צריך לזרום עם השינויים בחיים גדעון...
אני סקרן לדעת איך ייראו הויכוחים בינינו בעתיד...
בכל מקרה לשאלותיך- יש לי ערבית מדוברת טובה מאד (ערבית ספרותית אני מבין מעט מאד), וזה בעיקר מלימוד עצמי עיקש והתמדה במשך שנתיים, אבל לימוד השפה אף פעם לא נפסק, ולמעשה עד היום אני ממשיך כל הזמן ללמוד מחומר לא מסודר, שאני מארגן אותו לבד, ובשיטה שפיתחתי לעצמי. הלימוד כלל מההתחלה הרבה הסתמכות על ה"שטח", הקשבה לרדיו, אין סוף שאלות מול חברים ערבים בעיניני מבטא ולהגים אזוריים שונים, ולכן יש לי מבטא שגורם ללא מעט ערבים לשאול אם אני ערבי. ככה הכרתי גם את מוחה. האמת כשהכרתי אותו הוא דיבר כמו משולשניק גאה, והיום איתי הוא כבר לא מעיז, מדבר בחיפאית שוטפת
מש היק מוחה? הבית שגדלתי בו רחוק מהדעות שלי, והן התפתחו לאט לאט ובאופן עצמאי עם השנים, החל מגיל ההתבגרות. תמיד משהו התמיה אותי בצורה שבה תואר בארץ הסכסוך הישראלי-ערבי, לא ידעתי בדיוק מה, אבל היה נראה לי שהאמת קצת יותר מורכבת. הדברים התחילו לתפוס כיוון כשהתגלגל לידי ספר מתישהו בסוף שנות העשרה, שם הספר היה "ללא מולדת", והוא היה שיחות של אבו איאד עם הסופר והעיתונאי הצרפתי אריק רולו. בספר הוא מתאר את החיים שלו, מהילדות ביפו, שם היה משחק עם החברים היהודים, ועד היותו בכיר בפת"ח, שלחם בישראל באופן נואש ואכזרי. הספר הזה באיזשהו אופן פקח לי את העיניים להבין מי הם הפליטים הפלסטינים, לראות שהם לא שונים מהערבים שהכרתי בילדותי בצפון הארץ, שלמעשה אלה פשוט האחים והדודים וההורים שלהם, וכמו שאפשר לחיות עם הראשונים, אפשר לחיות גם עם האחרונים. הבנתי עוד לקח חשוב, שאין בהכרח קשר בין דרך המאבק שהאויב שלך משתמש בה, לבין נכונותו להגיע איתך לשלום. הוא יכול להשתמש במאבק אכזרי שבעיניך יהיה סמל לשנאה יוקדת לנצח נצחים, אבל עדיין לרצות בסוף הדרך לחיות איתך בשלום ובשוויון, אחרי שהחזיר את זכויותיו. התעניינתי הרבה מאד בסכסוך וקראתי הרבה חומר, חומר שבדרך כלל לא מגיע לקוראים הישראלים. ניסיתי לקרוא את הדברים בראש של מישהו נייטרלי שבא מבחוץ, לא כישראלי. מהחומר הזה הסקתי מסקנות שונות ממה שרובכם מסיקים, הבנתי שאילו היתי פלסטיני בימים הרחוקים ההם לא הייתי רואה את הדברים אחרת ממה שראו אותם הפלסטינים עד אמצע המאה ה-20. במקרה הטוב אם הייתי מרחיק ראות ומבין את החולשה וההתפוררות של הערבים מול ישראל, הייתי תומך בהצעת חלוקת הארץ שהציע האו"ם, פשוט מתוך מטרה למנוע את האסון הקרב ובא על עמי.