מכתב לאהוב,
ביום שיצאת ביקשת ממני בקשה לא הוגנת, להחבא אל הצללים להסתיר את קיומי וכל שביב מידע על אהבתנו הגדולה. אני ביגוני ואין לי לספר על הערגה לאהוב שאיננו לצידי, לפעמיים אני חושב שהייתה זו אנוכיות מצידך לבקש ממני לשתוק להפוך אילם. אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו אני והילד מבנימינה על מדשאות מכלללה יכולתי למות באותו רגע וזה היה בסדר. ולמרות ההכנות וההבטחות שרק אותי תאהב לנצח ושבעצם הכל יהיה משחק לא חשבתי לרגע שזה יכאב כל כך שאני רואה אתכם ביחד בטלויזיה הו אהובי תחזור כבר. חשבתי עליך... זה לא חדש אני חושב עליך כל שנייה כלום לא ישנה את מה שאני מרגיש הפעם כשחשבתי עליך חשבתי "אולי אני אעשה רשימה של כל הדברים שמזכירים לי אותך" ואז התחלתי אבל אחרי 2 ניסיונות עצרתי כי גיליתי שכל דבר מזכיר לי אותך! תמיד אמרתי שאם רוצים משהו מצליחים ושאם אני ירצה לשכוח אותך אני אצליח היום אני יודע שטעיתי... צבר מצטער שלא עמדתי בהבטחתי ואהבתי אלייך גדולה עד שלא יכולתי לשתוק