שאלה/משאל/סקר/בדיקה/תהיה/חקירה/דיון

[ibag]

מה הבנת?

מהתשובה שלי כאן: אני לא "רואה", לפחות לא לפי ההגדרה העכשווית שלי את "הראייה". אבל מאחר ואני משערת שאת משתמשת במילה "ראייה" במובן שונה ממני, סביר להניח שעניתי לעצמי במקום לענות לך. אשמח אם תשימי במרכאות כפולות את המילה ראייה כל עוד את מדברת על ראייה אנרגטית, אחרת אני עלולה להסיק שאת שואלת אותי על ראייה פיזית.

 

[רשף כשף]

הבנתי שאת לא "רואה"

ועם זאת "מבחינה" בין סוגי "רואים" בחלק מהמקרים (שזה רלוונטי לגבי ושזה מעניין אותי) אני יכולה לדעת מי יוקש/ת ומי חולם/ת בדיוק לא רע בכלל. השאלה שלי היא- איך את מבצעת את "ההבחנה" הזו, אם לא בעזרת "ראיה"? (כאן נמצאת חוסר הבנה שלי בין "ראיה" ל "הבחנה", אשמח אם תוכלי להסביר את ההבדל)

 

[ibag]

תודה

עד עכשיו באמת לא הצלחתי להבין מה את רוצה לשאול. אם הבנתי אותך נכון, מכיוון שאת חושבת ש""ראיה" היא שלב ראשוני והכרחי שמוביל לחלימה ולייקוש",ומכיוון שאת יודעת שיש הבחנה בין יוקשים וחולמים, את מסיקה שחולמים ויוקשים הם סוגים שונים של "רואים". אם ההבנה שלי נכונה, יש לך כמה בלבולים. ראשית, לטכניקת ייקוש וחלימה אין שום קשר לחלוקה לפי מבנה אנרגטי ליוקשים וחולמים. שנית, "ראייה אנרגטית"היא תוצאה (לא משהו שניתן להשיג אותו) של צעידה ארוכה בדרך.* הסדר הוא הפוך: לא ה"ראייה" מובילה לייקוש וחלימה, אלא התנסות רבה בארבע הטכניקות-חלימה-שיחזור-אי-עשייה(ניתן לראות בזה גם ייקוש עצמי) ומחיקת היסתוריה אישית מובילה בסופו של דבר ל"ראייה". ל"ראייה אנרגטית" ישנה הרבה הגדרות אפשריות, יש כאלה שמגדירים טלפטיה, תחושות, ראיית הילות, ידיעות כראייה אנרגטית, ויש תיוארי עולם שונים שמתייחסים מן הסתם באופן שונה למושג הזה.לכן היה לי חשוב להבין באיזה מובן בערך את משתמשת במושג הזה, אחרת אני לא באמת עונה לשאלה ששאלת. *ברוב רובו של המקרים, אך לא בהכרח.

 

[רשף כשף]

עכשיו אני יותר מבולבלת ../images/Emo163.gif

מצד אחד ברור לי שלתרגל ייקוש או חלימה לא הופך מישהו ליוקש או חולם, כפי שמי שמתרגל אפיית לחם אינו אופה. אולם את דיברת בהודעתך על יוקשים וחולמים, ועל ההבחנות ביניהם, ולכן הנחתי שאת מתכוונת לאמנים בייקוש ובחלימה ולא במתרגלים למיניהם. האם גם ההנחה הזו מוטעית?: יוקש- אמן בייקוש חולם- אמן בחלימה

 

[ibag]

רשף-רשף

על השאילה הזאת עניתי בשירשור הזה ,לאנדרומדה. יותר הסברים אני לא רואה טעם להוסיף, במיוחד לא במקרה שלך, שהבנת את הספרים בצורה חלקית מאוד והשגת מסקנות די שגויות.אני מרגישה שכל הסבר נוסף עלול רק לבלבל אותך ולא להוסיף לך. מציע לך לשכוח את הכל מה שקראת, ולהתחיל מחדש ,אלה לא ספרים שקל להבין אותם בקריאה הראשונה. מציע לך לקרוא את הספרים באנגלית, התרגום לעברית בחלק מהמקרים מטעה ומבלבל. אם תקראי אותם בעיון ורצון ללמוד, תוכלי לשים לב שכל התשובות לשאלות ששאלת כאן נמצאות בספרים, ושיש לא מעט דוגמאות וטיפים להזזת נקודת הכינוס. בהצלחה

 

[רשף כשף]

../images/Emo45.gif תודה, אנסה

המסקנות שגויות מכיוון שהן מבוססות על עובדות לא נכונות? מצד אחד ברור לי שלתרגל ייקוש או חלימה לא הופך מישהו ליוקש או חולם, כפי שמי שמתרגל אפיית לחם אינו אופה. אולם את דיברת בהודעתך על יוקשים וחולמים, ועל ההבחנות ביניהם, ולכן הנחתי שאת מתכוונת לאמנים בייקוש ובחלימה ולא במתרגלים למיניהם. האם גם ההנחה הזו מוטעית?

 

[ibag]

../images/Emo6.gif

כשף היקרה, את חוזרת על השאלות כי את לא באמת קוראת את התשובות. כתבתי לך כבר שלטכניקות ייקוש וחלימה אין שום קשר לחלוקה לפי מבנה אנרגטי ליוקש ולחולם. משתמע מזה באופן ברור שלא משנה אם מישהו מתרגל ייקוש או אומן בייקוש, הוא יכול להיות לפי המבה האנרגטי שלו חולם. אם היית קוראת יותר בעיון את מה שכתבתי היית יודעת שבדרך הזה אין עובדות נכונות או לא נכונות, בדרך זה אין פשוט עובדות.(חוץ מאחד-שהוא קיומו של המוות) אוסיף ואומר שבדרך הזה אין גם תרגילים ומטרות ואין "השגים". המסקנות שלך (רוב השאלות שלך מראות חוסר הבנה של המושגים)לא נכונות מכיוון שהם תוצאה של קריאה וזכרון סלקטיבי מאוד. אולי כי את מתייחסת למידע שאת מקבלת כעובדה ולא כאל הנחה. אולי כי את עדיין לא מבינה שכדי להבין תיאור עולם שהוא שונה לגמרי מהתיאור עולם החומרי המוכרת, חיביים להבין קודם את הנחות הבסיס עליה מושתת ואת המושגים חייבים להבין בקונטקסט של הנחות בסיס אלה. ואולי כי את עדיין לא מבינה שקריאה יכולה לתת רק הבנה בסיסית, הבנה יותר עמוקה בא רק לאחר עשייה.

 

[רשף כשף]

אני קוראת ולא מבינה

וגם לא קוראת הכל, את צודקת... ואת גם צודקת לגבי קריאה וזכרון סלקטיבי. אני לא מחפשת תשובה בספר, הספר הוא לא ה"תנכ" שלי... אני מחפשת תשובה מאדם שעובר את הדברים הללו ויכול לספר לי חוויות. מצד אחד את רושמת שיש סדר מסויים של תהליכים שבסופם מתקבלת ראייה אנרגטית: הסדר הוא הפוך: לא ה"ראייה" מובילה לייקוש וחלימה, אלא התנסות רבה בארבע הטכניקות-חלימה-שיחזור-אי-עשייה(ניתן לראות בזה גם ייקוש עצמי) ומחיקת היסתוריה אישית מובילה בסופו של דבר ל"ראייה". ומצד שני את רושמת שאין חשיבות לעובדות: שבדרך הזה אין עובדות נכונות או לא נכונות, בדרך זה אין פשוט עובדות. אבל יש הנחות בסיס מסויימות: אולי כי את עדיין לא מבינה שכדי להבין תיאור עולם שהוא שונה לגמרי מהתיאור עולם החומרי המוכרת, חיביים להבין קודם את הנחות הבסיס עליה מושתת ואת המושגים חייבים להבין בקונטקסט של הנחות בסיס אלה. האם יש הנחות בסיס ללא עובדות? האם ההנחות הללו הן "אקסיומות"? (הנחות עובדתיות)? האם ייתכן שאדם מסויים מתנהל לא על פי הסדר הרשום בספר? אני רוצה להרגיע אותך, שהדברים שאת רושמת לא הופכים לעובדות עבורי אלא לדעה אישית שלך. וכך אני לוקחת אותם. הם עוזרים לי להבין את המציאות האנרגטית שלך. אני חושבת שזה יהיה הישג עצום עבורי להצליח להבין מה את רושמת אז בבקשה ממך- אל תתיאשי ממני! תודה!!!

 

[ibag]

,הספר הוא לא התנ"ך שלי"

לא להאמין זה גם סוג של אמונה.

 

[אשכר]

(לא מסכים עם המשפט הזה)

 

[ibag]

גם אני לא

 

[רשף כשף]

כמה כמה? חח

 

[ibag]

../images/Emo35.gif

 

[מוקי הכלבלב]

רציתי להגיד לכם,

שהדיון שלכם מאוד מעניין!

באמת!

 

[ibag]

רק כדי שלמוקי יהיה מעניין ../images/Emo2.gif

האם את יכולה להסביר בצורה הכי מדוייקת שאת מסוגלת, מה ההבדל בעינך בין עובדה לאקסיומה?

 

[רשף כשף]

אני מניחה שכן

 

[מוקי הכלבלב]

../images/Emo6.gif

 

[מוקי הכלבלב]

../images/Emo13.gif ../images/Emo39.gif

 

[רשף כשף]

ועוד שאלה...

על פי מה שקראתי בספרי קסטנדה (קראתי 13 ספרים, חלקם קראתי מספר פעמים וחלקם רק פעם אחת), ה"ראיה" היא שלב ראשוני והכרחי שמוביל לחלימה ולייקוש. מה שמוביל אותי לשאלה: האם ה"הבחנה" בין חולמים ויוקשים גם היא דורשת "ראיה", לפי מה שאת מעידה על עצמך, התשובה היא- לא.

 

[ayala sh]

לגבי ראיה,

רק מהניסיון (המועט) שלי: תירגול מעברים באופן יומיומי יכול לעזור ל"ראייה". המפתח הוא תירגול יומיומי. יש משהו בתירגול הפיזי הספציפי הזה שמאוד עוזר. יכול להיות שטאי-צי/יוגה או תירגול גופני אחר גם יעשו זאת. ראיה לא בהכרח מובילה לעוצמה או מעידה על עוצמה, זה תלוי מה אתה עושה עם מה שאתה רואה. אם אתה לומד מזה. בגדול, נראה לי שכולנו רואים, פשוט לא מודעים, משהו חוסם, ואולי זה לטובה. אני לא יודעת עד כמה אפשר לשלוט בזה. מבחינתי זה פחות שאני "רואה" משהו, אלא משהו חיצוני ש"מראה" לי משהו. בזמן שלו. לפי הספרים של קסטנדה, אז ראייה אמיתית מלווה בקול. אתה "רואה" משהו, ויש קול שמסביר לך מה אתה רואה. הקול הזה שונה מהמחשבות הרגילות, וברור לך שזה נכון.