ספר המדות
הרהורים על ידי ענוה ינצל מהרהורי עבודה זרה: ספר המדות הרהורים א´ רעים: שם י´´ח מי שיושב בין אנשי נאוף או במקום שהיה בו נאוף, על ידי זה בא להרהורים מי שיש לו הרהורי עבודה זרה, אל ישא אצלו שום זהב: שםכ´´ז על ידי שכרות בא הרהורי עבודה זרה: שם כ´´ח עבודה זרה: שם ל´ על ידי המחלקת באים הרהורי עבודה זרה גם בית, שיש בו מחלקת, יהיה בית המחשבות זרות: שם ל´´א כשבאים לאדם מחשבות זרות, יגביה קולו, כאלו הוא בוכה, ובזה יסורו ממנו על ידי שבועות וקללות באים מחשבות רעות: שם ל´´ב על ידי בטחון לא יבואו לך מחשבות רעות: שם ל´´ג חריקת השנים היא סגלה לבטל מחשבות רעות: שם ל´´ד מסכת ידים היא סגלה לבטל מחשבות רעות: שם ל´´ו הציצית הם גדר לערוה: שם מ´ מי שנשמר מהרהורי עבודה זרה, זוכה בכל פעם לבטחון, עד שאינו דואג מה יאכל למחר, והוא במדרגת "ברוך ה´ יום יום", ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא לא הביט און ולא ראה עמל בו, וכל הנוגע בו, כאלו נוגע בבבת עינו: שם חלק ב´: ב´ על ידי מעשר נתבטלים הרהורי זנות: שם חלק ב´: י´ לפעמים עולה במחשבתו של אדם, וחושב באיזהו חולאת, וזה סבה מאת השם יתברך, כדי שיזכר את עצמו לתקן המחשבה רעה, שהחולאת באה על ידו: שם חלק ב´: י´´א הסתכלות למזרח מבטל הרהורי זנות: שם חלק ב´: י´´ז העקר - לשמר מחו שלא יחמץ, שלא יהרהר בהרהורים רעים ובתאוות, שהם סטרא דמותא וצריך לגער באלו המחשבות, שהם סטרין אחרנין, ולגרשם מדעתו ומחשבתו שלא יתקרבו אליו, כי הם מטמטמין מחו, ועל ידי זה אינו יכול להתפלל ואי אפשר לו לשמח על כן צריכין לזהר בהם במשהו, כי הם עקר החמץ והשאור שבעסה, שצריכים לבערם בבל יראה ובבל ימצא ולטהר ולפנות את המח מהם לקוטי עצות מחשבות א´ כשבאים על מחשבתו הרהורי זנות, והוא משבר תאותו ומסיח דעתו מהם, זהו עקר תשובתו ותקונו על פגם הברית שפגם מקדם, כל אחד כפי ענינו, כי זהו בחינת תשובת המשקל ממש על כן אל יפל בדעתו כשרואה שמתגברים עליו הרהורים רעים ומגנים מאד, כי אדרבא זהו דיקא תקונו ותשובתו, כי דיקא על ידי זה שבאים עליו עתה אלו ההרהורים והוא מתגבר עליהם, על ידי זה דיקא הוא עקר תקונו ותשובתו כנ"ל, ובזה הוא מוציא ניצוצי הקדשה שנפלו על ידי פגם הברית, ואז זוכה לתקון הברית, ועל ידי זה זוכה להזדכך החכמה והקול וכו´ , וזוכה לשלום, שעל ידי זה יכולין למשך כל העולם לעבודתו יתברך שם ב´ הכלל, שאי אפשר בשום אפן שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד על כן בקל יכולין לגרש המחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהינו שלא לחשב אותה המחשבה, רק לחשב איזה מחשבה אחרת בתורה ועבודה, או אפילו משא ומתן וכיוצא בזה, שימשך מחשבתו לאיזה מחשבה אחרת, ועל ידי זה יפטר ממילא מהרהורים והמחשבה רעה שבאין עליו, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן וכבר מבאר, שאין צריכין לנענע ראשו הנה והנה כדי לגרשה מחשבות רעות, כי אין זה מועיל כלל, רק יחשב מחשבה אחרת כנ"ל, ואל יסתכל לאחריו כלל, וכנזכר לעיל שם י´´א המחשבה גבוה מאד ומי שרוצה לחשב מחשבות קדושות, לעלות לעולם המחשבה, אזי הוא צריך לשתק לגמרי, כי אפילו אם ידבר אז דבור הגון, הוא מפסיד המחשבה אך אפילו אם ישתק לגמרי, עדין יש בלבולים הרבה שמבלבלין המחשבה, ועל זה צריכין טהרת המחשבה, וזה זוכין על ידי ספורי מעשיות מצדיקים אמתיים שם י´´ב
