קרא בעיון את **כל** מה שכתבתי...
כולל את הסעיף לפיו האיסלם אינו מחייב למול בנות. כאשר אני שוקל האם לאסור על נורמה דתית/חברתית אני בודק עד כמה נורמה זו היא מצווה או "עיקר אמונה" של אותה קבוצה, ועד כמה הנזק המוכח מאותו מנהג הוא גדול. במילת גברים מדובר במצווה שנתפסת כאחד מעיקרי הדת, ומבחינה הרפואית הנזק ממנה שנוי במחלוקת (בין הטוענים שהמילה "בריאה" מונעת סרטן, ועד לשוללים הטוענים שיש פגיעה מסוימת בהנאה המינית). במילת נשים מדובר במנהג בלבד ולא במצווה, ומבחינה רפואית מוכח לחלוטין שהאשה מאבדת את כל יכולת ההנאה המינית. אז ברור שבמילת גברים אני לא חושב שהנימוק הרפואי מספיק חזק כדי לגבור על זכותם של ההורים לדבוק באמונתם, ואילו במילת נשים המצב שונה. --- אגב, מבחינתי שקילת הנימוקים לכל כיוון היא דבר כללי ולא מוגבל רק למילה. לכן יש לחברה זכות לקבוע מגבלות שפוגעות בפרטים מסוימים בצורה קלה, אך לא מגבלות שפוגעות בהם בצורה חמורה.
