חויות מאזרחות-כאן

חברים, זה לא חופש הדת ולא חופש מצפו

זה אמנם קשור וקרוב, אבל ההבדל העקרוני כאן הוא שחופש הדת והמצפון (והמחשבה) נותן לגיטימציה לכל דבר שתרצו להאמין בו. כאן השופט לא רק מאמין בעשרת הדיברות אלא מחליט להציג אותן בכניסה לבית המשפט, וזו הבעיה, לא העובדה שהוא מאמין בזה. יש? לכן זה חופש הביטוי, כיון שהוא לא רק מאמין וחושב כך אלא מביע זאת בעזרת הפסל.
 

moligla

New member
דת כוללת גם פולחן

ופולחן זה דבר מעשי מאוד, לכן אין שום סיבה שלא ייקבלו גם את זה
 

starguiding

New member
../images/Emo79.gifזה לא, כי...

מצויין בבירור בחופש האמונה והמצפון כי זה לא כולל פעולות, אלא רק דרך חשיבה.
 

whatever4

New member
לא צודק בכלל.

בחופש המחשבה והדעה נאמר שזה לא בא לידי ביטוי בפעולה חיצונית אבל בחופש המצפון רשום שזה יכול לבוא לידי ביטוי בפעולה חיצונית.
 

shira245

New member
אולי זה בכלל עבריינות שלטונית?../images/Emo3.gif

סתם.אני חושבת שזה החופש לביטוי כי השופט מבטא בעזרת הפסל את מה שהוא מאמין בו. זה יכול להיות חופש מצ]ון אם מנמקים את זה ממש טוב. בכל מקרה,פשוט צריך לראות מה יהיו התשובות מחר.
 

shanyz

New member
מה עשיתם בשאלה 4?

נראה לי שיש לי טעות שם... מה כתבתם שני דברים דומים ומה שני דברים שונים?
 

TheOrion

New member
התשובה שלי

2 דברים דומים - 1) תמיכה בציונות. 2) זיקה ליהדות 2 דברים שונים - 1) שאיפה למדינת תורה מול שאיפה לדמוקרטיה 2) בעד חקיקה דתית ונגד חקיקה דתית. בשוני השני אני ממש לא בטוח, ואני מפחד לבדוק בספר, אבל חוץ מזה הכל בטוח
 
אבל אלה לא מאפיינים לא?!..הינה...

התשובות שרשומות במיקוד...הייתה שם בדיוק השאלה הזאת... מאפיינים משותפים: א. שתי הגישות רואות באופייה הרצוי של מדינת ישראל מדינה חילונית דמוקרטית. ב. שתי הגישות רואות בזהות הלאומית הדומיננטית זהות אתנית השייכת ללאום היהודי. מאפיינים שונים: א. הגישה הדתית-לאומית רואה במדינה כפי שהיא שלב ראשון בדרך לגאולה הניסית למדינת הלכה, ואילו הגישה של מדינת לאום יהודית-תרבותית מקבלת את מדינת ישראל כפי שהיא. ב. הגישה הדתית-לאומית מעוניינת במקום מרכזי לדת בחיים הציבוריים, קרי שמירת שבת וקיום מצוות בציבור, לעומתה הגישה התרבותית-היהודית מעוניינת בעיצוב התרבות היהודית בשילוב בין מרכיבים מסורתיים ודתיים.
 

Mr Darkness

New member
אני רושם את התשובות שלי,

לשאלות שאני עשיתי: פרק ראשון: 1. א'- דמוקרטיה מתגוננת, ב'- הזכות להליך הוגן. 2. א'- הבחנה, ב'- העדפה מתקנת. פרק שני: 4. א'- רוח המורשת היהודית, שיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים. ב'- חזון של מדינת הלכה, מדינה חילונית מול מדינה דתית. 7. אי התערבות הרשות המחוקקת, מינוי השופטים, סוביודיצה. פרק שלישי: 8. לאומיות אתנית. 9. עיקרון הגבלת השלטון, זכות חופש ההתאגדות. פרק רביעי: 11. הזכות לקניין. 12. ליברליזם כלכלי לא מאפשר זכות לחיי רווחה בכבוד לכל האזרחים, מה שפוגע בזכותם הבסיסית לחיי רווחה בכבוד... כמובן שאת כל התשובות נימקתי , וחירבשתי איזה עמוד לשאלה.
 

sacrament

New member
טוב, הנה התשובות שלי

לא עשיתי את 1, אבל זה מה שנראה לי: א. דמוקרטיה מתגוננת ב. זכות להליך הוגן 2. א. הבחנה ב. העדפה מתקנת 3.א. חופש הביטוי ב. חופש מדת חלק שני: 5. חסרונות למשאל עם: 1. בעיה עם השאלה כי התשובה עליה היא או כן או לא ולפעמים יש גם באמצע, אפשר לעשות פשרה ומשאל עם מונע זאת. 2. ניסוח השאלה עלול להיות מניפולטיבי ומטעה 3. יקר- מבזבז תקציב מדינה כי עושים יום שלם, כנראה שבתון של בחירות. עוד אפשרי: 4. הבעת אי אמון בנבחרי הציבור, כי בחרת אותם שיחליטו במקומך ועכשיו אתה לא נותן להם להחליט 7. 3 אמצעים להבטחת אי תלות הרשות השופטת: א. תנאי העסקה של שופט אינם ניתנים לשינוי, אלא ע"י נשיא ביהמ"ש העליון. ב. יש להם חסינות ובית דין מיוחד למשמעת. 3. הם יכולים לתת פרשנות לחוקים, ליצור פסקי דין עם מעמד של חוק ולבטל חוק אם אינו דמוקרטי. 8. לאומיות אתנית. 9. חופש ביטוי הזכות להתאגדות יש גם: עקרון של בחירות (שלטון נבחר ומתחלף) וחופש התנועה. 11 . קניין חומרי וזהו, אם יש מישהו שלא מסכים אשמח לשמוע למה. אני מקווה שכולם הצליחו פה כמו שצריך, סה"כ לא היה כל כך קשה, והייתה בחירה טובה! תודה לכל מי שעזר פה בפורום ותמך! סוף סוף נפטרנו מזהההההההה. ישששששששששששששששששששששששששששששששששששש
 

SunShine86

New member
לדעתי יש לכם טעות קלה ב-9

ביקשו עקרון או זכות. כך שלכתוב רק חופש הביטוי, או חופש ההתאגדות וכאלה זה לא נכון! ו- sacrament אין כזה דבר "זכות להתאגדות" :p סורי לאכזב אותך. זה חופש. לדעתי היה צריך לעשות הזכות לחירות ונגזרותיה- חופש ההתאגדות, חופש הביטוי/ההפגנה/מחאה וכל אלה, וחופש התנועה. אבל נראה לי שהרבה עשו דווקא זכות...
 

sacrament

New member
מותק, הנה נקודה למחשבה

כשמבקשים זכות, אז צריך לרשום זכות ל.... לא צריך לרשום לפני זה זכות לחירות ואז את כל הזכויות כי זה מיותר לחלוטין. חופש ביטוי הוא זכות. חופש התאגדות הוא זכות וכן הלאה. בקשר לעניין עם ההתאגדות- לא זוכרת אם כתבתי חופש או זכות. גם אם כתבתי זכות זה ממש ממש ממש לא עקרוני, יורידו לי על זה נקודה מקסימום, כי זה די אותו דבר! וזהו! בקיצור, יהיה טוב, החיים יפים וזה רק אזרחות...לא צריך להיטפל לקטנות.
 

tinkerbell2004

New member
לא

ביקשו מדיניות, לא ביקשו עיקרון.. מדיניות זה או הבחנה או העדפה מתקנת.. במקרה הזה זה היה העדפה מתקנת.
 
למעלה