האלבום האחרון - סיבוב 8

[ציףציף1000]

האמת, קשה לי לבחור

אם המשחק הזה הבהיר לי משהו, זה חוסר האחידות שקיימת במרבית אלבומי הפלויד. שני האלבומים היחידים, למעשה, שהם ברמה אחידה מההתחלה עד הסוף (עם נפילות מתח קלות בלבד), הם פייפר ו-DSOTM. מבין האחרים, קשה לי לבחור. ב-Meddle, שיר הנושא, נושא את עיקר משקל האלבום, ואילו צד ב' הוא קליל, בהשוואה. ב-AHM, זה בדיוק ההפך: הצד הראשון הוא נפילה, בעוד הצד השני, מלבד Alan's psych breakfast, הוא מונומנטלי: אולי רצף השירים הטוב ביותר של הפלויד, באלבום כלשהו. WYWH הוא בעייתי, בעייני: שני השירים אולי הכי טובים של הפלויד - SOYCD ושיר הנושא, ושני שירים בינוניים. במה לבחור? אני באמת לא יודעת.

 

[FunkyMonk]

אממ...

את מודעת לעובדה שאקוס זה סייד B נכון? בכל מקרה, דווקא לדעתי גם ווי' אחיד ברמתו.. וכל חמשת הקטעים לדעתי מושלמים, אף תו מיותר ואף תו חסר. גם הפייפר מאד אחיד ברמתו לדעתי, כמובן ברמה גבוהה. היה לי קשה להחליט בין השניים, אבל עשיתי חושבים והגעתי למסקנה שאני מעדיף שAHM ישאר.

 

[The Walrus]

בwish

לא יודע אם השירים באמצע הם נפילה, אבל אי אפשר להשוות את have a cigar לshine on. אין ספק ששניהם (have a cigar, welcome to the machine) עושים את העבודה מבחינה מילולית, מילים מעולות שמעבירות מסר חזק מאוד, אבל מבחינה מוזיקלית - סיגר לא מלודי מידי לטעמי, והעיבוד המתכתי עם כל הסינטיסייזרים המגעילים של רייט לא משתווה בכלל לגיטרה של shine on. (אגב, זוהי לא הצהרה כוללת על רייט וגילמור, זה רק לשיר הזה. בסוף שיין און השני רייט מראה מה הוא יודע עם אחד הסולואים היפים והמרגשים שיש...)

 

[FunkyMonk]

באמת?

דווקא לדעתי קח סיגר זה אחד הקטעים הכי גאוניים שנוצרו אי פעם, גם מבחינה לירית וגם מבחינה מוסיקלית. דווקא האב א סיגר הוא הכי מלודי (חוץ משיין), כיוון שבעצם רוב הקטע הגיטרה נמצאת במעין סולו-ליווי שכזה, והמלודיה מורכבת מאד. שלא נדבר על השירה, והסינתיסייזרים שלדעתי מאד מוסיפים. האב א סיגר זה שיר גאוני, הסולו גיטרה זה אחד הסולואים הכי טובים של גילמור, יש הרמוניה כל כך טובה בין הבס לגיטרה, שזה נראה לי אחד השירים הכי משותפים של ווטרס וגילמור. הבס פה נכנס בצורה הכי טובה שיכולתי לחשוב עליה, ומשתלב עם הגיטרה בצורה נפלאה והרמונית לחלוטין. מוסיקלית הוא לא נופל משיין לדעתי, למען האמת. אחד השירים החזקים, האהוב עלי מבין השלושה.

 

[holo]

אני מסכים איתך

אני מאוד אוהב את השיר הזה. WTTM לדעתי הורס טיפה את האלבום בגלל המכניות האימתית והמוגזמת הזאת שיש בו. קשה לי להקשיב לו.

 

[holo]

אימתנית*

 

[The Walrus]

מסכים ולא מסכים

העיבוד מעולה, הכלים משתלבים באופן מעולה, והסולו בסוף... תענוג (חרשתי עליו לגמרי). אבל המלודיה של השירה פשוט לא מספיק מעניינת, זה די הורס לדעתי.

 

[RoieL]

נו באמת. אתה הבנת את הפואנטה של

השיר?

 

[The Walrus]

אחד הבעיות בפינק פלויד

תקופת רוג'ר ווטרס זה שלפעמים הפואנטה של השיר עולה על הצד המוזיקלי. קח לדוגמה את the thin ice מהחומה. הפתיחה מקסימה, גילמור שר מדהים, קטע יפה. אבל אז נכנס ווטרס עם הקול המגעיל שלו ועם פסנתר גבוה מגעיל כזה והורס הכל. אבל ברור, זאת כל הפואנטה של השיר!! ההתחלה תמימה, החיים יפים, כולם שמחים ואז בום!! הקרח נשבר מתחת לרגליך... הכל נהרס במכה... הכניסה המגעילה של ווטרס מעבירה בצורה מושלמת את האפקט החד הזה. אבל מה? מבחינה מוזיקלית זה עדיין מגעיל באותה צורה. אותו דבר לגבי הסינטיסייזרים של welcome to the machine. ברור לי שכל המתכת הזאת מעבירה את המסר של "המכונה" הדיגיטלית, אבל זה עדיין לא מאוד נעים לשמוע...

 

[CrazySheep1]

אני לא מבין..

מדל באמת לא אחיד.. אבל שאת אומרת שצד ב' של מדל קליל את מדברת על ECHOES - הסיבה שאלבום הזה הגיע רחוק כ"כ (לא רק במשחק) בנוסף ש have a cigar ו welcome to the machine בנוניים. לדעתי הם ממש לא והם שניהם שירים מעולים!

 

[ציףציף1000]

זה הכל יחסי ../images/Emo13.gif

"בינוניים" - יחסית לפלויד, ויחסית לשירים האחרים באלבום. כמובן שהם שירים מעולים, בפני עצמם. התכוונתי לצד א' בmeddle-. מכיוון שעברנו לדיגיטלי, ההתייחסות לצד איבדה מהחשיבות שהיתה לה בזמנה.

 

[FunkyMonk]

תתפלאי

אני עדיין שומע אלבומים מסויימים לפי הצדדים שלהם... למשל את אבי רואד אני לעיתים מתחיל רק מצד ב' (מעניין למה). או את מדל למשל, אני שומע רק את צד א' או רק את צד ב'. יש אלבומים אחרים לעומת זאת, כמו החלילן שבו אני לא כל כך רואה את הצדדים כצדדים נפרדים (לא שזה רע! חס וחלילה), כך שאין לי את ההפרדה הזו...

 

[RoieL]

../images/Emo45.gif

או את החומה שבה אני שומע רק את צד ג'

ובאבי רוד תנסה להתחיל מסומת'ינג, לדלג לאוקטיפוס ומשם לשמוע ברציפות. בעצם גם פטיש הברזל חמוד. אז נסה רק לדלג על Come Together. ואגב ציף, זה הרבה יותר מגניב לדבר בשפה של וינטג'

 

[The Walrus]

אממ

מה טוב בoctopus garden? שיר די מעאפן לדעתי. come together גדול, וI want you... פשוט תענוג. כנ"ל לגבי here comes the sun... מה שאומר - הכל עניין של טעם.

 

[אלעד מכפר חוגלה]

i want you שיר גאוני

אני עדיין לא סגור על מקרטני, לפעמים הוא בא בהבלחות גאוניות. בהרבה פעמים השירים שלו אפילו לא שווים את בזבוז החשמל לצורך שמיעת הדיסק. לעומת זאת, לנון והריסון....

 

[FunkyMonk]

וייי שירים שאני יודע וגאה בהם:

היא כל כך כבדה גינת התמנון בואו יחדיו! אמממ מה עוד? לאדע P: חוצ מהקטעים ה"מהירים" שפשוט לא היה לי כוח להוציא בהיא כל כך כבדה, אני יודע את הכל נדמה לי. בגינת התמנון אני יודע הכל (למדתי היום ><) ובבואו יחדיו אני יודע הכל (לא כזה קשה =/)

 

[Anuerysm]

על מה אתה מנגן?

 

[אלעד מכפר חוגלה]

אם כמה שהשיר הזה הוא אולי

אחד הפחות טובים באבי רואד, הוא עדיין הטוב ביותר של רינגו. מה שמעניין אותי הוא האם הוא כתב את הלחן והמילים לבד? אני זוכר שהמורה לאנגלית בביה"ס שלנו השמיעה לנו אותו בכיתה ד', (למרות לאנגלית יש קטע להשמיע לתלמידים ביטלס באמצע השיעור משום מה...) והרבה מאד תלמידים לכיתה אהבו אותו! גם אני, כמובן.

 

[The Walrus]

גם לרינגו יש יותר טוב

אולי לא כלהקה, אבל בקריירת הסולו.

 

[Anuerysm]

זה מזכיר לי שהמורה למוזיקה אמר לי

זאת אומרת היה לי שיעור חופשי אז ניגנו קצת ביחד אז הוא אמר "בא לך לנגן את צד ד' של החומה?" אז ניחשתי שזה מתחיל מקומפטרבלי נאמב אבל זה לא