טוב, לאט
קודם כל אני מתנצלת אם נשמעתי שיפוטית, זו לא הייתה כוונתי. התכוונתי לכבד את הבחירה שלך לא לעשות ניקור מי שפיר בדיוק כמו שאני מצפה מאנשים לכבד את הבחירה שלי כן לעשות את הניקור. בנוסף, אני שמחה להצטרף לאיחול שלך לילדים בריאים ומושלמים לכולנו. ועכשיו התייחסות למה שכתבת, ואני משתדלת לענות בצורה הכי עדינה שאני יכולה (וזה קשה לי אחרי יום ארוך במיוחד...
). דבר ראשון, אני לא גנטיקאית ואפילו לא רופאה. אני כן מסתמכת על ידע שיש לי ממקורות שונים, כמו כמה רופאי נשים וגנטיקאים שכן דיברתי איתם. אני חושבת שאת קצת מתבלבלת בין מומים גנטיים שמתבטאים באי סדירות כרומוזומלית כמו תסמונת דאון לבין כאלה שאינן מתבטאין כך, ואני מניחה שמום כמו שש אצבעות לא מתבטא בכרומוזומים. ישנם מומים גנטיים רבים שהרזולוציה של בדיקה כרומוזומלית כמו מי השפיר לא מגלה, למשל CF, ואותם צריך לבדוק בנפרד. מאחר וישנם המוני גנים (כ-40,000 אם אני זוכרת נכון), לא בודקים את הגנים של כל עובר אלא אם יש סיבה ואז בודקים משהו ספציפי. זה בנוגע לידע שלי על הבדיקה, ואני חוזרת ואומרת שהוא ידע נרכש משיחות ולא מלימודים מסודרים בענין. בקשר למשפט שלי שפגע בך, כוונתי היתה כזו. אם במסגרת השיקולים שלך שלא לעשות בדיקת מי שפיר היה השיקול שאם יהיה ילד פגוע נתמודד איתו או אם את מאמינה שמה שמגיע לטובה, אזי שוב אין לך (בעיני בלבד, בלי שום שיפוטיות) סיבה לעשות את הבדיקה שאכן מגלמת בתוכה סכנה. וגם כאלה אנשים ישנם, למשל בת דודתי הקטנה. אני לא אהיה מסוגלת להתמודד עם כזה ילד, ובמסגרת שיקלולי הסיכונים ש*אני* עושה אני מוכנה לקחת את הסיכון בהפלה על הסיכון בילד חולה. כזו *אני* ואת אחרת, וזה לחלוטין מקובל עלי. אני שמחה לא להסכים איתך
ושמחה לנהל בענין דיון תרבותי. מה שכן, תמיד אני קופצת כשנשים צעירות בהריון אומרות "לי זה לא יקרה" (שוב, לא את, נשים באופן כללי) ומעדיפות להסתכל על הסיכון בבדיקה לעומת הסיכון בלידת ילד פגוע. כי זה כן קורה, והרבה. לכן קפצתי. הבדיקות הסטטיסטיות כמו בדיקת הדם של השקיפות העורפית, כמו החלבון העוברי הן בדיקות סטטיסטיות בלבד ואינן שוות (בעיני) את הנייר עליהן הן מודפסות. עם עדי בגן ישנה ילדה שהחלבון העוברי בהריון שלה היה 1:2. ילדה חכמה ומקסימה. ובמשפחתי ישנו סיפור של תינוק פגוע שהחלבון העוברי שלו היה 1:9999. אז מה? ח^$&* של בדיקות. בעיני. וכמו שאת זכאית לחלוטין לדעותיך, אני זכאית לדעותי ההפוכות משלך לגמרי. ושוב, אני שמחה לא להסכים איתך
. ומשפט אחד אחרון, ואני מודה די קשה. לכל מי שאומרת שהיא לא תעשה הפלה בעיקבות בדיקה כרומוזומלית לא תקינה אני ממליצה לגשת למעונות לילדים פגועים. אם זה המנזר בירושליים, או למעון הוד בחיפה או לכל מעון אחר ולראות את הילדים שחיים ושם אות אלה שמוחזקים בחיים. אח"כ תחשבו איך זה להיות הורה לילדים האלה, תנסו לדמיין איזה חיים יש לילדים האלה. ואח"כ תחזרו הביתה, תתנו חיבוק גדול לילדים שלכם ותברכו על המזל הטוב שפקד אותכם
. אתן אפילו יכולות לעשות משהו יותר קל מזה ולקפוץ לפורום השכן, הורים לילדים עם מחלות ותראו עם מה מתמודדים שם. קל זה בטח לא. טוב, די לכתוב, אני הולכת לתת נשיקה לניסים הפרטיים שלי ולישון. אני מקווה שלא העלבתי אף אחת, רק גרמתי לכן לחשוב שוב. לילה טוב.
קודם כל אני מתנצלת אם נשמעתי שיפוטית, זו לא הייתה כוונתי. התכוונתי לכבד את הבחירה שלך לא לעשות ניקור מי שפיר בדיוק כמו שאני מצפה מאנשים לכבד את הבחירה שלי כן לעשות את הניקור. בנוסף, אני שמחה להצטרף לאיחול שלך לילדים בריאים ומושלמים לכולנו. ועכשיו התייחסות למה שכתבת, ואני משתדלת לענות בצורה הכי עדינה שאני יכולה (וזה קשה לי אחרי יום ארוך במיוחד...
