הורג אותי שהיא מתפלאת שהיא רווקה
דמיינו את הלוקשיין הבא: אתם יושבים בבר, מולכם יושבת שיפרה. אתם מסתכלים לה בעיניים, היא מחזירה מבט וחיוך ואתם אומרים לעצמכם יאללה בוא ניגש. אתם מתקדמים ולאט לאט מתחילים להבין שחוץ מפנים יפות מדובר פה בבחורה שאכלה איזה פיצה או שתיים בחיים שלה
אתה אומר לעצמך טוב קילוגרם או שניים עודפים לא ירתיעו אותי ומתחיל לשוחח איתה. הדיבור המעורפל. היהירות הבלתי נגמרת. העובדה שאתה שואל משהו ומקבל בתמורה אוסף של מילמולים חסרי תכלית. כן, אין פה מקום לבילבול, הבחורה קוּ קוּ. אתה זורק איזה תירוץ וחוזר לחברים. ברקע אתה שומע את שיפרה זורקת עוד איזה משפט של דקארט או אריסטו שלא קשור למציאות. אתה ממשיך להתרחק ושואל את עצמך, מי לעזאזל הוציא את הבחורה הזאת מהסגר באברבנל?
דמיינו את הלוקשיין הבא: אתם יושבים בבר, מולכם יושבת שיפרה. אתם מסתכלים לה בעיניים, היא מחזירה מבט וחיוך ואתם אומרים לעצמכם יאללה בוא ניגש. אתם מתקדמים ולאט לאט מתחילים להבין שחוץ מפנים יפות מדובר פה בבחורה שאכלה איזה פיצה או שתיים בחיים שלה
