אני אוהב את הנאיביות של רנין.
סתם ישבה לה בחצר באמצע הלילה, לפתע הושלכה אל החצר אבן עם פתק, בתמימות היא פתחה וקראה את תוכן ה"מכתב" (ומה אם זה היה אישי ומיועד למישהו אחר מדיירי הבית?), התיישבה, שוב עשתה שואו-התרגשות בלתי נסבל באנגלית בלתי-נסבלת גם כן, ואז הלכה לאח הגדול רק אחרי שזה קרא לה. חבל שהיא לא נענשה.