האמת היא ששאלות קיומיות מהסוג הזה
נשאלות בדר"כ בגיל ההתבגרות, ולאחר מכן בגיל מבוגר יותר, נגיד 40 - 50. בגיל 22 (עינב בת 22, לא?) אתה לרוב רוצה "לטרוף את העולם", לנסות מכל וכל, לשתחרר. כולם רוצים, אמנם, אבל לא כולם באמת מרשים לעצמם. היא מרשה לעצמה, ולכן אני מקנאה בה. נראה לי שהיא כבר עברה את השלב הראשוני של גיבוש הזהות העצמית שלה, ושפשוט טוב לה עם מי שהיא. תחשוב שמהרגע שהיא נכנסה לוילה מנסים להדיח אותה, מנסים לחנך אותה, אומרים לה שזה לא בסדר שהיא מקללת, שזה לא בסדר שהיא צועקת, מכנים אותה "פרחה"... אבל היא, על אף גילה הצעיר, בשלה (תרתי משמע). לא נכנעת לתכתיבים של אף אחד. כבר חודשיים היא נמצאת עם בחורות יפות ממנה, משכילות ממנה, חטובות ממנה, אבל היא לא רואה את עצמה פחותת ערך. להפך. קשה שלא לראות שיש בה הרבה יותר מבוטוקס בשפתיים ותוספות שיער.