"את עדיין מניקה?!?!"
השרשור הזה עושה לי הרבה לחשוב (שוב) על ענייני ההנקה והחברה בה אנו חיים. כבר כתבתי כמה הגיגים בהודעה הקודמת שלי בשרשור הזה, ועכשיו אני מרשה לעצמי להמשיך ולהגג. שוב ושוב אני שומעת הערות על "פנטיות הנקה" ושוב ושוב אני שומעת אמירות ברוח "אני יודעת שיסקלו אותי כי אני מעזה לחלל את הקודש, לשחוט את הפרה הקדושה ולהגיד שאני חושבת שלא כל אחת חייבת להניק". אז תשמעו - זה מעליב אותי. מעליב אותי שמניחים עוד לפני תחילת השיחה שאני בן אדם לא סובלני. מעליב אותי שהבחירה שלי מכניסה אותי, אםפ ארצה או לא, לקבוצת סיכון של תכונות לא נורמטיביות בעליל (פנאטית תוקפנית הנוהגת לסקול אנשים (כמטאפורה, אני יודעת, ובכל זאת...)). מעליב אותי שבעוד אני נדרשת להתייחס בכבוד לבחירתן של נשים אחרות, נשים אחרות וגם גברים - חושבים שזה ממש לא חיוני להתייחס בכבוד לבחירה שלי. אז יש לי כמה דברים לאמר על מה שנורמיטיבי ועל כבוד לבחירתם של אנשים: קודם כל - הנורמטיבי הוא לא להניק אחרי גיל 6 חודשים. לפחות בחוגים בהם אני מסתובבת - רוב מוחץ של הנשים לא הניקו אחרי 6 חודשים, ורובן הפסיק עוד הרבה קודם - אם בכלל. אני זה אך לא מכבר עברתי את ששת החודשים הראשונים, ומתאים לי להמשיך. אני מרגישה שאני עושה טוב לכל הנוגעים בדבר - וממשיכה. למרות שחזרתי לעבוד במשרה מלאה. למרות שרק אני כמה בלילות. ואני מקבלת תגובות ממש מפתיעות - חלקן תוהות על השעבוד (ואני שוב מפנה אתכן למה שכתבתי קודם), חלקן מרימות גבה בשאלה "עד מתי?!?!?", וחלקן סתם מרימות גבה בתדהמה - שלא לאמר בזעזוע. ואני יודעת - שהתגובות האלה רק ילכו ויחמירו - כי אני עושה משהו שלצערי הוא לא נורמטיבי. ודווקא מהצד השני - אני מרגישה שיש הרבה השתדלות להיזהר בכבודן של הבחירות של נשים אחרות. לפחות על עצמי אני יכולה להגיד את זה. המקסימום שאני אשאל אישה שאומרת שהיא לא מניקה או לא הניקה - זה "למה?" אני לא אנסה לשכנע, אני לא אנסה לתת לה הרגשה של אמא מחורבנת, אני לא אנסה להגיד כמה היא מפסידה. ברוב המקרים - אם לא ישאלו אותי במפורש - אני אפילו לא אגיד שאני דווקא כן מניקה. למה? כי ברור לי שאצל חלק מן הנשים מדובר בענין טעון. ברור לי שפעם שההחלטה התקבלה - אני לא אשנה אותה וזה לא מענייני לשנות אותה. כי ברור לי שאני לא רוצה לפגוע. ואני חייבת לאמר, שעוד לא הייתי נוכחת בשיחה מרובת משתתפים (מחוץ לפורומים, בחיים האמיתיים), שבה ניסו מניקות לתת הרגשה מחורבנת למישהי שאינה מניקה. בדרך כלל אני נתקלת דווקא בזהירות מירבית. אבל בצד השני?! כינים בשקית! כל אחד רשאי לאמר מה שבא לו על כמה להניק, איך להניק, עד איזה גי להניק ומה זה עושה או לא עושה לילדה שלי. אתן חושבות שלשמוע שאני "בטח עושה לה נזק פסיכולוגי" זה משהו נעים?! גם כדי להתמודד עם זה צריך מידה לא מבוטלת של בטחון ואסרטיביות. אז נכון שקיבלתי הרבה התפעלויות עד גיל חצי שנה (ללמדכן שגם הנקה עד חצי שנה לא נחשבת לנורמטיבית - אחרת על מה ההתפעלות?!) - אבל מזה כחודש וחצי שהתגובות הופכות להיות פחות נעימות ומתפעלות - ויותר צוננות ונחרדות. אז בבקשה - כמו שאני משתדלת להבהיר שהבחירה שלי היא רק שלי, וכמו שאני משתדלת לא לתת לאף אחת הרגשה לא טובה בעניינן הבחירה שלי לעומת שלה - אפשר בבקשה גם את ההיפך? ואפשר בבקשה להפסיק להשתמש בכינויים מעליבים ותיאורי אישיות הבאים ממטאפורות של עולמות חשוכים וענשי מוות?
