שאלה לשושה

[קונכיה סגולה]

אני לא רואה שום סתירה בין

אישה כמוך שבוחרת להיות אמא ובו זמנית בוחרת בכל שאר הצרכים שלה כחשובים לא פחות- לבין תחושת ה"נאהבות של הילד ". להיפך, חסרים ילדים עם הורים שכל היום בבית ומרגישים בודדים ונזנחים??? החיבור הזה הוא די מצחיק כי אהבה המוקרנת באופן אמיתי במשך ערב אחד, שעה אחת אפילו, מהורה ממומש,שמח ומאושר בחייו לילדו- יכולה להיות ממלאת ומספקת הרבה יותר מאי אהבה או מאדישות המאפיינת הורים חסרי ענייןי שנמצאים כל היום בבית. כך שאי אפשר לדעתי לעשות שיפוט כל כך שיטחי של "הרבה זמן עם הילד =ילד מאושר". ממש לא.

 

[nili6]

איך שכחת

רק שכחת שיש אפשרות שלישית הורים שגם מעניקים זמן לילד וגם מתעניינים בו זו האפשרות האופטימאלית.

 

[nili6]

חידוד השאלה

לשושה. את בעיקר מספרת על המחירים שאת נמנעת לשלם אותם. השאלה שלי יותר מתייחסת ליתרונות כפי שאת רואה אותם דווקא משום שבדרך כלל את מדגישה פה את החסרונות לכן רציתי דווקא לשמוע ממך יותר על הרווחים אם יש כאלה בעינייך, וגם, האם את חושבת שילדך מאושר. נילי.

 

[רווינסרה]

נילי

אני לא חושבת שיש הרבה אמיצות שיגידו בפה מלא שהילד שלהן לא מאושר. אני מתארת לעצמי שיהיה מעניין לפגוש את שושה כשבנה יגיע לגיל העשרה,נניח,ואז לקבל אינדיקציה יותר טובה לגבי "רמת שביעות הרצון" שלו מהחיים.

 

[nili6]

העניין הוא

העניין הוא שבגיל ההתבגרות בדכ ילדים לא מרוצים.... אז זה לא תמיד מהווה מדד.

 

[רווינסרה]

לא מדוייק

בגיל ההתבגרות הם מפתחים אישיות עצמאית ולא מפחדים יותר "לאבד את אהבהת האם" היא יגידו משהו שנוגד את דעתה. אני מתארת לעצמי שכרגע הבן שלה עדיין מפחד לומר דברים קשים שיושבים לו על הלב,אם ישנם כאילו. גם לשאול אותה מה הבן שלה חושב או מרגיש לא הוגן כי היא לא יכולה לומר בוודאות מה באמת עובר לושם בראש שלו. מחקרים דווקא מוכיחים שגיל ההתבגרות אינו בהכרח גיל קשה אם הילד גדל בבית אוהב וחם ויציב. מה שניסיתי לומר זה שבגיל ההתבגרות(שמגיע היום מאד מוקדם באופן יחסי) יש יותר סיכוי לשמוע מהבן מהם רגשותיו גם אם זה נעשה בצורה מוקצנת(או בצורת תופעות לוואי התנהגויות חריגות).

 

[nili6]

יש הרבה

יש הרבה בדברייך. יחד עם זאת יש ככ הרבה מקרים, שכ"א שונה ממשנהו, אז לא הייתי מכלילה.

 

[XUXA141]

הוא כבר בן עשרה.

הוא עוד מעט בן 14 והוא ילד ממוצע לחלוטין. בית ספר, חברים, מחשב. באופיו הוא ילד טוב, מנומס, אחראי ( מתקשר לבקש רשות ללכת לחבר, ומתקשר משם אם רוצה להשאר קצת יותר זמן, ואם מסרבים לו הוא מקבל וחוזר בזמן), יש לו חבר טוב וכמה חברים נוספים, לפעמים מתרשל קצת בלימודים, בקיצור, ילד ממוצע. הוא מאושר כשהוא מפצח משהו במחשב, ומתעצבן כשאנחנו לא מוכנים לקנות לו חלק למחשב בשלושת אלפים שקלים, קצת רזה מדי למרות שמנשנש הרבה ג'אנק, אבל מסוגל לחסל סטייק חצי קילו.. בקיצור, כמו שאמרתי, ילד ממוצע. לא ראיתי אצלו שום הפרעות נפשיות, לא התמכרויות, לא אלימות, לא דכאונות, והוא בהחלט ילד שמדבר ומשתף. הוא עצמאי מאד, יודע להאכיל את עצמו ולטפל בעצמו ובהחלט לעמוד על שלו כשצריך. כבר הזכרתי שהוא ילד ממוצע? אני לא זוכרת שאי פעם הוא אמר "את לא מבלה איתי מספיק זמן". בכנות. יש לו גם את אבא שלו ( ששוב, אנשים שוכחים שאמא זה לא הכל) כך שבין שנינו, אני ובן זוגי, הילד מקבל מספיק תשומת לב ומספיק יחס. זו אגב אחת הסיבות המרכזיות למה לא עשיתי עוד ילדים - כי אם היה עוד אחד, כבר באמת שלא הייתי יכולה לתת מספיק יחס לשניים.

 

[t32]

אני דווקא מזדהה

אילו הייתי יודעת שאוכל לגדל ילד באותה צורה כמוך- וברור לי שלא- אולי הייתי חושבת על זה. אולי. אני בהחלט לא חושבת שאמא שלי שלמדה, עבדה, בילתה הזניחה אותנו(שלושתינו)

 

[nili6]

מנומס -

ילד טוב, מנומס, מתקשה לבקש רשות ללכת לחבר-(בגיל 14!) בעיניי צריך להדליק לך נורות אדומות. מוזר שכתבת שלוש או ארבע פעמים שהוא ילד ממוצע, אבל זו רק הערה.

 

[ט ו ש ה]

תעשי לי טובה....

זה שהוא ילד מנומס (בניגוד לחלק מהפרזיטים בני ה - 14 שאני פגשתי בסביבתה של אחותי הקטנה) צריך להדליק לה נורות אדומות????? רק בגלל שהוא לא קקה קטן כמו חלק מהמתבגרים של ימינו? שיש לו כבוד בסיסי להורים שלו שודאגים לו ונלחצים כשהוא לא חוזר הביתה????? ולגבי הממוצע - אם אותי היו מתקיפים כמו שתקפו פה את שושה ומסבירים לה איזה נזקים היא עושה לילד שלה כמו שעשו בכל השרשור הדפוק הזה, גם אני הייתי חוזרת ומדגישה כמה הילד שלי ממוצע! ולשושה - הילד שלך לא נשמע לי ממוצע - הוא נשמע לי נהדר וכול הכבוד לך - גם על זה שאת שומרת על המסגרת שלך, וגם על זה שבסופו של דבר יצא לכם ילד "ממוצע" עם בונוסים. אחלה.

 

[prizman]

אני משוכנע ששושה דפוקה

אבל גם נילי ואני, א.ב. יהושוע וקלינטון, ג'יימס ג'ויס וכל אחד אחר. כל אחד מאיתנו גידל ילדים או שלא ומי שכן כל אחד בדרכו שלו. חד הורי, זוגי, 14 ילדים או אחד וכו' וכו'. כמיגוון האופציות כן מיגוון הדיעות ואף יותר. הדיון סוטה לכיוונים בלתי מועילים ואת זה הספציפי ניתן לדעתי לסיים כאן. גם הדיון לגבי מטוססים/מסעדת/סרטים די מיצה את עצמו. עוצמת הרגשות בפורום מאוד מצדיקה את קיומו ואני נהנה לקרוא את מיגוון הדיעות הקיים פה, נושאים שהם בגדר טאבו בפורומים אחרים. רק שנמשיך כך.

 

[nili6]

כן, זו דעתי.

כן. כששואלים איך הילד ובתור תשובה ראשונית מקבלים תשובה הוא ילד טוב ומנומס לי זה מדליק נורות אדומות תסלחי לי באמת שאני לא בדעתך. בין הצורה של התנהגות הנוער היום לבין ילד בן ארבע עשרה שמתקשה להזמין חברים הביתה יש קצת מרחק. ולפריזמן- עדיף שתדבר בשם עצמך אוליי באמת כל אחד דפוק בצורה מסויימת עדיין יש יחסיות ויש רמות

 

[prizman]

בשם מי חשבת שאני מדבר? אלוהים?

 

[nili6]

התכוונתי

שתדבר על הדפיקות של עצמך.

 

[prizman]

דפיקות בחולם או בשורוק? ../images/Emo4.gif

 

[nili6]

זה היה ככ צפוי.

 

[prizman]

את צפויה לא פחות

אבל משעשעת אותי פחות ממה שאני משעשע אותי.

 

[prizman]

אבל למעשה איבדתי

את החשק לכתוב לך...

 

[inbal76]

welcome to the club