אוקיי, אז הסרט.
לכל דבר אפשרי
כמובן שכתבתי הודעה סופר-ארוכה בבוקר ותפוז מחק לי את כולה. הייתי כל כך ממורמרת שהייתי צריכה לקחת ממנו הפסקה של כמה שעות.
ובכן, הספקתי לראות את הסרט פעמיים- היום ואתמול. אין לי מושג איך הגעתי למצב כזה אבל ככה יצא, נו. ולפחות בפעם השנייה לא הייתה כיתה שלמה של ילדים בכיתה ז' שישבו מאחוריי והעירו הערות מעצבנות לאורך כל הסרט שמהן ניתן היה להבין בבירור שהם לא הבינו לא את הספר ולא את הסרט.
אזזזזז, קייטו. פאק, הוא כזה מושלם. היה לי קצת עצוב שהורידו את התקף הזעם שלו כשקטניס הרסה את האספקה, וגם לא הראו איך שהוא מתאבל על קלוב ובטח שלא את המוות של ת'רש (בכלל גרמו לזה להיראות כאילו המוטציות הרגו אותו... דאפאק), אבל עדיין נורא אהבתי את הווידוי שלו ברגעיו האחרונים. זה היה כל מה שאי פעם רציתי לשמוע מקרייריסט, וגם דומה למה שפעם כתבתי
אני מחשיבה את עצמי כשיפרית גדולה של קייטו\קלוב. אחרי האבל שלו עליה והיחסים המדהימים שיש ביניהם, היה לי נורא מוזר הרומן הזה שהדביקו לו עם גלימר. מצד שני, זה היה נורא חמוד לראות אותם כמעט מצרפתים אחד את השני וישנים ביחד, מכורבלים, משאירים את קלוב ומארבל forever alone. באמת שצחקתי בכל פעם שמארבל היה על המסך (גם בפעם השנייה) מרוב שהוא היה מכוער.
גם אהבתי בטירוף את כל הקטעים שהוסיפו. סנואו וסנקה, האימונים, המרד במחוז 11 והשורות של אפי. זה באמת היה מדהים וגם נורא מפתיע, כי אלה דברים שלא ציפיתי לראות. ומאידך גיסא, היו כל כך הרבה שורות מדהימות שהם הורידו. בערך כל שורה טובה שהייתה בספר. Stay alive, it's a big, big day, too bad you can't frost someone to death, let's say the arena is actually a giant cake, well don't step on me, it was all for the games, how you acted ועוד שאני אפילו לא זוכרת כרגע. לא מדובר פה על דמויות, סיפורים או סצינות שלמות. רק משפט אחד פה ומשפט אחד שם שבאמת היה אפשר להכניס שם וזה היה כל כך מתבקש וכזאת אכזבה לגלות שהם לא עומדים להגיד את זה.
למען האמת, קצת התאכזבתי גם מהתלבושות של קטניס ופיטה לטקס הפתיחה. ציפיתי למשהו ענק, עוצר נשימה, אבל הלהבות היו די מזויפות וגם קצת understated. כאילו מה, זה הכל? זה כל מה שיש לכם לעשות עם האפקטים האלה? למה אין להם ברדסים בוערים? באמת שראיתי פאנארטים שהיו יותר טובים מזה. השמלה שלה בראיון הייתה הרבה יותר טובה.
והו, איזה חמוד פיטה היה בראיון שלו עם כל הקטע שהוא וסיזר מריחים אחד את השני! ממש לא ציפיתי שהם יכניסו את זה, דווקא הופתעתי לטובה.
בכלל, ג'וש האצ'רסון היה באמת באמת מוצלח. נכון, הוא חמוד מינוס, אבל הוא שחקן מדהים והיו לו הבעות כל כך פיטה-איות שלא יכולתי לרצות לי פיטה אחר. והדרך שהוא אומר את כל השורות האלו שלו... הוווו
ועוד בלטו לטובה: סיזר שהיה אדיר באופן מפתיע, אפי עם השורות המחודשות והיימיטץ' שהפתיע לטובה למרות המראה המאוד לא היימיטצ'י שלו.
המוות של סנקה... הולי פאק. זה באמת היה הדבר הכי טוב שהם היו יכולים לעשות. כל כך מעודן ועם המון אמירה. גם הקטעים של הקרבות בין המיועדים - שמו הרבה פחות דגש על הלחימה ביניהם, לא היה אפשר לראות כמעט כלום וזה היה קצת חבל, אבל נורא אהבתי את מה שכן ראיתי.
המוות של רו
מרגש מאוד, למרות שהיא בכלל לא נראתה כאילו היא סובלת או משהו, הם עשו את זה בצורה באמת מדהימה. השיר הלא מדויק של קטניס והתגובה שלה אחר כך. אז מה אם לא שלחו לה לחם ממחוז 11? העיקר שהם מתמרדים! הצצה לCF?
הסצינה של הילד-עם-הלחם באמת הייתה מאכזבת בטירוף, הם פספסו את כל הפואנטה של האהבה של פיטה אליה מאז שהם היו ילדים, ומה פיטה אומר שהוא חושב על זה כל הזמן?! עברו בערך יומיים מאז שהוא עשה את זה, כמה כבר היה לו לחשוב?!
עשו את קטניס טיפשה יותר בסרט. רו אמרה לה לחתוך את הענף, ולא היה לה סירופ כדי להרדים את פיטה. אבל הו וול.
ומארבל? מארבל היה מכוער.
MJ
