האוכל של אשר-זה שאשר כבחור דתי לא היה צריך
להיות שם בכלל ובמיוחד בתקופת החגים הנחשבים להכי קדושים (בעיני הדתיים) זה סיפור אחד, וזה שאמא שלו שלחה אוכל כמו האחרים וצריך להשתתף שווה בשווה ולהרגיש ולאכול חופשי זה גם משהו אחד אבל כשאשר כבר שם, והוא מוכר כאדם דתי והאנשים שם מכירים פחות או יותר את האיסורים והמיגבלויות שיש לדתיים (בניגוד לחילוני שיש לו אפשרות ואין לו איסורים), היו צריכים להתחשב. זה בדיוק כמו אחד שרגיל בבית או אחד שאין לו בעיה לנעוץ מזלג בצלחת מרכזית אחרי שהוכנס כבר לפיו ונגע בסלט מרכזי, יש לעזאזאל אנשים שיכולים להיגעל מזה ויש כללי שולחן, אז תתחשב ותתאפק!!! גם שיפרה ושאר הדיירים בייחוד שיודעים שהם מקלקלים לאדם הזה אשר ולא משנה אם זאת אמא שלו או אמא אחרת, היו צריכים להתחשב ולהשאיר לו בצד אוכל שלא חומם בשבת או לחמם רק כמות שתספיק להם, חלק מהעניין החברתי זה להבין ולהתחשב באחר גם אם הוא מיעוט. סופו של דבר, לחילוני מותר ולדתי אסור (לפי תפיסתו), לכן חילוני יכול לוותר ודתי לא.