שאלה לשושה

1שרון ע

New member
שושה יקרה!

ואני באמת מתכוונת לזה! אני סיימתי את הדיון איתך כי פשוט אני מרגישה שאנחנו לא ממש נגיע לעמק השווה. את חושבת דבר אחד ומרגישה שהוא נכון עבורך (ואני באמת שמחה) אבל אני נמצאת בקצה השני ונראה לי שלעולם נמשיך להתנגח.... הויכוח פה כבר ממש חסר משמעות. הוא התחיל ממשהו אחד שחרא לי - עניין הטיסות ועבר לכל כך הרבה דברים אחרים. הדבר היחידי שאני לא מסכימה איתך הוא עניין ההולד בחיים עד שהילד יגדל ולא יפריע! הרי גם את בעצמך לא עשית שום הפסקה אז למה לדרוש מאחרים? בגלל שאחרים חושבים אחרת ממך? בגלל שאני חושבת ומרגישה שיותר נכון לי לצאת לחופשה עם הילד ולא לבד? ואגב השיקול של הביבי סיטר הוא ממש לא נכון, כי אני רוצה את הילדות איתי ולכן הן איתי. כמו שמתי שאני רוצה להיות לבד אני לבד. בכל מקרה המטרה שלי להיות חלק מהפורום הזה היא לא לריב, באמת שלא! אז בואי נניח את הכפפות בצד וננסה להמשיך- את בדרכך ואני בדרכי...
 

XUXA141

New member
רק תיקון קטן אך הכרחי.

את כותבת שאני לא עשיתי ויתורים אז למה אני דורשת מאחרים? כי החוסר ויתורים שלי לא גרם להפרעה לאחרים! זה שאני רוקדת או נוסעת או עושה מה שאני רוצה לא גורם לזה שהילד שלי מפריע לאחרים. לעומת זאת החוסר ויתורים של אנשים אחרים גורם לזה שהילד שלהם מפריע לאחרים. אני לא דורשת מהורים לוותר על דברים - מצידי שכל אחד יגשים את עצמו. נקודת המבחן היא ההפרעה לאחרים. זה הכל.
 

1שרון ע

New member
קיבלתי.....

אוקיי קיבלתי את התיקון. שוב אומר שאני מסכימה איתך ברוב הדברים- יש מקומות שתינוקות לא צריכים להיות חלק מהם. על זה אין ויכוח.... אבל יש מקומות אחרים שכן....ופה נראה לי שנמשיך לעד.... אז שוב בואי נשים הכל בצד ונמשיך כרגיל. מקובל?
 
../images/Emo124.gif../images/Emo124.gifואני חושבת

שאת אחת הנשים היותר מוערצות עליי בסביבה. לקחת החלטה ,לקחת אחריות ובו זמנית לא ויתרת על חייך . מצאת איזון נכון בין כל הרצונות שלך והמימוש לש כולם- כולל הרצון שלך בילד. מי יכול לשפוט "האם הילד מאושר"? איזו שטות זו! הוא מאושר אם אימו מאושרת. הוא נאהב ע"י אדם ממומש ומאושר שמשמש לו דוגמה לעתיד, אני בטוחה. השיפוט הזה ש"את לא אמא טובה מספיק" וה"ילד מסכן" כי את חיה חיים מלאים בכל מה שרצית, הוא שיפוט אישי ומוסרי ישן נושן של דמות האם הקורבנית שמוותרת על עצמה למען ילדיה... כאילו שילדים מאושרים הם תוצר של אמא ששכחה מי היא בכלל ועסוקה רק בריצוי וסיפוק אחרים . דימוי נוראי. אני בכל אופן, תומכת בגישה שלך מאוד.
 

Ella5

New member
זה בדיוק מה שהתכוונתי!

שושה יקרה בהחלט שאין לי שום כוונה לריב איתך או לבקר אותך על דרך חינוכך , אבל הייתי רוצה שתשימי לב לכמה דברים שאת כותבת: 1. ילדים באים עם תגית מחיר, יש להחלטה להביא ילדים מחיר, את רצית את צריכה לשלם את המחיר. לא נראה לי שאת משלמת שום מחיר (חוץ מכסף לבייביסיטר) החיים הפרטיים שלך מתנהלים כסדרם ולא נראה לי שוויתרת על שום עיסוק. 2. הורים לילדים רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - זה נראה לי תיאור מדוייק של עצמך, גם להביא ילד לעולם וגם ממשיכה להתנהג "כרווקה" - כמו שמישהי כתבה כאן, נכון שייש לו אבא ואני מאמינה שהוא נמצא שם בשבילו , אבל לצורך העניין אני מדברת עלייך , אז איפה הוויתורים שאת מדברת עליהם שהורים צריכים לעשות. 3. הילד הוא רק חלק מהעולם שלי , לא כמו אצלכן שחושבים שיילד זה מרכז העולם. את מבינה, הילד שלך הוא רק "חלק", אני לא חושבת שילד זה צעצוע שמשחקים איתו כשייש זמן , בין העיסוקים האחרים שלי. הילדים שלי הם לא מרכז העולם , אך בהחלט חלק נכבד ממנו ואני שלא כמוך - בוחרת לשלם את המחיר שעליו את מדברת כל הזמן. 4. היום בגיל 14 הוא מתייחס אלי כמטרד - בוודאי שאת מטרד , הרי הוא כמעט ולא רואה אותך , אומנם את מבלה איתו שעות איכותיות (אני בטוחה) ואת מקדישה לו זמן כמה ש"לדעתך" את צריכה , ואני בטוחה שאבא שלו נמצא שם , אבל את כמעט ולא , אז בוודאי שבגיל 14 הוא רואה בך כמטרד , הרי את ממילא כמעט תמיד עסוקה בדברים אחרים. 5. אני לא משליכה את הילד שלי עליכן - שושה יקרה - נראה לי שהסיבה היחידה שאת לא לקחת את הילד שלך לטיסות או לבתי מלון או למסעדות - לא מהסיבה שלא רצית שיפריע לאחרים - נראה לי שלא רצית שיפריע לך!! בוודאי שהרבה יותר נוח לצאת לחופשות ומסעדות בלי ילדים שצריך לדאוג להם, או לדאוג שיישבו בשקט במשך כל זמן שהם נמצאים ליד אנשים. לסיכום , אני לא אומרת חלילה שאת אמא לא טובה, אני חושבת שכל אמא היא טובה , כי כל אמא חושבת שהיא עושה את הטוב ביותר לילד שלה, ואני לא שופטת אותך על דרך החינוך שלך ולא עומדת לך עם סטופר על היד , בכל זאת זה ילד שלך ואת נוהגת כפי שאת מוצאת לנכון, ומי שיישא בסופו של דבר בתוצאות הוא את! אז אני בהחלט מאחלת שוב - חיים מלאים ופוריים
 

XUXA141

New member
תשובות.

1. קודם, כמו שעניתי למעלה, אני לא דורשת מהורים לוותר למען הילדים, כמו שאני לא מוותרת על שום דבר כי לדעתי לא חסר לילד כלום. הדרישה שלי לויתורים היא כשבגלל שההורים לא מוותרים אז הילדים מפריעים לאחרים. כאן אני דורשת לוותר. זה לא שאני אומרת להורה "ותר על בילויים כדי להיות עם הילדים" אלא "וותר על בילויים אם אתה לא יכול להבטיח שבבילוי הזה הילד שלך לא יפריע לבילוי שלי". זה ההבדל. 2. אין לי צורך לוותר על שום דבר כי - קודם כל הילד שלי לא מפריע לאף אחד ודבר שני, כי אני מקדישה לו בדיוק את הזמן שנראה לי מתאים להקדיש לילדים, והיות ואני לא חושבת שזה צריך להיות 24 שעות, אז נשאר לי מספיק זמן גם לעיסוקים אחרים ואני לא צריכה לוותר על כלום. 3. את רשאית לשלם את המחיר שאת רוצה, אבל אל תדרשי מהאנשים מסביב לשלם אותו עבורך. 4. אני מטרד כי בגיל ההתבגרות ההורים הם מטרד. תשאלי כל מתבגר והוא יגיד שהוא רוצה את ההורים בשביל הכסף. זה הכל. בגיל הזה הם מעדיפים את החברים שלהם. נסי לנשק ילד בן 14, רצוי ליד חבריו ותראי איך הוא מת מבושה .זה לא שייך לכמה היית נוכחת או לא. זה שייך לזה שבגיל הזה החברים חשובים יותר ודעתם חשובה יותר. 5. כשאני צריכה למנוע מהילד שלי להפריע לאחרים ,זה בהחלט פוגם גם בהנאה שלי, אז לפחות השיקול שלי ישר. אם אני רוצה לשבת בשקט ולאכול, אז אני לא אקח את הילד , זאת לעומת הורים אחרים שיקחו את הילדים ועדיין ירצו לשבת ולאכול בשקט ולכן ישחררו את הילדים להשתולל ולהפריע כמה שהם רוצים. 6. תודה על האיחולים.
 

marish

New member
אמהות יקרות

אולי עדיף שתקחו את הדיון הזה, המרתק כשלעצמו, לפורום מתאים יותר?
 

XUXA141

New member
ואגב.. שכחתי לציין..

את כל אורח החיים שתארתי שם, עשיתי כשלא היתה לי מכונית, ועברתי ממקום למקום באוטובוסים, עם תיקי בגדים להחלפה בהתאם לכיוון שלי.
 
דווקא היה לי מעניין

לשמוע את הצד של הילד שלך בסיפור. נכון שלא צריכים אמא שתמיד נמצאת בסביבה ומתוסכלת(עוד קיצוניות לאימהות) אבל אני חושבת שילדים צריכים אמא נגישה וחיבוק וחום ממנה ולא מבייביסיטר. שוב, היה מעניין לשמוע איך הילד שלך חווה את העולם.
 

Bubibuba

New member
מה שכתבת קצת מוזר לי

ככה בדיוק קיוויתי שאני אהיה לפני שהיו לי ילדים. אחרי שהיו לי ילדים הבנתי שהסופר אמא היא אשה שבחרה לעשות פשרות בהרבה תחומים. זה לא גם וגם וגם אלא פחות מכל דבר. אל תביני אותי לא נכון. אני גם אמא, גם מנהלת וגם דוקטורנטית. אבל מעולם לא חשבתי שזה מקור לגאווה על כישורי האקרובטיקה שלי. אהי פחות אמא, פחות קרייריסטית, ופחות סטודנטית מאילו היתי עושה כל אחד מהם בנפרד.
 

MazeE

New member
רק בשביל להבין...

האם חשבת שעם שתי משרות מלאות (הווה אומר- 16 שעות יומיות) בהן עבדת, מבלי להתחשב בשאר הדברים שעשית למען עצמך כי את רוצה והרגשת צורך לעשות, את באמת חושבת שנשאר לך זמן לילד שלך? ואני חשבתי שביום יש 24 שעות. ובאמת, מה היו המניעים שלך להביא את הילד לעולם אם ידעת מראש שלא תוותרי על דבר או חצי דבר ממה שאת רוצה? ומה עם הרצונות שלו? נקודה למחשבה.
 

XUXA141

New member
מצחיק שאנשים מסוימים כאן..

מתיימרים לקרוא את המחשבות של הבן שלי. אולי הזמן שביליתי איתו ( ואף אחד לא שאל מה בדיוק עשיתי בזמן הזה איתו) טוב יותר מאשר אמא שצריכה גם להתייחס לילד בן ארבע וגם לתינוק בוכה ולכן תתקע את בן הארבע מול קלטת, אבל יחשיבו אותה כאמא טובה כי היא "בבית"? הילד שלי מעולם לא התלונן על חוסר תשומת לב ( ואגב, יש לו גם אבא, למה כולם שוכחים את זה?), ולהפך, היום, בגיל קרוב ל14 הוא מתייחס אלי כמטרד לפעמים כי הוא עסוק עם חבריו.. משום מה כולם כאן הולכים עם סטופר - לפיו קובעים מיהי אמא טובה ( שחושבת שצריך הרבה זמן עם הילדים) ומיהי אגואיסטית אגוצנטרית וכו' ( שמעיזה לחשוב שלא צריך 24 שעות עם הילדים, ולילד יספיק גם הרבה פחות).
 
למעלה