סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

זה נכון, אבל הביקורת על הנעשה בעזה עלולה למוטט את ישראל

אל תשכחי שחלק ניכר מתקציב ההגנה על ישראל הוא מתרומות, כשדעת הקהל נוטה כל כך נגד ישראל, וישראל מאבדת את אהדת העולם בכלל, ובמיוחד אהדה מהציבור היהודי (כבר דיברנו כאן על הרפורמים שמפנים את הגב לישראל) אז יש סיכוי שמחר יקצצו את התקציב הזה
 

KallaGLP

New member
התחושה שלי היא שדעת הקהל העולמית תמיד תאשים את ישראל

בכל צרות העולם. מבחינתי ביטחון אישי קודם לדעת קהל שמלכתחילה מפוקפקת מאוד. מה גם שמאוד קל לשבת בארה"ב ובאירופה ולהעביר ביקורת, שוב, חלקית כי תמיד קל יותר להתאחד נגד מישהו חיצוני מאשר להסתכל על מה שקורה בביתך פנימה, וכי יהודים מאז ומעולם היו שעיר לעזאזל. שוב, אני לא אשת ביטחון ולא מתיימרת לדעת אם ואיך אפשר היה לפעול בצורה יותר יעילה, בטוחה וכו' - ייתכן שכן וייתכן שלא - אך ברמה העקרונית לדעתי דעת קהל זה ממש לא הדבר היחיד שיש להתחשב בו במצבים כאלה.
 
את מבינה מה את אומרת?

רק בתקופת כהונתו של אובמה הועברו 20.5 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל ועוד 3 מיליארד דולר נוספים למערכות הגנה מפני טילים. את מבינה מה יקרה אם הכספים האלה לא יעברו? היום טראמפ נשיא, מחר יהיה נשיא אחר שיהדות ארה"ב לא תפעיל עליו לחץ לתמוך בישראל, האם הכספים האלה עדיין יגיעו?

ועל הרכבת האווירית שהצילה את מדינת ישראל במלחמת יום כיפור שמעת?

בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים איבד צה"ל אמצעי לחימה רבים בקרבות הבלימה. ב-24 השעות הראשונות אבדו לחיל האוויר 40 מטוסי קרב וחיל השריון איבד כ-200 טנקים. בתום שלושת הימים הראשונים של הלחימה עמדו האבדות על 49 מטוסי קרב וכ-500 טנקים וכן נעשה שימוש בתחמושת רבה ממחסני החירום. בעקבות זאת נוצר בישראל חשש למחסור בציוד צבאי מסוגים שונים ובעיקר מטוסי פנטום, טנקים ותחמושת, במיוחד ארטילרית, שהוזמנו עוד קודם למלחמה אך מועד אספקתם היה עתידי. ישראל החלה לפנות בבקשות לסיוע החל מה-7 באוקטובר.
הבקשות הישראליות הועברו לממשל של ארצות הברית בשלושה ערוצים מקבילים. משרד הביטחון פנה לשגרירות ארצות הברית בישראל, שגריר ישראל בארצות הברית, שמחה דיניץ, פנה להנרי קיסינג'ר ומרדכי גור פנה לפנטגון. ככל שהמלחמה התקדמה, התארכה הרשימה של הציוד שישראל בקשה מארצות הברית.
ב-14 באוקטובר, בשעה 18:30 לערך נחת בשדה התעופה לוד מטוס גלקסי אמריקני ראשון ובו מלבד ציוד גם יחידת פיקוח אווירית שמנתה כ-50 חיילים שעתידים לפקח על הפריקה ועל תחזוקת המטוסים. בסך הכל שלחה ארצות הברית סדרה של 567 טיסות: 145 גיחות של מטוסי גלקסי, ו-422 גיחות של מטוסי סטארליפטר, שבמסגרתם הועברו לישראל, עד 14 בנובמבר 22 אלף טון של ציוד: מטוסים, מסוקים, חלקי חילוף,תחמושת, ואמצעי שיבוש למטוסים. במשלוחים נכללו גם אמצעי לחימה חדישים שטרם סופקו לישראל, כגון טילי טאו ולאו. שיא המאמץ היה בין התאריכים 18–20 באוקטובר שבהם נחתו בישראל 28 מטוסים ליום, חלקם מטוסי אל על. לאחר הפסקת האש ירד מספר המטוסים לשניים ביום. בנוסף הועברו לישראל לקראת סוף המלחמה באופן ישיר לשדה התעופה לוד 36 מטוסי פנטום, 60 מטוסי סקייהוק, רובם ישנים, וכן מספר מסוקים ומטוסי הרקולס. בחלק מהמטוסים היה הכרח לבצע התאמות והחלפת מערכות. הסקייהוקים שנשלחו הספיקו לבצע במהלך המלחמה כ-280 גיחות מבצעיות והפנטומים כ-200 גיחות.

אז כן, אנחנו צריכים את הסיוע הזה... בלעדיו יש סכנה קיומית למדינת ישראל... ואם דעת העולם תמשיך להקצין נגד ישראל, אז יש סכנה אמיתית שבפעם הבאה לא יושיטו לנו יד...
 

KallaGLP

New member
כן, אני מבינה מה אני אומרת וגם מכירה את העובדות, תודה.

אני רק תוהה בכל פעם מחדש מדוע כשמישהו לא מסכים איתי זה לא גורם לי מיד לחשוב שהוא לא מודע לכלום ולא יודע כלום, ולבטא את הזלזול וההתנשאות האלה בסגנון הכתיבה שלי. אבל זה משהו שכנראה כבר לעולם לא אבין.
בכל אופן, אני לא חושבת שראיתי אותך מציגה כאן חלופה שהוכחת שהייתה יכולה להיות יעילה, והסברתי שכנראה בניגוד אלייך, אין לי מספיק הבנה במצב הביטחוני בשטח כדי להביע דעה נחרצת נגד או בעד, וגם אמרתי שלדעתי דעת הקהל (כולל של יהודות ארה"ב) לא מושפעת מהעובדות במציאות אלא מאיך שנוח לה להיות מושפעת, ולכן מטבע הדברים אני לא במיוחד מאמינה שתגובה כלשהי של ישראל, כולל פרחים בקנה ובנות בצריח, הייתה משנה כרגע משהו. וגם אם את רואה את הדברים אחרת (וזו זכותך המלאה ומקובל עליי לגמרי), זו לא סיבה להתייחס לבני שיחך כאילו הם ילדים בני 7 שלא מבינים מהחיים שלהם. הם בסך הכל מעיזים לחשוב אחרת ממך ועם טיפה פחות ביטחון בזה שהם אנשי אסטרטגיה ושטח כאלה דגולים שיכולים להרשות לעצמם להביע דעה נחרצת לכאן או לכאן ללא שום סימני שאלה.
 
סליחה
לא התכוונתי לפגוע

נכון את נושא ההודעה אפשר לקרא כאילו הוא נכתב בצורה מזלזלת (למרות שהוא נכתב בצורה מופתעת ולא מזלזלת) אבל שאר ההודעה הציגה מספרים ועובדות שמוכיחות שישראל תלויה בסיוע האמריקאי להמשך קיומה.

לגבי חלופה שיכולה להיות יעילה? לצערי נראה לי שאיחרנו את הרכבת. התחנה האחרונה הייתה, לדעתי, ב-5 בנובמבר 1995. לצערי, נראה לי, שאין מנהיגות שיכולה להוביל מהלך אמיתי לשלום לאף אחד מהצדדים המעורבים בעיניין.

ולא צריך פרחים בקנה בשביל שהתקרית הזאת תראה יותר טוב, גז מדמיע וכדורי גומי היו עושים את העבודה במקום אש חיה.
 

dmh1

New member
את אוהבת עובדות

אז את בטח כבר יודעת שמשתמשים בגז מדמיע (שיעילותו נמוכה בשטח פתוח) ושכדורי גומי אינם יעילים לטווח של 100 מטרים, שהוא בערך המרחק של שני הכוחות.
אני מת על פרשני הכורסה. במיוחד כשהכורסה נמצאת אלפי קילומטרים מאיזור העימות.
 

KallaGLP

New member
זה בסדר, מקובל עליי שלא התכוונת
.

אבל, שוב - לא התווכחתי עם העובדה שישראל זקוקה לסיוע, אלא פקפקתי בטענה שגורל הסיוע תלוי במעשיה של ישראל כי תגובות דעת הקהל לא בהכרח קשורות למציאות.
אם לטענתך אף חלופה אינה יעילה כי איחרנו את הרכבת, אז על מה אנחנו מדברים בעצם? ואני גם לא חושבת שמישהו שלא נמצא שם פיזית יכול לדעת במידה סבירה של ודאות שהיה מספיק גז מדמיע וכדורי גומי. אני בכנות באמת לא יודעת כי לא עמדתי בסיטואציה ואני לא אוהבת לדבר בנחרצות על דברים שלא התנסיתי ואני לא מרגישה שאני מספיק מבינה בהם.
 

danakama10

New member
מעניין, כי מראים שצהל כן השתמש בגז מדמיע

(ואז החמסניקים ירו על הדרון).
 
לראות את האור, לראות את האור.


תודה על הדיווח מהאקו צ'יימבר, אחות שלו. אני, לפחות, חוויתי אפיפני בעקבותיו.
הרשי לי לראות אם הבנתי נכון.
&nbsp
עד השבוע, כשחמאס רצה לרצוח ישראלים, הם שלחו חוליות שבחסות החשיכה ניסו לחצות לישראל (מעל הגדר, מתחתה במנהרות, או דרך הים) או ירו באמצעות נשק תלול מסלול (טילים, מרגמות) או ישירות (מקלעים, נ"ט), וכל זה כמובן מבלי לתת הודעה מוקדמת לצה"ל, ומקסימום עם תעוד מגו פרו או מצלם חמאסניק (למדו מחזבאללה).
&nbsp
במקרה הנוכחי: הודיעו לישראל ולעולם חודשים מראש על היום והשעה, הזמינו את התקשורת הבינלאומית לצלם ולדווח מהשטח, וניסו לפלוש לישובים ישראלים לאור יום, מצויידים בבקבוקי תבערה, צמיגים בוערים, וקצת נק"ל.
&nbsp
עד הפוסט שלך: הייתי משוכנע, כמו שכתבתי בפוסט הראשון שלי, שמטרת החמאס בארוע הזה היתה "להחזיר את הפלסטינים לראש מהדורות החדשות בתדמית של קורבנות לא חמושים של אלימות מוגזמת, ולייצר עוינות בינלאומית כלפיי ישראל." בקיצור, הקריבו בכוונה את אנשיהם על מנת ליצור פרובוקציה.
&nbsp
בעקבות הקישור שלך: הפכתי למאמין באמונה שלמה שזו היתה למעשה תוכנית פלישה מתוכננת היטב, עם מטרות אופרטיביות להגיע ליישובים ישראלים לאור יום, ולרצוח אזרחים ישראלים בזמן שהתקשורת הבינלאומית מצלמת. בקיצור, צה"ל סיכל כיבוש יישוב.
&nbsp
המסדר יעבור לנוח, ושלום על ישראל, וכל מי שחושב שמה שקרה שם לא בהכרח שירת את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל הוא כנראה או עכו"ם או עוכר ישראל. תבוא הברכה על ראשך שהצלת את המיסגיידד פה מגורל כזה, אחות שלו!
&nbsp
נראה לי שבעקבות השרשור הזה אני מוכן ומזומן לביקור הרוטיני החצי שנתי שלי אצל רופא השיניים. אולי כמו בסיפור עם הרב והעז, אני עוד אהנה אצל השיננית הפעם...
&nbsp
Over and out.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Fellowship

New member
תחליט, Over או Out? אתה רואה יותר מידי סרטים


Over and out זה לא באמת ביטוי הגיוני.
 

danakama10

New member
זה ביטוי לסיום שידור...

מה שכן, החוש הקומי שם לא ממש עובד, ומוטב להמשיך להתמקד במצ׳טות...
 

debby12

New member
מנהל
גדול


מימי לא שמעתי על קונדיטון, אבל עכשיו משהזכרת אותו, הלכתי לחפש ומצאתי שהוא חי וקיים. הנה כאן
https://www.10.tv/food/114820

חוץ מזה גם אצלי האירוויזיון מעלה אצלי גלי נוסטלגיה גבוהים. אני זוכרת פעם כשהייתי זאטוטה שהוא נערך בירושלים, ואמא שלי הלכה לחזרה הגנרלית בהנחיית ירדנה ארזי ודניאל פאר. לא היו לה כרטיסים למופע הסופי, אבל כן לחזרה הגנרלית. ואני זוכרת איך התבאסתי קשות שלא זכיתי ללכת איתה. זה היה ב-1978 כלומר כשישראל זכתה שנה שניה ברציפות (עם "הללויה", אחרי "אבניבי").

חוץ מזה כשהייתי ילדה בעיתון השבת לפני התחרות אני זוכרת שהיתה מין טבלה כזו שמאפשרת לצופים האדוקים לשבת מול הטלויזיה עם עט ביד ולכתוב כמה כל מדינה נתנה לכל מדינה אחרת. זה כנראה היה לפני שהיו 30 מדינות בתחרות או משהו זה.

ועוד אני זוכרת שנה אחת שבה קושניר ודטנר התחרו עם "שיר הבטלנים" שהיה שיר אווילי במיוחד.

היה היתה גם תחרות קדם אירוויזיון לפני כן שדווקא ייצרה לא מעט להיטים. אבל אז אחרי שירדנה ארזי הפסידה 10 פעמים, החליטו לשנות את זה והיתה שנה שבה הבחירה היתה בין 4 שירים בביצועה של...ירדנה ארזי.
 

randomwinds

New member
מילה על ההצבעה

השרות הצבאי מזמן לפעמים ארועים שהדימיון מסרב להמציא

בתחילת שנות התשעים זומנתי לא אחת לשרות מילואים ביחידות הקשר ברחבי יו"ש. בצדק סומן הכביש המצפין מירושלים לשכם, במפות של "מפה", כדרך עם נוף מקסים. אבל לא זה הענין.

באחת הפעמים הינו שני אנשי מילואים וסדירניק צעיר.
שהיתה לו אובססיה לאירוויזיון. נכון, לא לשירים - לניקוד
היו לו קלטות של תהליכי ההצבעה של כל האירוויזיונים בהם השתתפה ישראל והוא היה שומע אותם ברצף במשך ימים. הוא גם ניהל סטטיסטיקה של מי הצביע למי ומתי. נשבע, אני לא ממציא. מאיפה מגיעה האובססיה הזו...
 

metm98

New member
הרהורים נוגים

באייל הקורא, מישהו שאני מאוד מעריך מביע את שאט הנפש שלו מחגיגות האירוויזיון בתל אביב ביום בו כל כך הרבה עזתים נהרגו לא רחוק משם. ליתר דיוק, ההשוואה היא למוסלמים שחילקו סוכריות אחרי פיגועים.

אני לא יודע מה לחשוב על הנושא. מצד אחד, ברור שההנהגה הפלסטינאית עשתה ככל שביכולתה לגרום להרג הזה. מצד שני, באמת מדובר בכמות לא נתפסת של נפגעים שחלקם, לפחות, לא היו חמושים.
 

meir12121

New member
גם אותי המצב בעזה כל כך מתסכל, וישראל נראית כל כך רע בתקשורת

אכן הרהורים נוגים... מרגיש רע שנהרגים כל כך הרבה נערים ובלתי חמושים. מבין את מה שצהל עושה ועדיין תוהה, האם אין דרך אחרת לטפל במצב? בלי כל ההרוגים האלה?
(ובכל מקרה לא חושב שיש לקשור בין זה לאירווויזון.)
 
למעלה