אווו, עניין החיות הוא עצוב אצלינו
הכלב שהיה לי נמצא על ידי מישהו ברחוב והסכמתי לקחת אותי אלי באופן זמני עד שאמצא לו בית. לא רציתי לאמץ אותו כי לא הייתי כמעט בבית והוא היה לבד רוב הזמן. ודים מצא לו בית זמן קצר לאחר שנפגשנו. הכלבה של ודים הפכה להיות הכלבה שלנו וחיה איתנו עד לפני כחצי שנה. אז היא נפטרה בפתאומיות, בת שמונה. קמה בבוקר, עברה משהו שנראה כמו התקף אפילפטי, הקיאה דם ומתה במקום. מאחר וודים היה בחו"ל היא היתה אצל חברים שלנו, והם קברו אותה באותו היום. לאחר מכן אימצנו עוד כלב שהיה שייך לאישה שנפטרה מסרטן. הכלב חי אצלינו כשמונה שבועות ואז נשך את לוטן. הבאנו מאלף ליעוץ וגם התייעצנו עם מומחית להתנהגות כלבים ושניהם המליצו חד משמעית למסור אותו לפני שיקרה ארוע חמור יותר. מצאנו לו בית אצל מאלף כלבים ורעייתו, שניהם בפנסיה וחיים בקיבוץ שדה בוקר. אין להם ילדים או נכדים, אז זה אידיאלי. אנחנו מקבלים ממנו ד"ש מדי פעם. היה לנו גם חתול אהוב ומפונק שנכנס לדכאון נוראי אחרי שלוטן נולדה. יום אחד לפני שנה וקצת הוא קפץ מהחלון, או מעד, ומאז לא ראינו אותו, למרות שתלינו שלטים בכל השכונה וחיפשנו אותו במשך חודשים. אנחנו מאמינים שגידול ילד עם חיות הוא דבר נפלא ולכן לאחר שנתגבר על כל המשברים שהיו לנו, אני בטוחה שנאמץ חיות נוספות. אבל אולי לא בדירה הנוכחית, כי אנחנו גרים בקומה הרביעית. אני מתנדבת כמדריכת הנקה פעם בשבוע בבית החולים שערי צדק, במחלקת יולדות. קשה לי להגדיר את זה בדיוק כעבודה קהילתית, כי חלק מהתחלת הקריירה החדשה שלי צריך להיעשות בהתנדבות כדי לבנות לי שם. אבל זו עדיין התנדבות ואני מאוד נהנית מזה. בודאי שאפשר להתייעץ איתי במסרים! איזו שאלה! אני אשמח לעזור. לא יודעים מה גורם לתשישות הכרונית וזו גם הסיבה לכך שאין בדיקות לאבחנת המחלה. מאחר ואחותי גם היא חולה, הרבה יותר ממני, וגם אמי חולה בזה בצורה קלה מאוד וכל אחיותיה סובלות מבעיות אלו או אחרות שקשורות לפרקים, אני משערת שאצלנו זה תורשתי, אם כי גם מחלות אוטואימוניות הן תורשתיות לעתים. שיהיה גם לך שבוע נפלא ותודה על השאלות!
