קצת על חנוניזם ואתאיזם

[ל ו ל ו האחת]

אז לא הוא נברא מעצמו.

ואנחנו באנו מהנמלה, קטע כזה.

 

[Thumpers]

למה אנשים לא אומרים אלוהים?!

כמו שאתה רוצה שיקראו לך בשמך, אני מניחה שאם היה אלוהים, הוא היה רוצה שיקראו לו בשמו. אני לא "אתחצף" ואגיד לך לקרוא לו יהוה, כי הבנתי שזה כבר ממש לא מקובל. בינינו? אני לא מבינה למה. אם היה אלוהים, הוא היה רוצה שיקראו לו בשמו. בכל זאת - הוא אלוהים והכל.

 

[גם אני6]

אבל את הרי לא באמת רוצה תשובה

זה יותר בסגנון- את תשלפי ציפורניים מול כל דבר שייכתב כאן.. Lose lose situation (השאלה היא למי, לדעתי למי שכ"כ טעון בתוכו ממשהו שאלה התגובות שלו..)

 

[Thumpers]

ממש לא!

אני אשמח לתשובה הגיונית. אבל רק תשובה הגיונית תספק אותי

 

[גם אני6]

אבל זה נראה כאילו יש לך(לכם) רק הגיון אחד

הגיוני. ולכל אדם הגיוני מה שהגיוני בשבילו. הכרתי מישהי בזמנו שאכלה קוטג' עם טונה וזה היה לה מאוד הגיוני. ל-ך זה הגיוני וזה ההגיון שלך והוא צריך להיות הגיוני אך ורק לך(בשאיפה שגם נכבד אחרים תוך כדי, בשאיפה שגם לא נפגע באחרים בדרך) אבל, יעל.. אם משהו לא הגיוני לי- בך או בצורת החיים שלך(נניח ואת מאמינה שאישה מתחתנת עם אישה? שלאהוב אישה זה נפלא?) זה עושה ממך משהו מכל מה שכתבתם כאן? עושה מהאמונה שלך משהו מהנ"ל? עושה מהאהבה שלך עיוות או אהבה אחרת? לא. יש לי יכולת לקרוא לך איך שבא לי- אולי אפילו הזכות.. אבל להשתמש בזה זו הבחירה שלי והבחירות הללו הן שמראות לי את הלב שלי, איך אני רוצה ואיך אני לא רוצה להיות..

 

[אוקסימורוני]

אווו... הגענו ללב העניין

"לי יש את ההגיון שלי ולך יש את ההגיון שלך". אז לא, יש הגיון אחד בלבד. יש רק דרך אחד להסיק מסקנות מנתונים. קוראים לזה "לוגיקה". מה שהכי מצחיק אותי הוא שאנשים דתיים חושבים בצורה ראציונלית לגבי כל דבר, אלא אם כן הוא סותר את האמונה שלהם. ואז פתאום זה הופך ל"לי יש את ההגיון שלי ולך את שלך". לא מקבל את הטיעון הזה.

 

[גם אני6]

לב זה גם חשוב(או "full sized aortic pumps לפי

גאון טלוויזיוני מסוים) לא יכולה להעיד על דתיים, גם לא על חילוניים. או נשים.. ואתה, אתה יכול להעיד על חנונים? או על אתאיסטים? על מתולתלים? אני יכולה לכתוב על עצמי(זאת אני גם עושה, בסרבול ואריכות יש לומר אבל אתם יכולים להתמודד עם זה) לי יש את ההגיון שלי אומר שזה הגיוני לי, כמו שכבר הסברתי. מה שהגיוני לך לעולם לא יוכל להיות הגיוני לי ובדרך שזה הגיוני לך מהסיבה הפשוטה שזההמוח שלך, המחשבה שלך, צורת החשיבה שלך. גם אם אעמוד במקום שלך, בגובה העיניים ובזווית המדויקת- זה לעולם לא יהיה מדויק ממש ואני לא אראה את הדברים כפי שאתה רואה אותם. לא פיזית ולא מבחינת התפיסה, קלט והעיבוד שלי אותם. הגיון שלי, הגיון שלך אומר שאני מבינה אותך, שאני מקבלת את כל מה שאתה אומר- פשוט לא מאמצת את זה אליי. שמלה אדומה יכולה להראות נפלא- אני יכולה לומר שהיא יפהפיה. להדגים שהיא יפהפיה גם עליי ולתאר כמה היא תהיה יפה על אחותך היא יכולה גם להסכים ולקבל. זה אומר שהיא תלך בה? מחייב אותה? רק אם היא תלבש אותה זה יהיה אינדיקטור שהיא קיבלה את הדברים? לא. בלי קשר- לפעמים מסכימים שלא להסכים.. אני מקשיבה למה שאתה מאמין בו, אתה מקשיב לי. ומסכימים שאני אוהבת אותך, אתה אחלה בן אדם וכו'- זה לא מחייב שמהשיחה יצמח שמישהו יאמין אחרת. רק ידע יותר, זה הכל.

 

[אוקסימורוני]

את מבלבלת בין הגיון ובין דעה

הגיון יש אחד. דעות יש רבות.

 

[גם אני6]

הגיון כמו "הקו הזה ישר"?

 

[אוקסימורוני]

הגיון כמו

"אם כל פעם שיורד גשם יש עננים, וכרגע יורד גשם, אזי בהכרח כרגע יש עננים"

 

[גם אני6]

הממ.

תודה. אני חושבת שברגע שאני מאמינה במשהו זה הגיוני לי גם אם אני מבינה שזה לא הגיוני מבחינה לוגית? ועננים/גשם- זה אומר שלא יכול להיות שפעם אחת(הפעם או אי פעם) יורד גשם ואין עננים. אולי זה גשם- כימי? אולי גשם אחר? זה לא הגיון, זה להיות תבנית רובוטית(we r cool, כן? אני רק מהרהרת בקול, רק מטיחה בך דברים או כותבת משהו עליך/אנשים שמסכימים איתך) ואולי אדם שרואה כרגע גשם אומר שיש גשם.. ואין עננים ומבחינתך אתה משכנע אותו בצדקתך או כמה הוא טועה או מזלזל/מגחך (יש גם כאלה שיצעקו כמה שקרן הוא) והוא- מבחינתו זה מה שהוא רואה. אולי הוא לא רואה עננים, אולי הוא לא קורא להם עננים ואולי הגשם הזה הוא לא באמת גשם אלא טפטוף ממזגן והוא חשב שזו תחילתו של טפטוף אחר. הוא, מבחינתו, אומר את מה שמולו. הכי הגיוני והכי תמים. אתם קצת מפספסים לראות את הדברים הללו בדרך- דהיינו פשוט לראות אחרים..

 

[Thumpers]

תראי...

הוא אמר "כשיורד גשם - יש עננים", הוא לא אמר "כשיש עננים - יורד גשם". ולא, לא יכול לרדת גשם בלי עננים - כי גשם מגיע מהעננים. אז זה קצת בעייתי.

 

[אוקסימורוני]

זה גם בכלל לא רלוונטי

מה שדיברתי עליו בכלל לא קשור לעננים ולא לגשם, אלא להסקה לוגית, ונקרא מודוס פוננס: http://he.wikipedia.org/wiki/מודוס_פוננס

 

[Thumpers]

אני יודעת.

היא פשוט עשתה הסקה לא נכונה של מה שנתון, אז עשיתי סדר. בעיה, זה עוד תקוע עמוק אצלי בגלל הפסיכו'. (כן, מלמדים הגיון בפסיכומטרי.)

 

[Slow Cheetah]

אם לי היו קוראים "יהוה", גם אני לא הייתי מרשה

לאנשים לקרוא לי ככה

 

[Legato]

nice

 

[HouseAtreides]

תשובה (חלקית)......

היהדות רואה באותיות העבריות עניין שונה לחלוטין מאשר האדם המודרני רואה בהן: סמלים לוגיים מקריים, שמצטרפים למילים, שגם הן בתורן מהוות סימן מוסכם שמצביע על משהו. למשל שולחן - סימן מוסכם שכל הנתקל בו יודע שהוא מצביע על רהיט נפוץ מסוג מסויים. היהדות רואה באותיות העבריות משהו בעל חשיבות כמו ה- DNA של היקום, בהנחה שהיה יכול להיות דבר כזה. צירופים מסויימים של האותיות העבריות נחשבים למשהו מיסטי, לא פחות מזה, משהו שמקורו לא בעולם הזה. משהו שיש לו פוטנציאל לשחרר אנרגיות בעוצמות מסוכנות, ושמטבע הדברים צריך לגשת אליו במשנה זהירות. צירוף האותיות "יהוה", אם כבר שאלת, הוא לא סימן מוסכם שמצביע על אלוהים. הוא משהו כמו ה- DNA שממנו מורכב אלוהים עצמו!!! (זה נשמע פסיכי לגמרי, אני יודע, אבל צריך להיכנס לאוירה המתאימה בכדי להבין את זה......... בכזו חרדת קודש נתפסות האותיות העבריות ביהדות, בין היתר הסיבה היא שהן נמסרו מידי אלוהים כשהעביר אותן למשה במעמד הר סיני) המילה הכביכול "רגילה" ללא משמעות מיסטית היא "אלוהים", בלשון רבים, אבל יש מי שמחמירים עוד יותר כדי למנוע כל ספק אפשרי שאולי גם כאן הם מתקרבים יותר מדי לאיזשהו צירוף מסוכן, והפכו אותה ל"אלוקים".

 

[mass]

פעם גם אני חשבתי ככה

עד שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה. האנשים הכי חריפים שלמדתי איתם, היו דתיים. המרצים הכי חריפים שהיו לי, היו חרדיים, והחבר הכי חכם שיש לי הוא דתי (ומנהל במקרה גם את פורום מתמטיקה). אז לאור כל אלה, אשמח אם תוכל להפנות אותי לרפרנס לאותו מחקר סטטיסטי.

 

[scofflaw]

הפסקת אש

חברים, הייתי שמח להתווכח אתכם פה כל היום וכל הלילה, אבל אני לא חושב שזה יביא אותנו לאנשהו. אני רק מקווה ששברתי כמה סטיגמות שהתוכנית יוצרת בטעות.

 

[elcool]

שמח שנהנת

תחזור שוב, אולי נדבר על דברים שלא ברומו של עולם

צפה בתוכנית. היא דיי משעשעת.