ובכן, התשובה לכך...
כתובה בזוהר הקדוש, במושג "נהמא דכיסופא" - לחם של בושה. מי שרוצה להיטיב עם חבירו שזקוק לכסף, אם ירצה לעשות איתו טובה שלמה הוא לא יתן לו במתנה, מפני שכך המקבל ירגיש בושה על כך שקיבל. הוא ידאג שחבירו יקבל בזכות! לדוגמא, ישיג לו עבודה, שכך יוכל המקבל להרגיש בנח עם זה שקיבל. בשביל זה אלוקים נתן לנו מצוות! הוא יכול לתת לנו את כל הטוב שבעולם בלי שננקוף אצבע! אבל הוא רוצה שהטובה תהיה שלימה! הוא לא רוצה שנתבייש! וכך אנו מקבלים את השכר בזכות ולא בחסד. אולי ענין זה קשה להבנה ממבט ראשון, אך כשמדברים על הטוב המוחלט - מקור הטוב, מבינים את העקרון של "נהמא דכיסופא" - לחם של בושה.
כתובה בזוהר הקדוש, במושג "נהמא דכיסופא" - לחם של בושה. מי שרוצה להיטיב עם חבירו שזקוק לכסף, אם ירצה לעשות איתו טובה שלמה הוא לא יתן לו במתנה, מפני שכך המקבל ירגיש בושה על כך שקיבל. הוא ידאג שחבירו יקבל בזכות! לדוגמא, ישיג לו עבודה, שכך יוכל המקבל להרגיש בנח עם זה שקיבל. בשביל זה אלוקים נתן לנו מצוות! הוא יכול לתת לנו את כל הטוב שבעולם בלי שננקוף אצבע! אבל הוא רוצה שהטובה תהיה שלימה! הוא לא רוצה שנתבייש! וכך אנו מקבלים את השכר בזכות ולא בחסד. אולי ענין זה קשה להבנה ממבט ראשון, אך כשמדברים על הטוב המוחלט - מקור הטוב, מבינים את העקרון של "נהמא דכיסופא" - לחם של בושה.
