שיחת ש"צ באמבטיה: שפרה מתחרפנת
השניים יושבים קפואים ומכווצים רחוק זה מזו. צבר שפוף. שפרה מסתתרת בתוך הצוארון שלה. שפרה בוכה: "אין לי יותר מה להגיד" "אין לי מה לעשות כאן". צבר לא מתקרב ואפילו לא מסתובב לעברה. מנסה לשכנע אותה להשאר. לשאלתו היא אומרת לו שהוא מקשה עליה להשאר כאן . צבר: "שפרה אל תלכי בגללי". קשה להבין את דבריה מכיוון שהיא ללא מיקרופון ומדברת לתוך החולצה. צבר: "שפרה לכי הביתה, אל תעשי את זה לעצמך, אל תשארי פה". הוא משכנע אותה שהמיקום הגבוה ביותר אליו היא יכולה להגיע הוא השני ושואל האם כדאי לה להשאר בשביל זה. שפרה: "אני כאן בלי שום הגנות ואנשים מנצלים את זה" היא מצטערת שחשפה את רגשותיה בגלוי למצלמות. צבר: "אם יש לך משהו להגיד לי זו ההזדמנות" שפרה: "זה לא נכון" (להגיד) צבר: "בגלל המצלמות? או בגלל מה שאני. ידעת על שתיהם" "שפרה: אתה לא פייר אלי הרבה זמן... (ההמשך לא ברור) צבר:"אם נדמה לך שאת יכולה לצאת מכאן כשהאשם העיקרי זה אני...." שפרה: "מה אשם, זה לא קשור" צבר: "את הולכת?" שפרה"נראה לי שכן". (אומרת עוד משהו לא ברור) שתיקה ארוכה. שפרה: "עזוב, לך לישון" צבר מתקפל לתוך עצמו. השניים מדברים על ליאון .. שפרה: "אני מצטערת" "צבר: "על מה" הוא מתחיל להסביר לה שהיא בעצם ניצחה.... בלה בלה בלה ומנסה לעודד אותה. שפרה פורצת בתלונות על שהפכו אותה לביץ' של הבית. צבר אומר לה להשאר וללכת באותו משפט - הרושם שלי הוא שדי נמאס לו ממנה ושהוא לא יצטער יותר מדי אם תלך.... היא עוברת להאשים את ההפקה בעניין המכתב של רנין ושהמכתב שלה שלא חיזק אותה. צבר: "זה רק משחק מטופש. בחוץ תחכה לך מונית שתיקח אותך לאנשים שאוהבים אותך... בעוד שבועיים תצחקי שעשינו את השיחה הזו.... אז בשביל מה (את נשארת).... תפרגני לעצמך - את לא תצאי בבושת פנים..." שפרה: "אני כן אצא בבושת פנים בגלל זו שעזבה לפני.... קוס על האמא שלה... בגלל האגו שלי." (רנין נכנסת לשירותים וצבר אומר לה שמה שהיא מורידה שם מסריח... ) רנין מספרת שאינה הגיעה אליה ושאלה למה שפרה מתייחסת אליה לא יפה. צבר לרנין: "תתנדפי". רנין נעלבת, נושקת לשפרה והולכת.... אינה נכנסת לאמבטיה לצחצח שיניים, - שפרה מעירה משהו לא ברור... שפרה: "זו פסיכולוגיה הפוכה? - לעודד אותי ללכת?" צבר: "אם את צריכה ללכת - את צריכה ללכת"..." את לא חייבת לאף אחד שום דבר" שפרה לא מוצאת נקודה אחת שיכולה להשאיר אותה במשחק. צבר: "יש קו אדום שכל אחד צריך לדעת איפה הוא. את יודעת איפה הוא אצלך. אין סיבה שתרגישי כך יומיים, יכול להיות אחלה של שבוע - יכול להיות שלא." שפרה: "אין לי מקום. החדר לא נעים לי." מתלוננת שאין לה עבודה בחוץ ואין לה כישורים להרבה דברים. צבר מציע לה ללכת לישון ולחשוב על זה שוב בבוקר ולא להילחץ ממה שמחכה לה בחוץ. שפרה: "ומה אני אעשה? " צבר: "אני לא יודע מה אני אעשה, אז אני אגיד לך מה לעשות?" ...." הקירות כאן חלולים. יש מאחוריהם אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאיתנו ועושים סרטים מהחיים שלנו" שפרה: "נכנסו ארבעה אנשים לבית שעוינים אותי, מה אני אמורה להרגיש ?" צבר מספר לה על שיחתו עם אינה שהסבירה לו כמה הוא משעמם, כמה הוא לא מביא ערך לתכנית הזו... אומר שזה לא מזיז לו כי מדובר רק במשחק "את יכולה ללכת ולצפות בכל החרא שקורה כאן מהבית שלך עם במבה וזה יהיה בסדר גמור" שפרה שוב מתלוננת על הדיירים החדשים והארכת התכנית . צבר אומר שזה רק "קלקר" צבר מתחיל לאבד סבלנות אומר שהגיע הזמן שתוותר על הכבוד העצמי שלה ושתצא בראש מורם. שפרה: "על האגו שלי?" ...... שפרה: "הבעיה היא שאני דופקת חשבון לכל העולם"... צבר: "המשחק הזה לא פייר... יש פה אבא ובת שתומכים זה בזו".... "והכי גרוע לך שקיבלת אותי..." שפרה: "אני פשוט חכה לקבל את השכל שלי בחזרה, זה הכל" צבר: "זה שעשועון טלוויזיה" שפרה: "זה גם החיים שלי" צבר מתצבן - "זה לא החיים שלי". שפרה: "זה החיים שלי".... "תהיה לי יומולדת בבית האח הגדול".... "אל תצחק עלי" צבר: "הבעיה שאת לא מצליחה להסגר על עצמך, אני לא מבין מה מטריד אותך" שפרה: "הם לא פיירים" צבר:" יש מילה אחת שמעניינת את האח הגדול וזה רייטינג." "לא אכפת להם מאיתנו אנחנו לא בני אדם מצידם". "רק את צריכה לדאוג לעצמך" "האשליה הכי גדולה היא שהמשחק משקף אותנו וקובע מי בן אדם יותר טוב. זה לא נכון" שפרה: "זה כן נכון".... "כי מי שמשקר לחברים שלו..." צבר:" אנשים בחוץ לא מתנהגים לפי הקודים ששידרתי פה". "בחוץ אנשים דופקים זה את זה". "זה לא ריאליטי זה טלנובלה." "זה לא אומר עלי כלום". צבר מסביר לה שמה שנראה מהבית זה לא מה שקורה באמת. "כולנו יצורי קומיקס שלוקחים את עצמנו ברצינות רבה מדי" "תמחקי את הסיכוי שאת מנצחת ותחליטי אם מקום שני טוב לך"..... ____________________________ מתנצל על אי הדיוקים בתימלול, אבל זו רוח הדברים..
