מור,
אני לא כל כך זוכרת איך זה התחיל (ואל תגידי שוב "הופעה בנס ציונה!"), אבל אני רק זוכרת שזה סיפור אהבה
. את באמת אדם נורא אמיתי, נורא מקשיב, נורא כנה, נורא מתחשב ואכפתי. ואני אוהבת את כל התכונות האלו שבך, אני אוהבת אותך. איך שאת, ואפילו אהיה חוצפנית ואבקש שלא תשתני. כל ביקור בחיפה, כל ביקור שלך באריאל (למרות שזה לא קורה הרבה...בכל זאת 8-4
), כל מבט בעיניים וכל נשיקה על הלחי וחיבוק חם ואוהב, מתארים לי כל פעם מחדש כמה את אחת ומיוחדת. כמה אין לך תחליף. את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
מאוחר מדי, את בלב שלי.