RichardSmith
New member
אם כבר לכפול ב 1 או להוסיף 0...
בקשר לפסקה השניה, היה סיפור נפלא בירחון WIZ בזמנו. הסיפור סיפר את סיפורו של בחור שכתב להנאתו סיפורים בעולם פנטזיה. באחד הערבים הגיח לחדרו גמד לוחם מתוך ערפל קסום... הגמד טען שעולם הפנטזיה מתערר כי אין הרבה אנשים שיוצרים וקוראים פנטזיה, ולכן הנפשות הפועלות מוקירות את עבודתו של הנער. (דומה לסיפור שאינו נגמר). הוא הוסיף ואמר שיש שתי דרכים להרחיב את עולם הפנטזיה, הראשון כאמור דרך כתיבה וקריאה, השני יבוא אחר כך. הגמד הציע לנער להצטרף אליו בהרפתקאה קטנה להלחם בכמה גובילינים, לחוות את עולם הפנטזיה ממקור ראשון. הבחור כמובן שהסכים והם עברו לעולם הפנטזיה. שם הגמד צייד אותו בחרב ושריון והם התחילו להלחם למען הטוב וכו' וכו'. לאחר שהקרב נגמר, זמנו של הנער לחזור לחדרו. הנער אז פנה אל הגמד ואמר: "בבקשה ממך, עוד קרב אחד". הקרבות הובילו לקרבות נוספים. הוא החליף את החרב הפשוטה בחרב +5, עבר לשריון לוחות עשוי מאדמנטייט, עשה חיים בקיצור. לאחר שנה הגמד שוב פגש את הלוחם והציע לו לחזור לחדרו. הלוחם, שכעת מנופח שרירים וגאווה, חשב על חייו הישנים בתור חנון מסכן ואמר: "אוקי, עוד קרב אחד, אנחנו יוצאים למסע להרוג איזה מכשף מעצבן..." הגמד איחל לו בהצלחה והלך משם בצחקוק... בדרך צעק לו: "אמרתי לך בהתחלה, יש שתי דרכים להרחיב את עולמנו, דרך כתיבה ודרך משחק..." ומה שרציתי להגיד בסיפור הזה הוא שהכל נכון כל עוד אתה מאמין. כלומר, האובייקט קיים ב"מציאות" גם בלי מימוש פיזי.
בקשר לפסקה השניה, היה סיפור נפלא בירחון WIZ בזמנו. הסיפור סיפר את סיפורו של בחור שכתב להנאתו סיפורים בעולם פנטזיה. באחד הערבים הגיח לחדרו גמד לוחם מתוך ערפל קסום... הגמד טען שעולם הפנטזיה מתערר כי אין הרבה אנשים שיוצרים וקוראים פנטזיה, ולכן הנפשות הפועלות מוקירות את עבודתו של הנער. (דומה לסיפור שאינו נגמר). הוא הוסיף ואמר שיש שתי דרכים להרחיב את עולם הפנטזיה, הראשון כאמור דרך כתיבה וקריאה, השני יבוא אחר כך. הגמד הציע לנער להצטרף אליו בהרפתקאה קטנה להלחם בכמה גובילינים, לחוות את עולם הפנטזיה ממקור ראשון. הבחור כמובן שהסכים והם עברו לעולם הפנטזיה. שם הגמד צייד אותו בחרב ושריון והם התחילו להלחם למען הטוב וכו' וכו'. לאחר שהקרב נגמר, זמנו של הנער לחזור לחדרו. הנער אז פנה אל הגמד ואמר: "בבקשה ממך, עוד קרב אחד". הקרבות הובילו לקרבות נוספים. הוא החליף את החרב הפשוטה בחרב +5, עבר לשריון לוחות עשוי מאדמנטייט, עשה חיים בקיצור. לאחר שנה הגמד שוב פגש את הלוחם והציע לו לחזור לחדרו. הלוחם, שכעת מנופח שרירים וגאווה, חשב על חייו הישנים בתור חנון מסכן ואמר: "אוקי, עוד קרב אחד, אנחנו יוצאים למסע להרוג איזה מכשף מעצבן..." הגמד איחל לו בהצלחה והלך משם בצחקוק... בדרך צעק לו: "אמרתי לך בהתחלה, יש שתי דרכים להרחיב את עולמנו, דרך כתיבה ודרך משחק..." ומה שרציתי להגיד בסיפור הזה הוא שהכל נכון כל עוד אתה מאמין. כלומר, האובייקט קיים ב"מציאות" גם בלי מימוש פיזי.
