אתה התחלת עם טיעון של טפשות!(שלא לדבר שאתה התחלת על הקללות) "ההבדל הוא, באמת, שאני כותב את זה מתוך עצבים על טיפשות של אחרים ואת כותבת כי את רוצה להעליב אותי" זה לא נכון,אני אמרתי דביל כי ממש פגעת בי,ואתה אמרת מחורבן כי אמרתי הרב אבינר.
כלומר, אני מתעצבן על טיפשות של אנשים להיות מושתתים על איזה רב מושתן, וכתבתי את זה. לא כתבתי לך דבילית, למרות שאני חושב ככה. אני לא יודע למה כתבת לי דביל, אבל כתבת. וכתבתי מחורבן, לא בגלל הרב הספציפי הזה, אלא מהסיבות הנ"ל.
ולהיותו רב, הוא בן אדם. כבן אדם, הוא צריך להיות אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי לפגוש. רק שתדע עד כמה זה נכון, בגלל שהוא היה נגד סירוב בזמן הפינוי ונגד פגיעה בחיילים, עכשיו רוב הרבנים באים נגדו.
אתה בן אדם חוצפן ברמות. פותח שרשור ודורש מאנשים לבקש סליחה מכאלה שלא מגיע להם. עזוב לא מגיע להם,באיזה חוצפה אתה מבקש ממני לבקש סליחה? מה אתה תופס מעצמך אלוהים? אולי תעשה חשבון נפש לעצמך קודם? "תבקשו סליחה מהחיילים",חחח הצחקת אותי. אני אבקש מהם סליחה אחרי שאתה תלך ותבקש סליחה מכל אדם בגלל תמיכתך בהתנתקות נפגע.
החיילים פגעו במתנחלים,ולכן נפגעו חזרה. רוצח שיפגע במישהו,יפגע חזרה וזה יגיע לו. זאת בכוונה דוגמא קיצונית,לא השוותי חלילה חיילים לרוצחים צביעות דתית עלק.דווקא בגלל שאני לא מבקשת סליחה ממי שלא מגיע לו ולא סולחת לכאלה שלא מגיע להם,מראה שאני אמיתית ולא אחד בפה ואחד בלב.
לסלוח-למי שביקש סליחה מכל הלב,ותיקן את הפגיעה(אםזה ממון,פגיעה גופנית,או נפשית) לבקש סליחה-ממי שפגעתי בו סתם בלי סיבה אמיתית. אם יש לי סיבה מוצדקת לפגיעה,אז קודם שהוא יתנצל. לא השוויתי חיילים לרוצחים בפעם ה1000000000000000.