שאלה לכולם

[arriy80]

המקור הוא דף שבצידו ניתן פירוש

והפירוש (או כלליו) הועבר לכל הלומדים.

 

[פרובוקטור]

לא מעניין אותי

המקור הוא דף, לא בן אדם.

 

[arriy80]

מבין אותך. אך...

אני מבין, שההגיון הוא שלא ניתן להבין את התורה ככתבה, ואם זו דרך שצריך ללכת בה, מתחייב שניתן פירוש. והמצוות שעברו מדור לדור יוכיחו. לדוגמא: את מצוות תפילין כמו המקובל היום, לא ניתן להבין מהתורה. אך כל עמ"י מניח תפילין זהות (בשינויים קלים מאד) כן במצוות ציצית, שופר, סוכה, ארבעת מינים, ובעצם כל המצוות. מסתבר שניתן פירוש בצד התורה שבכתב כדי שנוכל לקיים את מצוות הבורא כרצונו. ואכן עמ"י לדורותיו קיים את המצוות כפי הפירוש.

 

[קוואנטית]

הטבע קבע שנהנה מדברים אחרים

טבע קבע שאהנה מX בעוד אנשים הנקראים מחבתים ורבנים טוענים שאני אמורה להנות מY..ובכלל, מצד שני לא אמורה להנות כלל אלא לעבוד את.. בסיפור הבריאה כתוב בפרוש שאבדנו את הזכות לחיי נצח וסופנו באפר..אבל אותם אנשים באים ואומרים יש חיים אחרי המוות...משהו שלא מתואר כלל בתנ"ך. ואז עוד ספר ועוד ספר בא להבהיר ולפרש עוד ועוד דברים לא מוסבים מתקופת התנ"ך אז כנראה שהספר הקדוש הזה לא ממש הספיק לכם. כתוב "תעשו כך-יהיה כך"..ולא "תעשו כך ובגלגול הבא יהיה כך".. אם זו רק דרך חיים-אז וודאי שאבחר בדרך אחרת כי אינני מוצאת בה הנאה. אם זו דרך שאני מחוייבת לחיות בה ואם לא אלך לגהנום-זה כבר עניין אחר.. הדת קובעת לאודליה להנות מחתונה וחגים..היא מבחינת מבנה המוח שלה במקרה נהנת מזה גם בלי שהדת קבעה לה-מה טוב לה. אחד נועד להמשך לרוחניות יותר מאחר ואז הסבירות שהוא יתקרב לדת כלשהי גבוה יותר.. זה לא הופך אותו לאדם טוב יותר. אחת נרתעת מהמחשבה להביא ילדים לעולם..זה לא הופך אותה פחות טובה ממישהי שנורא רוצה ילדים, רק כי זה מסתנכרן עם מה שכתוב בתנ"ך.. מפה יוצא שיש עניין של מבחן לעומת קושי..כלומר כל אחד נבחן לעומת הקושי שלו והרצון שלו..ואז זה כבר הרבה יותר מסובך...אבל אין פה באמת בחירה..הבחירה מאוד מינורית.

 

[tamarhp]

מה הכוונה הטבע קבע?

אני נהנית ממוזיקה קלאסית בעוד החברה שלי נהנית ממוזיקה מזרחית. מוזר לי כיצד את קובעת ש"הטבע קבע שלא נהנה מחוקי התורה", בזמן ש- א. כל אחד נהנה מדברים אחרים ב. האם ניסית אי פעם לשמור מצוות כך שאת יכולה לקבוע בפסקנות כזו שזה לא מהנה?

 

[קוואנטית]

לטבע יש חוקים.

ולא חוקים במובן שאת מכירה. וכן, הדת סותרת את דרך הטבע. ידוע שדרך הטבע היא רדיפה אחרי סיפוקים.<כמובן שבגבולות החבר'ה, התנאים ומבנה המוח של אחד הנותן להם דרור והאחר שלא> יש סיבה ותוצאה, יש חסר/חסך>דרך לסיפוק>הצלחה/כשלון (ובאמצע קשיים). יש כמה יצרים בסיסיים שאנו נמשכים אליהם כגון: 1. יצר סקרנות!! (ע"פ חזל וכל המורים שלכם או חלקם אסור לחקור אלא להאמין באמת שיש בכל נשמה יהודית וכו') 2. מיניות/סקסיות/יצר מיני <על שלל גווניו>..(התורה והמשכיה אוסרים זאת, אוסרים אף להתבונן באישה ולתת ליצר דרור, השרישו מנהג של ברית מילה כדי להשליט יצר מופחת ועוד) 3. יצר אכילה/תאבון (אפילו באכילה יש חוקים ואיסורים) 4.יצר רוחני (כן קיים בנו מטבעו..אנו שואפים לשאוף מהחופש והנצחיות הרוחנית של כל אחד ואחד מאיתנו (בדת סובבו זאת לחוקים משעממים ואמונות תפלות בעולם הבא והטוב שבו) 5. רגש <בצורתו הרומנטית>, אנו מחפשית להתרגש והדתיים השרישו חתונה שהיא הסמל המובהק למשהו לא רומנטי..במיוחד חיי הנישואין עצמם. היא נועדה להפוך את כל הקשרים למשהו אפור ממסדי ולא מרגש. טוב יש עוד המון דוגמאות..

 

[tamarhp]

פשוט מדהים..

אני לא אתחיל להתווכח על הטענות המגוחכות שאת מעלה שמעידות על בורות מוחלטת ביהדות (כמו למשל על ברית המילה ועוד), אלא אתייחס לנקודה עיקרית: חוקי המדינה אוסרים על אונס. האם הם הולכים נגד חוקי הטבע (=המין)? ויש עוד המון חוקים במדינה וחוקי תנועה שמגבילים יצרים שונים שלנו!!! הם הולכים נגד חוקי הטבע? (ומעניין שחיי הנישואין שלי הם הדבר הכי לא אפור ולא-מרגש שיש, ואני דתית, אבל נעזוב את זה בצד, את ממילא לא מעוניינת לשמוע ומקובעת בדיעות שלך..)

 

[קוואנטית]

טיפשה

הרמבם ודומיו כתבו בפרוש שהמטרה לברית היא להחליש את היצר!!! אם הם היו יכולים היו חותכים מהאיבר עוד..אבל אז הוא כבר לא היה מתפקד והיה משריש את סוף העולם. זה שלאחר מכן אנשים מצאו צידוקים סוציאלים/רפואים לכך זה אך ורק מקרה..(וגם אם הסיבות האלה באו לפני הדת אין זה סותר את מטרת הדת בדבר שהרי ידוע שיש שם עצבים חיוניים לתחושה..) זו בושה וחרבה לתרבות ממנה אנו באים ואני מצדיקה את כל העולם ששונא תרבות זו, זה לא נעשה מבחירה אלא בכפיה...כופית התעללות בשם כמה רבענים. החתונה שלך לא היתה אפורה??? הנישואין שלך לא משעממים???..נכון אל תספרי לי כי אקיא עלייך... שוב, מבנה המוח שלך גורם לך להסתפק במה ששטיפת המוח גרמה לך..ואת מסופקת מזה איכשהו..ברור שלא אבין..גם אם תגידי שזה מדהים לא אאמין לך..כי לי זה לא היה יכול להיות מדהים אלא אפור והחוויה שלך לא רלוונטית לי...כל דרך אחרת עדיפה על טקס שמוביל לדרך מסויימת. נחמד לך להגיע לחתונות של אנשים?? כי לי זה גורם להקיא שנה שלמה..כל אחד וההתניות שלו.. את גיחוך מהלך וזה לא יעזור לך..מצידי תסתפקי גם בחיים שבהם כל היום מהנהנים גם כשהשואה צועקת לך מול העיניים וגורמת לך להתקין לווין מעל הראש כדי שאולי אז האל ישמע/יחוש משהו.

 

[קוואנטית]

את גם טוענת שמותר ללכת חשוף?

אותך לרב.

 

[tamarhp]

אני לא עונה לגולשים העוברים על

החוקים של תפוז.

 

[arriy80]

tamarhp- לא כדאי להתיחס

ההתקפות משולחות הרסן הנובעות מחוסר ידע, לא ראויות להתיחסות. "מבנה המוח" שלה, כנראה לא מסוגל להבין דרך אחרת מאשר סחיבה בהמית של התאוות. גם אם יש השתלחויות ברמה נמוכה של אחרים בפורום, אך לפחות חלק מהידע שלהם ראוי להתיחסות. וכמובן, יקומו ויזעקו על ה"התנשאות" ועל המחבתות, במקום לשפר את רמת התגובות שלהם כראוי לחוקרים בוגרים - כמצופה מבעלי ידע כמוהם.

 

[arriy80]

את עומדת בתחילת הדרך

אם יש לך ספק אם אלוקים קיים, אם הוא ברא את העולם, אז כדאי שתלכי לברר עליו קצת. לברר איך אנו יכולים לגלות ולדעת כי אכן יש אלוקים שברא את העולם. אינני יודע לפי מה קבעת שהסיכוי שיש חיים לאחר החיים הוא "1 לטרליון". מי שלא יודע, גם את זה לא יכול לקבוע. והיום יש כבר מחקרים שמוכיחים שאכן יש חיים לאחר החיים. חפשי את "אליזבט קובלר רוס" - חוקרת מפורסמת של מוות קליני. וגם אם הסיכוי הוא כ"כ נמוך, אם הדבר כ"כ קריטי, כ"כ חמור, אז ודאי שאדם חכם יתייחס גם אליו. אבל יש כאלו שחושבים ש"כיף לא לדעת", כך הם מרגישים פטורים מלעשות - כי אני לא יודע. מי שאמיתי עם עצמו, מי שלא גאה לחשוב שהוא יודע הכל, שילך לבדוק, לחפש, לחקור אחר האמת.

 

[קוואנטית]

"מוות קליני"

הוא לא מוות ולא חיים שאחר המוות. המצב הפסיכולוגי במוות קליני נובע ממחסור בחמצן וכבר הוכח שניתן לעורר את האילוזיות האלה ע"י גרימה לפעילות באיזור מסויים במוח. כמובן שכשנוח לך אתה משתמש ומשאיל מהמדע ואז זורק אותו הצידה

 

[arriy80]

כדאי שתקראי מחקרים

החוקרת שהזכרתי, הביא המקרה שאדם עיוור מת מוות קליני, ולאחר שחזר לחיים, תאר לאחיות והרופאים שסביבו איזה בגדים הם לבשו, והצבעים שלהם! עיוור! היא מוכיחה שיש באדם משהו מעבר לגוף, משהו מעבר להשגתינו. לא צריך הרבה... רק לעצום ענים ולומר "אין".

 

[קוואנטית]

אפשק קישור למחקר על העיוור?

 

[arriy80]

קשור לאתר

הנה קישור לאתר "הידברות". מהם שמעתי על המחקר הזה ותוצאותיו. www.hidabroot.org שאלי אותם, הם ידעו להפנות אותך. ו.. הערה: עזבי את המתלהמים, על המחב"תים וכל הלועגים למיניהם. אם את מחפשת את האמת, תבחני את הדברים באובייקטיביות וללא דעות קדומות, וכך תמצאי אותה.

 

[קוואנטית]

אתר דתי כל הכבוד

 

[arriy80]

דתי או לא, מחפשת אמת?

קבלי את האמת ממי שאומר אותה בין אם הוא לבוש חליפה שחורה, או עטור תלתלים ומכנסיים קרועים. אם את אובייקטיבית בחיפוש האמת, את תתני לכל אחד להביע את דעתו - ואז תחליטי אם היא אמיתית - ולא משנה איזה בגדים הוא לובש, או מאיזה מגזר הוא מגיע.

 

[tamarhp]

מה זה משנה?

אם מדובר במחקר עם הוכחות וכו' - מה זה משנה איפה הוא מתפרסם?

 

[arriy80]

החיים שלאחר החיים

רשימה חוקרים ומחקרים העוסקים בנושא (מתוך אתר "מנוף") ד"ר ריימונד מודי (ד"ר לפסיכיאטריה באוניברסיטת וירג'יניה): ריאיין 150 אנשים שחוו חוויית "סף המוות" בספרו "החיים לאחר החיים", הוא מעלה סברות של מדענים שניסו להסביר את התופעה ומבטל אותן אחת לאחת: ;R. Moody : "Life After Life", 1975) (R. moody; ‘’Reflections on Life After Life", (1977). ד"ר אליזבט קובלר-רוס (פסיכיאטרית מדטרויט. מומחית בעלת שם עולמי בנושא ההיבטים הפסיכיאטרים של המיתה): בחנה במשך 20 שנה למעלה מאלף מקרים שהתנסו בחוויה של "סף מוות". פרסמה ספרים ומאמרים מדעיים רבים, ביניהם: "On Children Death", "על מיתה ומוות". מסקנת החוקרת: "הגוף הגשמי שלנו הוא בעצם רק הגולם, המעטה החיצוני של היישות האנושית. עצמיותנו הפנימית, האמיתית, ה"פרפר" שבתוכנו, היא בת אלמוות, ומשתחררת באותו רגע שאנו מכנים בשם מוות. אני יודעת מעל לכל ספק, שיש חיים לאחר המוות." פרופ' קנת רינג K. Ring (פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת קונטיקט): חקר במשך שנים מקרים של מוות קליני. את ממצאי מחקריו פרסם בספר (1980) "Life at Death " (החיים במוות), (1984) "Heading Toward Omega", גישתו היא מדעית וקפדנית. חולים רבים שעברו חוויות של סף מוות זכרו ותיארו בפירוט מפליא את הנעשה בסביבתם בשעה שניסו להחיותם ולאחר מכן. מסקנתו: "אני כן מאמין ... שממשיך להיות לנו קיום הכרתי לאחר מותנו הגופני." ד"ר ג'ורג' ריצ'י (נשיא אקדמיית ריצ'מונד לרפואה ויו"ר המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח "טאוורס" בשאר לוטסוויל): ערך מחקר מקיף, וראיין מאות מקרים של מוות קליני. את מסקנות מחקריו העלה על הכתב בספרו "חזרה מן המחר". ד"ר צ'ארלס גארפילד (פסיכולוג קליני במכון לחקר הסרטן של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנציסקו): חקר עדויות של מוות קליני אצל חולי סרטן ברגעיהם האחרונים. הפסיכולוג קארליס אוסיס (ההתאחדות האמריקנית למחקר פסיכולוגי) וארלונדיס האראלדסון: ראיין 877 רופאים, שסיפרו על חזיונות חוליהם על מיטת מותם. כמעט כל הרופאים מאוחדים במסקנה שיש חיים הכרתיים מסוימים אחר המוות. שם הספר: (1977) Osis & Haraldson; At The Hour of Death. ד"ר מוריס ראולינגס (קרדיולוג באוניברסיטת טנסי): בדק 300 חולים שעברו חוויה של מוות קליני. את מחקריו פרסם בספר "מעבר לסף המוות". ד"ר מייקל סאבום (קרדיולוג מאטלנטה) ושרה קרויציגר (פסיכיאטרית מפלורידה): חקרו 50 איש בני 76-19 על אודות חוויות של NDE שעברו. כל הנחקרים הוקלטו. ד"ר סאבום ניגש לבדוק את התופעה בספקנות מרובה וסבר שמדובר בהזיות. ד"ר סאבום מצא שהפרטים שזכרו החולים היו מדויקים להפליא. הוא השתכנע שאין מדובר בהזיה. המחקר פורסם בכתב העת של ההסתדרות הרפואית בפלורידה. פרופ' איאן סטיבנסון: חקר ביסודיות 20 מקרים של אנשים שחוו מוות קליני, בשיתוף עם צוות מדענים. את מסקנותיו פרסם בספר "20 Cases of Reincarnation". פרופ' סטיבנסון מתאר באופן ביקורתי ביותר את ספקותיו ואת מסקנותיו התומכות שבאו לאחר ניתוח מעמיק. סקר מכון גאלופ 1982: ג'ורג' גאלופ, בעל מכון הסקרים הגדול בארה"ב, בדק את היקף הטענות לחוויות של כמעט מוות ומצא שבארה"ב לבדה חוו שמונה מיליון אמריקנים את החוויה (1982) G. Gallup, Adventures in Immortality ספרים ומחקרים נוספים: מלווין מורס, "קרוב יותר לאור" רוברט קסטנבאום, "האם יש חיים אחרי המוות?" מרגוט גריי, "חזרה מן המוות" (1982) M. Sabon, Recollections of Death כתבי עת מדעיים בשם "Anabiosis" ו - "Journal for Near Death Studies" כתב עת בשם "Vital Signs"