אווצ'.
בפעם הראשונה ששמעתי אותו כשנסעתי לחיפה ביום שישי, אני פשוט ישבתי, נהגתי, ובכיתי. פסנתר, תום עם קול מדהים, ומילים שחודרות עמוק עמוק. מה צריך יותר מזה? שיר מושלם שנגע בי בצורה מטורפת והזכיר לי המון דברים שהדחקתי כל כך הרבה זמן, שיר שהזכיר לי עד כמה רק להקת היהודים יכולה לרגש אותי, וכמה שהלהקה הזאת מוכיחה לי כל פעם מחדש כמה שהיא נהדרת, וכמה שהיא תמיד לא תאבד מהקסם שלה.