אשת השבוע

לא נעלבת בכלל!

אני ממש לא מעריצה נלהבת של גילה... למה? כי זול! קנינו דירה במחיר מגוחך, יחסית לירושלים. אנחנו לא נהנים במיוחד כאן, חוץ מהנוף המדהים. לנו זה לא כל-כך רחוק מהמקומות אליהם אנחנו צריכים להגיע בעיר. ובסך הכל, כמי שגדלה בצפון העיר, אני מעדיפה בהחלט את דרום העיר. כמובן שאם הייתי יכולה הייתי גרה בבקעה או בסן-סימון, עמק רפאים...
 
שלום חמודה!

את באמת אחת המכרות הותיקות שלי ביותר בעולם הפורומים. אני לא מאמינה שלא נפגשנו עד עכשיו! ותודה על המחמאות! אני מתה לפגוש אותך ואת שני ודורון. אני חושבת שהעולם מתחלק לשניים: אלו שמתחברים לירושלים ואלו שלא. ודים ואני מעריצים, מאוהבים בעיר הזו. בשבילי זו עיר הולדתי. ודים פשוט התאהב ממבט ראשון. אנחנו אוהבים הכל: את הקיצוניות בין הכי עשיר להכי עני, בין החרדי לחלוני, את הכנסיות והנזירים, הפעמונים והצריחים, את האור הזהוב אחרי הצהריים, את כיפת הזהב מרחוק, את הבתים הערבים והשכונות הותיקות, את ההיסטוריה והקדושה של העיר הזו. אי אפשר למצוא את השילובים הבלתי אפשריים האלה בשום מקום אחר. הבית הראשון אליו עברתי כשעזבתי את בית הורי היה שייך לכנסיה האתיופית וישב מאחורי הכנסיה, על הגבול בין מגרש הרוסים למאה שערים בצד של נטורי כרתא. החוויה של המגורים שם היתה אינטנסיבית ומהממת. לפעמים יותר מדי, ולכן בסוף עזבתי. מבחינת השיקולים של זוגות צעירים: אין מה להגיד שקשה לגור כאן בנוחות כזוג צעיר. ירושלים לא בנויה כמו כל המקומות האלו שעכשיו בונים שמתאימים אך ורק לזוגות עם ילדים ומציעים מגוון גדול של פארקים וגנים. מצד שני, המקומות האלו נראים לי ולודים נטולי אופי, מקומות שבאים לישון בהם ונוסעים מהם בבוקר לעבודה. ירושלים היא דרך חיים ואנחנו אנשים רומנטיים ולא פרקטיים בבחירת מקום המגורים שלנו. המגורים בירושלים לא עונים על הרעיון של מגורים בהתנחלות. מה שחיפשנו בהתנחלות הוא איכות חיים גבוהה במחיר זול, קהילה וילדים שיגדלו עם הילדים שלנו, חינוך איכותי. אין את כל זה בירושלים (חוץ מחינוך, אולי) וזו גם לא עיר שתוכננה בכזו צורה. כל אלו הם דברים שחסרים לנו כאן, אבל אנחנו לא בטוחים שאנחנו באמת רוצים לעבור. בטח שלא להתרחק הרבה מהעיר. צר לי שאת לא נהנית בירושלים. בכל השנים בהן ניסיתי להטמיע באנשים את האהבה לעיר, נכשלתי. אנשים לא משתנים בכזו צורה. תכונות: לוטן מאוד דומיננטית, בדיוק כמוני. יש לה אופי ורצונות מאוד ברורים ומוגדרים והיא שולטת ביד רמה בכל הנעשה בחדר. אני למדתי לרכך את הנטיה הזו שלי עם השנים ומצחיק אותי לראות את זה מוחצן בכזו צורה אצלה. מצחיק אותי גם לראות את הפרצוף המבועת של ודים כשהוא מבין שיש לו עוד אחת כזו בבית. יש שני דברים שמאפיינים את ודים: אהבתו הגדולה לשינה והיכולת שלו לישון בכל מקום והאהבה הגדולה שלו לגבינה צהובה. את שניהם לוטן ירשה ממנו. הייתי רוצה שהיא תקבל מודים את הקבלה המלאה של אנשים כמו שהם מבלי לנסות לשנות אותם. ממני הייתי רוצה שהיא תקבל את המוסיקליות והדמיון, שהם שני דברים קשורים בעיני. לא נורא ששאלו לך. נהניתי לענות על השאלות שלך!
 

dorlim

New member
כרגיל תשובה מאלפת ../images/Emo45.gif

ובתיאורים הקוסמים שלך הצלחת לעורר בי רגשות רדומים כלפי העיר
ובכל זאת אני מעדיפה לבקר בעיר ולא לגור בה (אגב, אני גרה בשכונה מתחרדת וחווה מקרוב את הדואליות של העיר
) ובאמת יקירתי, זה מחדל עצום שעד היום לא נפגשנו ואנחנו כה קרובות, חייבים לעשות משהו בנדון
 
את באמת חיה באחת השכונות הקיצוניות

של העיר. זה לא קל. אולי היה לך קל יותר לחוות את העיר אם הייתם גרים במקום יותר הומוגני, כמו הגבעה הצרפתית, או המושבה הגרמנית. שימי לב שאני מנסה לתפוס את מאשה למפגש ירושלמי. בא לך?
 

dorlim

New member
אני גדלתי בירושלים

וכבר מילדותי אני זוכרת שדיברתי על מגורים מחוץ לעיר... גדלתי בשכונה נפלאה - קרית יובל והיתי ממש "ילדה טובה ירושלים". כשעזבתי את ירושלים נהנתי מכל רגע של מגורים בעיר העתיד , אפילו שלא היו לנו ילדים ושהעיר מתוכננת בעיקר לזוגות עם ילדים. שבתי לכאן ממש בצער רב אבל בידיעה שלעיר העתיד עוד נחזור (ועכשיו אנחנו מחכים לקבלן שיואיל בטובו להתקדם עם הבניה...) ואני מוכנה ומזומנה למפגש ירושלמי
 

yaelia

New member
מאיך שאת מדברת עליה

עושה רושם שירושלים היא באמת העיר הכי מדהימה בעולם
אני כל כך אמביבלנטית בקשר אליה ולמגורים כאן, יפה בעיני האמירה על הרומנטיות הלא פרקטית. בקשר למגורים ביישוב דתי-חילוני קרוב לירושלים דווקא יש את אלון (לא רחוק ממעלה אדומים), התנחלות קטנה ונעימה למדי, אבל אני לא יודעת אם מתכוננים להחזיר אותה או לא. בכל אופן, אם תרצי פרטים תשלחי לי מסר.
 
הכי מדהימה והכי קשה בעולם.

יש בה הכל באופן קיצוני. לגבי אלון - זה לא על כביש אלון, שהיו בו לא מעט פיגועי ירי? אולי זה מצחיק לחפש כזה דבר, אבל אני מוכנה לגור רק במקום בטוח, שאני יודעת שכביש הגישה אליו בטוח ושלא יהיה לשם חדירות של מחבלים. כמובן שאין מקום בטוח בארץ, אבל בטוח יחסית. בהתחלה חשבנו על הר גילה, אבל כביש הגישה לשם מפחיד אותי וכך גם הקרבה לבית ג'אללה. נהייתי פחדנית מאז שלוטן נולדה.
 

אמברון

New member
התשובה שלך בנוגע לירושלים

משקפת במילים מדוייקות את מה שאני מרגישה כלפי העיר הזאת. זאת העיר הכי מדהימה בעולם, עם האנרגיות הכי מטורפות, עם הקיצוניות הכי מיוחדת ועם הרגעים המיוחדים שמאפיינים רק אותה (חצי דקה לפני שהשמש שוקעת והכל נצבע זהב, דקה לפני כניסת השבת - שקט מבורך ותחושה של קדושה אמיתית - ואני חילונית לגמרי, ועוד ועוד רגעים קטנים של קסם...).
 

שִירָה

New member
גם אני מאוהבת בעיר המופלאה

והבלתי צפויה הזאת. נראה לי שכל הרומנטיקנים חסרי-התקנה מאוהבים בה
 

משוש30

New member
איזה כיף איזו הפתעה!! ../images/Emo24.gif

מתגעגעת אליך מתוקה איזה יופי ללמוד עליך קצת יותר לעומק עוד לא קראתי הכל אבל כמובן כבר יש לי שאלות 1. האם כשהכרת את ואדים כבר היית חולה ואיך הוא התמודד עם המחלה שלך? 2. במה הוא עובד? 3. מה אתם אוהבים לעשות יחד? 4. מה התחביבים שלך מעבר למוסיקה? 5. איזה מוסיקה/ספרים/סרטים את אוהבת? 6. לואדים יש בטח דרכון רוסי ולך בריטי האם חשבתם אי פעם להגר למקום שפוי יותר? אם כן לאן? אם לא למה?
 

משוש30

New member
רגע רגע עוד שאלה!!!!!!!!!!!!!!!

בקשה להנקה האם העניין שלך בהנקה ובייעוץ לדעתך הוא שלב שנובע מההתמסרות שלך כרגע ללוטן ולגידול שלה? (הכוונה שזה מעניין אותך כי כרגע את בשלב בו כל מה שקשור לתינוקות מענין וזה משהו שנראה לך שישתנה אחר כך כשלוטן תגדל?) או שזה משהו יותר "אבסולוטי" וכוללני? האם את מרגישה יותר "אמא של לוטן" או יותר "שרון"?
 
או, איזו שאלה מצויינת!

אני שואלת את עצמי את זה פעמים רבות ולו רק בגלל שלפחות אצל ההורים שלי יצא לי שם של אחת שקופצת ממקצוע למקצוע (בעיקר בגלל הכסף הרב שהם השקיעו בשיעורי פיתוח קול שירד לטמיון). האמת? אני לא יודעת! אני כל-כך שקועה באמהות ובתינוקות שקשה לי לזכור שאי פעם היתה לי מציאות אחרת. אני מקווה שבגלל שגם התאוריה של כל הנושא מעניינת אותי, אני אשאר איתו גם אחרי שהילדים שלי יגדלו. אולי אפנה לתחום המחקרי של הנושא. ימים יגידו. לגבי הזהות שלי: זה תלוי איפה אני נמצאת ועם מי. אם אני עם לוטן, לא נשאר לי הרבה מקום להיות שרון. ביחוד מאחר ואני משקיעה בה הרבה אנרגיות שלא תמיד יש לי ואין לי כוח לדאוג גם לעצמי. כשאני עובדת, אני מרגישה שרון שעברה העשרה כאמא ויכולה ליעץ גם כאשת מקצוע וגם כאמא עם נסיון. יש פעמים בהן אני מוצאת את עצמי לבד עם כמה שעות פנויות ואז אני נהנית כ-שרון מקפה עם חברה או ספר טוב. אין ספק שבחודשים האחרונים חזרתי להיות הרבה יותר שרון מאשר אמא של לוטן. מצד שני, גם לוטן הפכה להיות הרבה יותר עצמאית.
 
נו, אז מה עם המפגש הירושלמי שלנו?

גם אני מתגעגעת!
לשאלותיך: 1. כתבתי על זה בתשובתי ל-POOH. חליתי כתשעה חודשים אחרי שהכרתי אותו וההתמודדות שלו היתה ראויה להערצה. הוא פשוט קיבל את אני החדשה כמו שאני ללא שאלות, טענות ומענות והתגייס לעזרתי. כך עד היום. 2. הוא עובד אצל ההורים שלי. הוא מנהל האתר שלהם באינטרנט. כל הצד הטכני - עליו. 3. אנחנו אוהבים לטייל בירושלים, בעיקר באזור בקעה-מושבה גרמנית-אבו תור. הכי אנחנו אוהבים לשתות קפה בעמק רפאים. יחד עם לוטן, אנחנו הכי אוהבים ללכת לגן החיות ולטיילת בארמון הנציב. 4. אני קוראת המון ספרים. הפורומים הם התחביב העיקרי שלי בשנים האחרונות. אני מאוד אוהבת סרטים וללכת לקולנוע, אבל זה לא יוצא מאז שלוטן נולדה. פעם הייתי מבלה את רוב ערבי בסינמטק, אבל ודים לא שותף להתלהבותי מהמקום. 5. על מוסיקה כתבתי בתשובתי לאמא של ללי, הנה אני אעתיק לך: רדיוהד, דאוס, רד הוט צ'ילי פפרס, לד זפלין וגם את U2, דייר סטרייטס, ג'ת'רו טאל, ברי סחרוף, אהוד בנאי, אביתר בנאי. ספרים: אני מכורה לספרי בלשים, ככל שהם יותר בריטיים אפלים וסבוכים כך טוב יותר. פעם קראתי הרבה ספרות פנטזיה ומדע בדיוני, בעיקר את טולקין, רוג'ר זילאזני, סטניסלאב לם, אייזק אסימוב. כיום אני אוהבת יותר ספרים על משפחות גדולות וענפות ועל כל הסיבוכים בין הדורות, כמו - Of Blessed Memory של Erica Jong. אני אוהבת את הספרים של איזבל איינדה. אני קוראת כמעט רק באנגלית. סרטים: הארולד ומוד, הבוגר, סרטים של לוק בסון ובעיקר לאון והסרט האהוב עלי שאף אחד לא מכיר וראיתי עשרות פעמים: Until the End of the World של וים ונדרס. 6. נכון, לשנינו יש דרכונים זרים. חשבתי הרבה פעמים לעבור לגור באנגליה. יש לי שם משפחה שאני מאוד אוהבת ובילדותי הייתי שם בערך פעם בשנה, כך שזה מעין בית שני בשבילי. הבעיה העיקרית היא שאני חיה בין שני ציונים נלהבים. אמא שלי ו-ודים. שניהם עלו לארץ מסיבות אידיאולוגיות לגמרי. הלב של אמא שלי ישבר אם אעבור לאנגליה. את ודים בכלל אין סיכוי להזיז מכאן. והאמת היא שגם אני אוהבת מאוד וקשורה לישראל. לא הייתי מתנגדת לגור באנגליה כמה שנים, אבל אני בטוחה שהייתי חוזרת. עוברת לשאלות הבאות שלך...
 

yaelia

New member
until the end of the world../images/Emo45.gif

ופסקול מעולה גם. מכירה? קודם כל אני חושבת שזה דבר גדול שעשית לך הסבה מקצועית שעונה על הצרכים ועל השאיפות שלך, אני בטוחה שיהיה נפלא. חוץ מזה את נשמעת מדהימה. אני רוצה להציע לך חברות ומיד. עכשיו שאלות: אחת פרקטית - יש סיכוי להבריא מהמחלה שלך? וכמה לא כל כך: את חולמת? אוהבת לחלום? ספרי חלום אחד משובח במיוחד. מהם חמישה פריטים שתמיד יש לך בתיק ולא תעזבי את הבית בלעדיהם? איזה תכונות שלך את אוהבת ואיזה לא, ואיך את רואה את לוטן כשתגדל (חוץ מהדמיון העכשווי אליך). מותר לי גם להשתתף במפגש הירושלמי?
 
ידעתי שתכירי!

בטח שאני מכירה את הפסקול המעולה! ועכשיו כשקראתי את החתימה שלך, נזכרתי ששכחתי להוסיף לרשימת המוסיקאים האהובים עלי את דייויד בואי. אוי לבושה. אני מקבלת בשתי ידיים את הצעת החברות! מותר לך גם להשתתף במפגש.
לשאלות: הדעות חלוקות בנושא - כשחליתי אמרו שיש אנשים שלעולם לא מבריאים, אך אלו שכן מבריאים, מבריאים תוך 3-6 שנים. כיום, הרופאים אומרים שאף פעם לא מבריאים לגמרי, מכסימום חוזרים לתפקוד כמעט מלא עם נפילות פה ושם. אני מוכנה לקחת גם החלמה חלקית כזו בשמחה. יש כאן בפורום בחורה מקסימה מקסימה (שאני לא אעשה לה אאוטינג) שחלתה ומגדירה את עצמה היום כבריאה. היא כתבה לי כדי לשתף ולעודד והסיפור שלה נותן לי המון תקווה. חלומות: אני אוהבת מאוד מאוד לחלום וגם מאוד מושפעת מהחלומות שלי. המצב רוח שלי יכול להיות מושפע מהאוירה בחלום לכל אורך היום. הבעיה היא שאני לא זוכרת אותם כמה שעות אחרי שאני קמה ומעולם לא התמדתי בכתיבתם במחברת חלומות. לכן אני לא יכולה לספר לך על היותר משובחים. הם בדרך כלל כרוכים בזה שאני הולכת לכל מיני מקומות עם אנשים קרובים אלי, ודים ו/או אחי ואנחנו נכנסים לכל מיני בתים גדולים ומוצאים שם אנשים שמעבירים אותנו חוויות אינטנסיביות רגשית. בחודשים האחרונים, בכל מחזור אני חולמת שאני יולדת. בכל פעם הלידה אחרת, אבל היתה פעם אפילו לידה טבעית וקצרה שקמתי מאוד מרוצה ממנה. חמישה פריטים בתיק: אני פשוט אגיד לך בדיוק מה יש בתיק שלי - בקבוק מים, ארנק, מפתחות, רשיונות לאוטו ותעודת זהות, יומן, עט ודגם של שד להדגמה. זה הפך להיות כך רק לאחרונה כי החלטתי להפוך לאדם מאורגן יותר. לפני כן לא היה לי יומן והיו לי מליון פתקים וחתיכות נייר בתיק. תכונות: התכונות שאני אוהבת הן שאני מאוד ישרה ואוהבת אנשים. מצד שני אני גם מאוד תמימה ושופטת גרועה מאוד של אופי מרושם ראשון. אני תמיד חושבת שכולם נורא נחמדים. אני לא אוהבת את זה שלפעמים מתלבש עלי פרץ דעתנות אגרסיבי ואני עובדת מאוד קשה על לפתוח את הראש לדעות אחרות ולתת מקום גם לדעותיהם של אנשים אחרים. גם ודים וגם אחי תמיד באים אלי בתלונה שאני אוהבת תמיד להיות צודקת. זה חלק מהעניין של הדעתנות. יש לי מודעות עצמית מאוד גבוהה, מה שמאפשר לי לעבוד על מה שאני לא אוהבת. קשה לי עם זה שאנשים לא מסתדרים איתי או לא אוהבים אותי ולכן יש לי נטיה לנסות למצוא חן ולהתאים את עצמי לאנשים. זה גם משהו שאני עובדת עליו קשה. ובסך הכל אני אדם שמח. ללוטן כבר יש אישיות מאוד מגובשת: יש לה בטחון עצמי מרקיע שחקים והיא מנהלת את העולם. מצד שני, היא טובת לב וגם הגיונית. אם מסבירים לה משהו שמתקבל על דעתה, היא תוותר על דרישותיה. היא מאוד בוגרת ורצינית לגילה וכשמסתכלים לה בעיניים רואים עומק של מחשבה. מצד שני, היא לא מהילדים המבריקים שלומדים לדבר תוך יומיים ולרוץ תוך שלושה. היא איטית וזהירה ועושה כל דבר בריכוז מלא ותוך כדי הבנת המנגנון של כל דבר בו היא נוגעת. אני מקווה שהיא תשאר בדיוק כמו שהיא.
 
למעלה