניטין והמשך בעוד הרבה מאד כתיבה. סוג של ״מלא מעצמו״ בסגנון פתאטי לגמרי לטעמי.

 

[xbuffalomen]

עשה בכיינותו קרדום לחפור בה ...

ומקום מגוריו אינו משנה , גם כשהשמש תיזרח הוא יילל ... אגב , בית עם 52 אקר לי דווקא הצליח ...

 

[debby12]

שמחה שהצליח לך. האמת שהוא כותב שאין צורך בכל כך הרבה שטח אלא אם כן מתכוונים להיות חקלאים - ואתה אכן חקלאי

 

[debby12]

אם נשים בצד את האיש ודעתנו עליו

<אני לא ממש זוכרת אותו כעיתונאי אז אין לי דעה לכאן או לכאן>

מה שעניין אותי, למשל, היה הקטע בסוף: "זוגות לא מגיעים ביחד לגיל 60 כדי להתגרש. זה היה סוטה בעיניי. זה לא היה קורה אילו נשארנו ברמת השרון. עשר שנים לבד בלב שומקום במיין שחקו את הסחוס והשאירו עצם חורקת על עצם."

אני מודה שמצאתי הגיון מסוים במשפט הראשון. זכותה/ו של כל אחת/ד להחליט שלא מתאים לו ולפרק את חבילת הנישואים. אבל רבאק - אחרי 40 שנה? כלומר - דווקא אחרי 40 שנה שכבן/בת הזוג כבר לקראת הירידה המאתגרת של הגיל השלישי? זה נראה לי מתמיה, ומרגיש כמעט כמו "נקמה". אבל אולי אני מפספסת משהו. אתם מכירים זוגות שהתגרשו בשלב זה של חייהם?

שנית - הוא מאשים את ההגירה לאמצע השום-מקום במיין כמה שגמר לו את הנישואים וקובע בבטחה שזה לא היה קורה ברמת השרון. וגם שם אני תוהה אם יכול להיות שהוא צודק אבל מסיבות אחרות מאלה שהוא כתב. הסיבות הן

(1) אשתו לשעבר היא אמריקאית - אז מן הסתם היתה מרגישה פחות In her elements להתגרש ולהיות לבד בישראל (כשמשפחתה בארה"ב). וגם

(2) העובדה שישראל שמרנית יותר, אולי סקסיסטית יותר שהיתה גורמת לה להחליט להישאר איתו

 

[xbuffalomen]

בגיל 60 ( מניסיון ) אנשים עדיין חיים &#55357;&#56841;

יש להם (לנו) עדיין חלומות , רצונות ו ... סתם קריזות כך שאני ממש לא רואה בעיה להתגרש בגיל שכזה. באשר לשינוי המקום ( מניסיון ) המעבר " מערער" סדרים בתוך המשפחה החכמים , או אילו שחשוב להם , מכירים בכך ומסתגלים/ משנים (אני למשל הפכתי לעקרת הבית) ואילו שלא ... מיללים...

 

[תמי יונועה]

המעבר מטלטל ולא כולם מצליחים להסתגל למציאות החדשה

ביחוד אם המציאות החדשה תקועה בסוף העולם במיין, ועד כמה שהבית גדול בכל זאת שורצים בו רוב הזמן (בעיקר בחורף) והבדידות חונקת.
אם בגיל צעיר יותר, הילדים הם הדבק שמדביק את החבילה, כי יש המון פעילות סביב הטיפול בהם, כשהם מתבגרים ועוזבים את הבית, אז פתאום נשארים שם שני אנשים זרים שחוץ מהילדים אין להם עוד הרבה במשותף.
אני לא מבינה למה הוא לא עושה משהו בשביל לשנות את המצב, כשאני קוראת את הכתבה מתנגן לי השיר של חווה אלברשטיין שנוסעת ללונדון כי הייאוש נעשה יותר נוח, יכול להיות שרמת השרון לא מחכה לו, שגם שם הוא יהיחה לבד, אבל שם היאוש יהיה יותר נוח כי השמש זורחת ואין שלג ובוץ ובית ישן וגדול לתחזק.

 

[KallaGLP]

הכל ספקולציות.

ברור שאנשים מתגרשים, בכל גיל, וכיום גיל 60 ואפילו 70 זה עדיין גיל שאפשר להיות בו פעילים, להגשים חלומות וליהנות מהחיים, אז למה לסבול במערכת יחסים שלא טוב בה? למה לקבור אדם בעודו חי?
1. סליחה, אבל איזו מן סיבה זאת לא להתגרש? היא ילדה גדולה, והייתה יכולה באותה מידה לחזור לארה"ב אילו לא היה לה טוב לבד בישראל.
2. שוב, לא רואה את החיים בישראל כסיבה לא להתגרש. מה, חסרים גרושים בישראל? אני עשיתי זאת בזמנו ומכירה רבים אחרים שעשו זאת. ושוב - איזו מן סיבה זאת להישאר בזוגיות שאינה טובה?
בלי קשר, אם לא טוב לו והוא חושב שאולי בארץ או במקום פחות מבודד היה לו טוב יותר - זכותו לקום וללכת. עד שינסה, לא ידע בוודאות מה יותר טוב לו, אך אם המצב הנוכחי רע מבחינתו, הוא כבר יודע בוודאות שזה רע, אז אם הוא לא מנסה לשנות זו באמת הבעיה שלו והקיטורים לא יעזרו לפתור אותה. אגב, לא כל סיפור שכותבים בהכרח משקף את המציאות (וגם אם הוא נכון עובדתית, לא בהכרח משקף את הלך רוחו האמיתי של האדם, אולי זה רק אמצעי רטורי של הכותב), אולי זה רק סוג של ficton שלדעתו מושך קוראים.

 

[KallaGLP]

ואגב, גם על השאלה האם היו מתגרשים לו היו גרים במקום אחר

אין כל דרך לענות. מה שאני לא מבינה, לפחות במסגרת הדיון - אם היה כל כך לא טוב במקום מבודד כל השנים האלה, למה נשארו בו?

 

[debby12]

מהבנתי את הכתוב (שאין לי מושג אם הוא אוטוביוגרפי או סיפורת)

נהייה לו "לא טוב" רק או בעיקר אחרי שהיא עזבה אותו.

עוד עולה מהכתוב זה שהוא במצוקה כלכלית (?). למרות שאם זה המצב אז למכור את הבית יקל עליה, לא יקשה.

הוא נקרא כאדם עם אגו מפותח שלא ירצה לעשות צעד שייראה כאילו הוא "נכשל" בבחירות שלו.

 

[KallaGLP]

fiction