../images/Emo126.gifחלק
|| ../images/Emo126.gif
Robbie Williams - Angels:
http://www.youtube.com/watch?v=LF8unwxhNho&feature=related ************************************************************************************************************** "זה בסדר, הפעם לבשתי את אחד הבוקסרים היותר נורמאלים שלי, לא שקופים" אמר דני וחייך לעברה. טל צחקה ואמרה "דאגי תספור לנו משלוש ומטה". "אין בעיה" אמר דאגי ונראה מרוצה מעצם העניין שהכניסו גם אותו לעניין. הוא חייך ואמר "שלוש". טל ודני פתחו שניהם את הכפתור הראשון במכנסיים. "שתיים" אמרה איימי מרוב התרגשות. דאגי פרץ בצחוק ואמר "מישהי מנסה לחטוף לי את התפקיד". דני פשט מעליו במהירות את המכנס, לעומת טל שהעדיפה להוריד את המכנס שלה בצורה יושר נשית ומתוחכמת. "שלוש" קראו דאגי ואיימי יחדיו.טל ודני הביטו אחד על השני ונראו נבוכים. טל צחקה ואמרה "שחכתי משהו", והשילה מעליה את הגופייה שלה בשנייה. היא הסתובבה ואמרה "מזל שאני עומדת רחוק מכם". היא עמדה, למזלה, בקצה השני של הבריכה. "תזרקי אלי את הבגדים" אמרה איימי אל טל. דני שם את בגדיו על יש איימי ואמר אל עבר דאגי "שלא תעז אפילו לנסות לעשות את מה שעולה במוח שלך". "אתה בכלל לא ידוע מה עולה במוח שלי" אמר דאגי ברוגז. "אני מתאר לעצמי" אמר דני בציניות. "המוח שלי חושב עכשיו על כמה שטל נראית לי פתאום יפה" אמר דאגי בחוסר טאקט מושלם. דני הסתובב במהירות ושאלה "רק עכשיו?". איימי,שהייתה בגבה אליהם, פתחה את פיה והביטה אל עבר טל שנראתה נבוכה. טל פלטה צחוק ואמרה "שמעתי אתכם". "אז שמעת דברים טובים" אמר דאגי וקרץ לה. אך היא לא יכלה לראות את הקריצה שלו, היא הייתה עסוקה בדני שהיה נראה מעולה במיוחד כשאור הירח מלטף את גופו. אומנם הוא היה רחוק ממנה, אך לא בהרבה מטרים. "אני לא מאמין שאת הולכת לעשות את זה, את יודעת מה יכול להיות שם בקרקעית?" שאל דאגי . "לא, ולא אכפת לי" קראה טל באומץ. בתוך תוכה היה לה אכפת, אבל היא ידעה שהם לא היו מביאים אותה אל מקום מסוכן. "קדימה, כשאני אומר עכשיו את קופצת" אמר דני. "אין בעיה" אמרה טל ואספה את שיערה לאחור. היא חייכה אליו וראתה את החיוך שלו מטפס את שפתיו גם כן. "עכשיו" הוא אמר. זה היה הסימן שלה לקפוץ, היא התקדמה את עבר קצה הבריכה ,הטילה את גופה אל עבר המים הצלולים. היא שברה את מסכת השלמות של המים, וגרמה לגלים מסוימים לפרוץ בזהירות. הרטיבות פגעה בה מכול עבר ושיער התפרץ מתוך הגומייה שהחזיקה אותו. טל פתחה את עיניה והביטה אל עבר המים התכולים שהיו סביבה. היא ידעה שהיא לא תחזיק מעמד עוד, ומיד עלתה אל אוויר העולם. המים היו קרירים, אך היה אפשר להתרגל אליהם. היא הביטה סביבה וראתה את דני עומד על רגליו וצועק "טל, את בסדר!". מיד עלה חיוך אל שפתיה, היא צחקה ואמרה בשקט "כן, אני לא מאמינה שקפצתי". "המים קפואים?" הוא שאל בשקט. "כן" קראה טל והביטה על עצמה. היא צחקה והביטה אל עבר פניו של דני, היא הייתה כול כך קורבה אליו והיה ל דחף לגרום לו להיכנס אל המים בכדי שירגיש אותם בעצמו. עיניו הכחולות קיבלו את השתקפות צבעם של המים בעיניו, שגרמו לעיניו להיראות עוצרי נשימה בצבעם. היא צחקה ושאלה "אתה פחדת להיכנס נכון?". "כן, מאוד. לא האמנתי שתעשי את זה, הייתי בספק מאוד גדול...שאת תסכימי" הוא אמר במהירות. "הגיע הזמן שגם אתה תתרטב" אמרה טל בשקט. "אני לא יודע, זה נראה לי עמוק" התחיל לומר דני. "אתה משתפן?" שאלה טל באכזבה. "לא, אבל אני צריך זמן להתרגל ל...מים" אמר דני בשקט. "קדימה דני, בלי תירוצים" היא אמרה בשקט. "לא, זה לא תי---" אבל טל כבר משכה בשרשרת שהייתה תלויה על צווארו ואמרה "ברוך הבא למועדון". הוא נפל בשניות אל המים וצנח מטה-מטה. היא הביטה לעברו וחיכתה שהוא יתרומם, אך נראה היה שהוא עובד עליהם ולא מתכונן להתרומם. אחר כך הוא נעלם מן האופק, גם גופו וגם בועות הנשימה שלו שעלו לפני כמה שניות מעליו. הלם פגע בטל כמכת ברק, וגרם לה לחשוב על הנורא מכול. "איפה דני?" שאלו דאגי ואיימי שעמדו כול אותו הזמן על ידם. "לא יודעת, הוא יודע לשחות?" שאלה טל במהירות. "אני לא חושב" אמר דאגי בהיסטריה והביט אל עבר המים. "מה?!" קראו טל ואיימי יחדיו. "כן" אמר דאגי, והחל להתרומם סביב הבריכה כמשוגע. "לא!" קראה טל בהיסטריה והביטה אל עבר הבריכה בניסיון לראות האם הוא בכול זאת עובד עליהם. אך לא היה נראה כי זה מה שקרה, הוא צלל די עמוק, ואולי אפילו שקע ללא יכולת תזוזה. מחשבות מעמיקות על עקב דברים שיכולים לקרות לו החלו להתרוצץ במוחה של טל. היא פתחה את פיה ושאלה "דאגי! אתה עובד עלי נכון? תגיד לי שאתה עובד עלי!!". "לא טל!" קרא דאגי בהיסטריה ממשית "אני לא עובדת עלייך! הוא מעולם לא ידע לשחות!". "אוי לא, דני!" קראה טל ופתחה את עיניה לרווחה. "זה לא קורה!" צעקה איימי ושמה את ידיה על פיה. "אני נכנס לשם! אני צריך להוציא אותו!" צעק דאגי. "אתה משוגע? ואם יש שם משהו שמשך אותו כלפי מטה? טל...זה ימשוך גם אותך!" צעקה איימי. "לא אכפת לי! זה החבר הכי טוב שלי!" קרא דאגי. "חכה! אם אתה צולל, אני צוללת איתך!" צעקה טל. "את לא יכולה! את בת!" קרא דאגי "אני בטוח שהוא היה מעדיף שאת תישארי, אם באמת יש שם משהו טל!". "לא, דאגי, אני באה איתך! אני יורדת לשם!" קראה טל בהיסטריה. "את לא!" צעק דאגי והחל לפשוט את מעילו. "דאגי! אני יורדת לשם עכשיו, אם תרצה או לא! דני חשוב לי!" צעקה טל והביטה לעברו בכעס. המתח ששרר בין השניים היה כול כך חזק, עד שאפילו בסכין הכי גדולה בעולם לא הייתה יכולה לחתך אותו. היא כיווצה את גבותיה ורצתה להרוג את עצמה על כך...על כך שאולי הרגה את דני, בעצמה. הדמעות החלו לצוץ בעיניה ולהרטיב את פניה, היא הביטה אל עבר דאגי שהתכונן כבר לצלול, אך היא עקפה אותו וצללה לפניו. אם היה מישהו צריך למצוא את דני, הייתה זו היא. ******************************************************************************
כולן חיות
כולן נושמות
... XD אני מקווה שכן- כי אני מרגישה חנוקה משום מה...>< שלא תחשבו שהכול נגמר בטוב בפיק שלי- השינויים שהכנסתי משנים את העלילה...במיוחד עכשיו
שאלונייה:
מה קרה לדני
מה יקרה לטל
מה נסגר עם איימי ואביה
מה אמרה טל לדאגי שגרם לדני לכעוס, בצורה שאיימי וטל דיברו עליה
בכללי-מה יקרה בהמשך
אז איך הרגשתן בפרק?
או ש...
מקווה לשמוע
