שרשור פאנפיקים חדש

[florit11]

2. מריה כתבה ^_^

טוקיו פוטר מאירועי הפרק הקודם: "ביל!!!!!!!! התנשמות מפלוצ-גוורטס חזרו! והביאו חברים!!!!" הדהד קולו של טום ברחבי הסוויטה. ביל, גוסטב וגיאורג מיהרו אל טום, וכאשר הגיעו כמעט ולא התעלפו: כל המרפסת+ חצי מהסלון היה מלא בתנשמות ענקיות בשלל צבעים. וכולן אחזו במקורן מכתב. בדיוק כמו אותו מכתב שקיבלו הבנים יום קודם. פרק 2: "הו, פאק." פלט ביל. כל הבנים עמדו קפואים במקומותיהם. אף אחד לא העז לפצות את פיו. "אז...אז... מה עושים?" גימגם טום. "נו מה אתם מפחדים? כולה ציפורים!" אמר גיאורג בעודו נועץ מבטים בתנשמות, עיניו פעורות לרווחה באימה חסרת גבולות. "תגיד, הסתכלת על עצמך?" שאל אותו ביל וצחקק. הוא אזר אומץ, והתקרב אל התנשמת הקרובה אליו. כשהושיט את ידו אליה, הוא ציפה שהיא תתקוף. אך התנשמת העבירה לו את המכתב ללא בעיות. בעודו פותח את המכתב, חבריו בחרו תנשמות והחלו להתיר את הקשר ברגליהן. כל אחד קרא את המכתב שהיה בידו, וכל המכתבים היו דומים בתכנם. רק השמות שונים; ביל קיבל את של גוסטאב, וגיאורג את של טום. "הם לא הגזימו קצת?" שאל טום בציניות. "בטח זה ממש חשוב להם," אמר גוסטאב, "אז אולי ניתן לזה צ'אנס?" "אין מצב!" התנגדו הבנים פה אחד. "אני לא חוזר לבצפר. מספיק סבלתי." אמר טום. "נכון," הסכימו איתו ביל וגיאורג. "נו, מה איתכם? זה לא היה כזה נורא! כוווולה בצפר!" התעקש גוסטאב. "אני נגד. מאוד מצטער, אבל לא." אמר טום. "חוץ מזה- מה רע בחיים שכבר בנינו לעצמינו? אתה לא אוהב להופיע מול מאה אלף מעריצות צורחות? לא כיף לדעת שיש לך להקה מצליחה? לא נאה לך לראות תמונות שלך בכל מקום?" שאל טום בצדק. ביל וגיאורג הנהנו בהסכמה. "לא, אני ממש אוהב את זה! אבל... נו, בנים... גם ככה פספסנו כמה שנים בבצפר... בואו נשלים אותן! חוץ מזה- אם היום הם שלחו לנו...כמה... 50 ינשופים?-" "תנשמות," קטע אותו ביל. "ולא 50. אני חושב שיש פה לפחות 100." "טוב, זה לא משנה עכשיו! הנקודה היא ש... אם לא נענה למכתבים האלה לפחות, תארו לעצמכם את מחר! ינשופים יתחילו להיכנס לנו לתוך האוזניים ולאף!" אמר גוסטאב. " תנשמות," תיקן אותו ביל שוב, " ואם הן ייכנסו לנו לאוזניים ולאף אז מקסימום נרצח אותן, לא יקרה כלום.." גיאורג וטום נחנקו מרוב צחוק. "אוף, מ א ו ד מצחיק בנים," אמר גוסטאב בפנים זועפות. "אז אולי לפחות נענה למכתבים?" "לכולם?! השתגעת??" פלט גיאורג, עדיין נמרח על הרצפה מרוב צחוק. "לא לכולם... רק לאחד...מי ששלח לנו את זה כבר יקרא את התשובה." ענה גוסטאב. "אוקיי," אמר טום, עדיין מצחקק. "נכתוב להם תשובה. שלילית. סבבה?" "ט...וב" התייאש גוסטאב. הבנים כתבו על דף נייר את תשובתם, חתמו, גלגלו את המכתב וקשרו אותו לרגלה של תנשמת גדולה במיוחד, לבנה וצחה. ואז היה שקט. "איך היא תדע? למי לשלוח את המכתב? איך היא בכלל ידעה איך להביא לנו את המכתב?" תהה גיאורג. הבנים חשבו על תשובה הגיונית לשאלה הזו, אבל דבר כזה לא היה קיים. "אולי... התקינו להן שבב מיוחד במוח שאומר לאן הן צריכות לעוף?" הרהר טום בקול רם. ביל קירב את פרצופו לתנשמת, ואמר "הלו? שומעת אותי? מבינה אותי?" טום וגיאורג נחנקו. בלעו יותר מדי אוויר. גוסטאב פשוט היה שם כדי להציל אותם. "מה?" שאל ביל בתמיהה. "נראת כל כך דבילי! מיסטר דברן-ינשופים!" אמר טום בקושי. עברו עוד כמה שעות טובות, והבנים נשארו חסרי אונים וחסרי רעיונות. לבסוף, ביל, טום וגיאורג התייאשו, וירדו לארוחת הצהריים. גוסטאב אמר להם ללכת בלעדיו, והוא נשאר בחדר לחשוב איך לעזאזל גורמים לציפור לעוף ולמסור את המכתב למי ששלח להם אותו. הוא נורא רצה ללכת לבית הספר. הוא היה מהילדים שאצלם בית ספר היה בגדר 'סבבה'. ואז פתאום, בלי לחשוב פעמיים, הוא התיר את המכתב הקשור לרגלה של התנשמת, והוסיף שורה: "לעומת זאת, אני גוסטאב, מאוד רוצה להצטרף לבית הספר שלכם. אשמח אם תגידו לי מה עליי לעשות ואילו מבחנים לעבור בכדי להתקבל..."

 

[florit11]

השלישי והאחרון בנתיים

מאירועי הפרק הקודם: גוסטאב אמר להם ללכת בלעדיו, והוא נשאר בחדר לחשוב איך לעזאזל גורמים לציפור לעוף ולמסור את המכתב למי ששלח להם אותו. הוא נורא רצה ללכת לבית הספר. הוא היה מהילדים שאצלם בית ספר היה בגדר 'סבבה'. ואז פתאום, בלי לחשוב פעמיים, הוא התיר את המכתב הקשור לרגלה של התנשמת, והוסיף שורה: "לעומת זאת, אני גוסטאב, מאוד רוצה להצטרף לבית הספר שלכם. אשמח אם תגידו לי מה עליי לעשות ואילו מבחנים לעבור בכדי להתקבל..." פרק 3 כאשר סיים גוסטב לקשור את המכתב לרגלה של התנשמת, פרצה לה זאת מהמרפסת ועפה, מותירה אותו לבדו עם התהיות. אחר הצהריים, חיטט ביל בסקרנות במחשב הנייד שלו, כמחפש דבר מה. מדי פעם השמיע קולות אכזבה ועצבנות. לטום, אשר נמאס לו מכל האנחות של ביל, קרא: "ביל, מה לעזאזל אתה רואה שם שזה גורם לך להתנשף כל כך הרבה!?" "מצחיק מאוד, טום! אני מחפש משהו!" "מה? את המדריך לעשייה ביד?" "לא, את המדריך להריגת אחים ולא להיכנס לכלא על זה!" "מה? כבר איזה ארבע שנים שלא היה לך סקס ואף פעם לא ראיתי אותך עו...." "טום! תשתוק!" ביל המשיך בעצבנות להקיש על המקלדת. "ברצינות, אחי, מה אתה מחפש שם?" "את ההוגוורטס שמוגוורטס הזה." "מה? למה?!" "סתם, לראות איזה בצפר זה... בחיים לא שמעתי עליו..." "לא שמעת על הכל, אתה יודע..." "כן, אבל על בית ספר שהגימיק שלו זה תנשמות חייבים לשמוע... אתה לא חושב?" "כן...." "אז זהו..." -"לא יאמן! כלום אחד מוחלט!" קרא ביל לאחר חצי שעה. "מצאתי מידע אפילו על בית ספר יסודי נידח ביפן, ופרטי הרשמה, אבל על פנמייה איכותית באירופה שום דבר מוחלט! אתה מאמין?!" "זה נשמע יותר מדי מוזר... אולי זו איזו בדיחה זדונית?" "בדיחה שהשקיעו בה איזה 100 תנשמות? לא ניראה לי." הרהר ביל. "הי, אולי באמת עלינו פה על משהו מיוחד?" "אני לא יודע..." "בוא ניתן לזה צ'אנס, הא? מקסימום, לא יתאים לנו.. ניקח את הדברים שלנו ונתחפף..." למחרת בבוקר: טום וביל רצו לסלון, מקווים למצוא שם עוד תנשמות, אך למרבה הפלא, הייתה שם רק אחת. ביל כרגיל הוציא את המכתב, אך רק כשבא לפתוח אותו, קפץ המכתב מידו, פתח את עצמו והתחיל לדבר. או יותר נכון לצרוח: "חברי להקת טוקיו הוטל נכבדים! כנראה שאינכם מבינים את חשיבות ההזמנה. הזמנה זו מחייבת אתכם להרשם לבית סיפרנו, מפני שיכולות לא מפותחות עלולות להיות סכנה רבה לסובבים אתכם! אנא, התייצבו בשעה 12:00 התאריך 1.7 בתחנת הרכבת בלונדון, רציף תשע ושלושה רבעים! בתודה מראש- הנהלת בית הספר לכשפות ולקוסמות, הוגוורטס!" הצרחן קרע את עצמו לגזרים, מותיר את הבנים המומים. "הוא.. דיבר הרגע?" ניסה ביל לדבר. "הוא קרע את עצמו לגזרים....?" מלמל טום ההמום. "הוא אמר כשפות וקוסמות....?" התיישב גיאורג לפני שיתעלף. "חברה... אני חושב שעלינו פה על משהו...." נצצו עיניו של ביל שהתאושש מההלם. "אתה צודק...!" קרא טום בשמחה. "שווה לנסות, לא?" ביל הפנה מבט שובב אל טום, שהנהן נמרצות לחיוב. "אז רגע, אנחנו הולכים לבית הספר הזה?" "כן!" אמרו התאומים פה אחד. ביל העיף מבט מהיר לעבר לוח השנה, וצעק. "חברה! ה-1.7 בעוד שלושה ימים! אנחנו צריכים להיות בלונדון!" "אעאעאע! נכון!" התעורר גיאורג. "טוב, אז ככה." החל ביל לחלק פקודות. "אני טום וגוסטב נארוז, גיאורג, תתקשר ותתחיל לקבוע דברים עם דיוויד!" "דברים...?" "טיסה, גיאורג. טיסה תאריכים וחופשה...!" "ביל, הוא יהרוג אותי!" "אז תביא לי אותו ואני אהרוג אותו חזרה..." גיחך ביל. "אתה יודע שהוא חולה לי על התחת...." "כן הא?" צחק גיאורג. לדיוויד באמת הייתה חולשה אל ביל. הוא ויתר לו על הכל, מילא כל גחמה שלו, וכל מה שביל היה צריך לעשות הוא- ניחשתם נכון. לבקש.

 

[florit11]

הפרק הרביעי

ואממ... מאירועי הפרק הקודם: "טוב, אז ככה." החל ביל לחלק פקודות. "אני טום וגוסטב נארוז, גיאורג, תתקשר ותתחיל לקבוע דברים עם דיוויד!" "דברים...?" "טיסה, גיאורג. טיסה תאריכים וחופשה...!" "ביל, הוא יהרוג אותי!" "אז תביא לי אותו ואני אהרוג אותו חזרה..." גיחך ביל. "אתה יודע שהוא מת על התחת שלי...." "כן הא?" צחק גיאורג. לדיוויד באמת הייתה חולשה אל ביל. הוא ויתר לו על הכל, מילא כל גחמה שלו, וכל מה שביל היה צריך לעשות הוא- ניחשתם נכון. לבקש. פרק 4 "טום תמהר! כבר אחת עשרה ורבע!" צרח ביל על אחיו, גורר מזוודה בהחלטיות ומחפש את הרציף המיועד. דיוויד הופתע מהבקשה שלהם, וסירב בתוקף. כמובן שלאחר כמה תחינות מביל הוא הסכים, אך בתנאי שהם ימשיכו לעבוד ולהתאמן גם שם, ולא מעניין אותו כמות החומר שהם צריכים ללמוד. "אני בא! אני בא!" צעק טום על ביל בחזרה, גם הוא גורר מזוודה. "סליחה...? איפה זה רציף תשע ושלושה רבעים?" פנה ביל באנגלית עילגת לאישה ג'ינג'ית, המתקדמת במהירות וגוררת אחריה נער ג'ינג'י, נער בעל שיער שחור כבני 17 ואחריהם נערה ג'ינג'ית, שראתה כבת 16. "הו! תדבר בשקט!" מיהרה האישה להשתיק אותו, ואילו ביל הרים גבה. "אסור שמוגלגים ידעו על כך!" "מוגלגים...?" "אנשים שאינם קוסמים...." "קוסמים?!" גיחך ביל. "את צוחקת עליי? זה אמיתי? לא סתם גימיק?!" "מובן שלא!" עשתה האישה פרצוף נעלב, ולאחר מכן הושיטה לעבר ביל את ידו. "גברת וויזלי!" אמרה, "ואתה?" "ביל קאוליץ." הוא לחץ את ידה בחיוך כובש לב. "וזה טום קאוליץ, אחי התאום, הוא הצביע על חברי הלהקה. "גיאורג וגוסטב." "נעים מאוד!" לחצה האישה את ידיהם נמרצות. רק עתה הרשה ביל לעצמו להפנות את מבטם אל הנערים. שני הנערים הביטו בו ובנערה הג'ינג'ית במבט מזלזל, ואילו הנערה הביטה בו במבט מלא משמעות והערצה. "ביל." הושיט ביל את ידו לעבר הנער אדום השיער. "אני יודע מי אתה..." מלמל הנער מתחת לאפו, מקווה כי ביל לא שמע. "רון, רון וויזלי." "נעים מאוד... ואתה?" "הארי פוטר. נעים מאוד!" חייך הנערה השני חיוך מאולץ. "ו...את?" הושיט ביל את ידו לעבר הנערה הנרגשת. "אה... אה..." גימגמה הנערה. "ג'יני! תפתחי כבר את הפה!" גער בה רון. "ג.... ג'ני וויזלי...." לחצה ג'ני את ידו בהיסוס. "אני מעריצה גדולה שלכם!" "תודה!" חייך אליה ביל. ג'ני כמעט ולא התעלפה מהתרגשות. "אז ככה!" קטעה אותם גברת וויזלי. "תעשו מה שאני עושה!" הגברת העגלגלה לקחה תנופה, ויחד עם העלגלה רצה לכיוון הקיר שעליו היה השלט "9", ונספגה בו. "אה?...." פער גוסטב את פיו בהשתהות. "מה לא ברור?" גיחך הארי, ולאחר כמה שניות מצא את עצמו נספג בקיר. טום היה הראשון שאזר אומץ. הוא לקח תנופה, והתנגש בקיר בכל הקוח. "איה!!!" שאג, גורם לביל לצחקק בעצבנות. "תנסה שוב!" צייצה ג'ני לעברו. "זה תמיד ככה..." טום ניסה שנית, אך הפעם במקום להיכנס בקיר, הוא נתכנס לתוכו. "או!" התלהב ביל. "זה יצליח לי גם בלי להתנגש בקיר?" "תתרכז ותראה." ביל לקח תנופה, מדמיין את עצמו נכנס לתוך הקיר, וכעבור רגע מצא את עצמו במקום לא מוכר, למולו טום עומד בפה פעור. "תסגור שלא ייכנס זבוב!" ירתה האישה הג'ינג'ית לעברו, גורמת לא להתעשת. לאחר שכולם נכנסו לרציף תשע ושלושה רבעים, החלה האישה בהסברים קצרים, ובסופו של דבר, כשהרכבת כבר נראתה באופק, דחפה לחברי הלהקה מחברת. "מה זה?..." שאל ביל מבולבל. "מה זאת אומרת?! תחתמו!" "אה..." צחק ביל. "בכיף!" " 'בכיף!' " הוא שמע את הנער הג'ינג'י מחכה אותו בזלזול, שולח לעברו מבט נגעל. "זה רק אני או שלשני אלה יש בעיה איתנו...?" לחש ביל לגיאורג בגרמנית, אשר נאנח אנחת ייאוש. "יש המון אנטי מעריצים, הינה שניים מהם." "כן... ילדים מפגרים..." "דיי להתלחשש שם בשפה מוזרה! תעלו לרכבת!" "כן גברתי!" חייך ביל ומילא את הפקודות בצייתנות. "חנפן..." מלמל רון להארי. "יאללה, בנים! הרכבת תכף יוצאת!" "כן אמא..." אמר רון ועלה לרכבת יחד עם הארי וג'ני, מחפש קרון ריק. בינתיים, התמקמו להם הבנים בקרון. "זה מוזר...." נאנח ביל. "זה מגניב" "ומוזר." "יותר מדי מוזר....." "אעאעאע! כיבוד!" הסתער טום על העגלה, ממלא את כיסיו במאכלים מכל הסוגים, ואחריו ביל טום גוסטב וגיאורג. "זה טעים!" אמר ביל בפה מלא קוראסון. "המעלה היחידה בינתיים..." "אהה... ביל? אפשר להצטרף?" נשמע קול מדלת הכניסה לקרון.

 

[0oSharoNo0]

חחחח איזה יפה זה !!

זה פשוט גדול...

אבל מה הבעיה של הארי ורון איתם??

 

[Lilo093]

חחחחחח ענק../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

 

[Lilo093]

../images/Emo29.gif../images/Emo29.gifאני מקווה שתאהבו את זה...../images/Emo29.gif../images/Emo29.gif

טוב. עשיתם לי חשק לכתוב, אז....... אני מקווה שתאהבו את זה! " אל תגידי את זה" אמר ביל, ודימעה זלגה לו מהעיינים. "אני מצטערת אבל לא השארת לי בררה" אמרה אמי. " אני עוזבת אותך ביל" אמרה אמי ויצאה מהחדר בבכי. היא השאירה את ביל בשוק גמור. באותו הרגע עברה לביל אותה ההופעה הגורלית שהפגישה בינייהם לפני שנתיים. ~~~~~ לפני שנתיים~~~~~ TH הופיעו גרמניה. זאת הייתה ההופעה האחרונה שלהם בסיבוב הופעות. ביל החליט לסיים את ההופעה בשיר "שריי", וזה אומר שהוא צריך להעלות מעריצ/ה מהקהל. ביל ירד במדרגות שהובילו לקהל. ואז הוא ראה ילדה חמודה עם עיינים כהות ושער שחור צועקת" ביל!!!! איץ' ליב דיץ'!!! ( אני אוהבת אותך) ביל חייך ולקח אותה איתו והם עלו לבמה לשיר את "שריי". הילדה החזיקה את היד של ביל חזק כל כך, אז שהיה לו קשה לפריד את היד שלו מהיד שלה בסוף השיר. לאחר 3 דקות מלאות בזיופים מצד הילדה, ניגמר השיר, וביל נתן למאבטח שלו להוריד בביטחה את הילדה. ביל נכנס למאחורי הקלעים ושם לב שיש לו משהו ביד. זה היה פתק. הילדה השאירה אותו בידו של ביל לאחר השיר. ביל החל לקרוא אותו: "היי ביל!, כתבתי את המכתב הזה בתקווה שאני אוכל להביא לך אותו, אז אם אתה קורא אותו עכשו, כניראה שהצלחתי! אני אחכה לך אחרי ההופעה ליד הכניסה. אמי." ביל לא הבין כל כך, אבל הוא היתקדם לכניסה, כשפתאום מישהו צעק לו מאחורה. " היי ביל! לאן אתה הולך?? קבענו ללכת לחגוג עם כולם זוכר??" אמר תום. "תלכו בלעדיי אני אבוא אחר כך" "איך שאתה רוצה" אמר תום ועלה יחד עם גיאורג וגוסטב על הלימוזינה שבאה לאסוף את חברי הלהקה. ביל במשיך ללכת, ואז הוא ראה את אותה הילדה שהעלה לבמה, עומדת בחיבוק ידיים בתקווה שהוא באצת יבוא. " ביל?? זה באמת אתה??" אמרה הילדה. "את אמי??? קיבלתי את מיכתב שלך" " אני ממש שמחה שבאת!" " גמני......." אמר ביל. "אתה רוצה לצאת לשתות משהו???" "אני אשמח!" ביל התקשר למאבטח שלו וביקש שישלח מכונית לאסוף אותו ואת אמי. ביל בילה את הערב עם אמי בפאב גרמני. " היה לי נורא כיף איתך הערב!" אמרה אמי. "גם לי היה כיך איתך. אם את לא עושה כלום מחר אפשר.........." "אני אשמח!" אמרה אמי. ביל נישק את אמי, וכל אחד הלך לביתו, או במקרה של ביל, למלונו. כל הלילה ביל חשב על אמי, ולא הצליח להוציא אותה מהראש לרגע. העיינים שלה, הכהות הגדולות הידהדו לו בראש בכל פעם שניסה לעצום את עיניו. ~~~~ בבוקר~~~~~~~ " ביל! קום כבר!! כבר אחד וחצי בצהריים!!" אמר תום וזרק עליו כרית. "אחד וחצי??? אוי לא! אני צריך להיתקשר לאמי!!" "אמי? על מי אתה מדבר??" "אמי היא ילדה חמודה שפגשתי אתמול בהופעה" "אהההה, החתיכה שהעלית על הבמה?? פשששש יפה ביל!" "טוב אין לי זמן אליך, אני הולך להיתקשר". "אמי??" "כן, מי זה??" "מדבר ביל, זוכרת???" "איך אפשר שלא?? מה שלומך?" " בסדר, את יכולה לבוא למלון שלי?" "אני אשמח!" ביל נתן לאמי את הפרטים שלו ואת שם המלון ומס' חדרו. לאחר שניתק את הטלפון, ביל הלך להיתלבש בשירותים. כשסיים הלך לשבת על המיטה שלו, ומבלי לשים לב, הוא נירדם. " ביל!! ביל תתעורר!!!" צעק תום לביל. "מה קרה??" " הייתה תאונה!" ~~~~ המשך יבוא.....~~~~~

 

[0oSharoNo0]

יפהה..!!../images/Emo29.gif

תמשיכי...

 

[rikikiki]

../images/Emo217.gif וואו!!

מעולה!! תמשיכי!!

 

[Lilo093]

../images/Emo29.gif../images/Emo29.gif../images/Emo29.gifפרק 2../images/Emo29.gif../images/Emo29.gif../images/Emo29.gif

" ביל!! ביל תתעורר!!!" צעק תום לביל. "מה קרה??" " קרתה תאונה!" " מה? מה אמרת??" שאל ביל. " קרתה תאונה! אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אבל..." "נווו! דבר כבר!" "אתמול בלילה הלכנו לאיזה פאב בשביל לחגוג את סיום סיבוב ההופעות" "ו............." אמר ביל. "השעה התחילה להיות מאוחרת, אז אני וליה עלינו לחדר שלי........" "רגע רגע........... ליה??" " החברה החדשה שלי!" אמר תום. "חשבתי שזאת אלינה" אמר ביל. " נווווווווו, זה לא חשוב עכשיו! אני וליה עלינו לחדר שלי, וגיאורג וגוסטב נשארו בפאב." "אז............ מה קרה??" שאל ביל. " זה לא הסוף! תקשיב, באמצע הלילה יצאתי ללוות את ליה, כי היא רצתה לחזור, ועצרתי בחדר של גיאורג אבל הוא לא היה שם!" "הוא בטח הכיר איזה בחורה...... נו אתה מכיר את גיאורג. " זהו שככה גמני חשבתי, ובבוקר ממש עכשיו התקשרו מבית החולים, והודיע שמישהו מצא את גיאורג זרוק בפינה על צד הכביש, " מישהו זרק אותו שם". " אמרו שהוא נפגע בכל הגוף שלו, אבל זה לא ניראה כל כך רציני" "אז מה אנחנו עושים פה?? בוא ניקרא לגוסטב ונלך לראות אותו!!!" אמר ביל. "גוסטב כבר שם, אני עצרתי פה בשביל להודיע לך" "אז תלך אתה, ואני אחכה שאמי תבוא, ונגיע כבר ביחד לבית החולים". "טוב" אמר תום ויצא מהחדר. ביל ירד למטה וראה את אמי. אמי הייתה בהתרגשות גדולה אחרי שביל התקשר אליה. " ביל!! כל כך טוב לראות אותך שוב!" אמרה אמי. " גם אותך! תראי, גיאורג בבית החולים אז אני צריך ללכת. את באה איתי??" " כן, אבל מה קרה??? הוא בסדר??" שאלה אמי. " אני אספר לך בדרך" ענה ביל. ~~~~~ בבית החולים~~~~~ ביל נכנס עם אמי לחדר של גיאורג, ושם ראה את תום וגוסטב , ולידם הוא ראה את גיאורג שוכב. הוא היה פצוע וכל גופו היה מלא בחבורות כחולות סגולות כאלו. "גיאורג!!!!" צעק ביל. " היי חברה! מה קורה?" צחק גיאורג. " אתה בסדר? איך זה קרה?" שאל ביל. " אני בסדר, אבל אני לא כל כך זוכר מה קרה לי אתמול, אני רק זוכר שזה היה מאוד נעים...." " כן, רואים איזה נעים היה לך לפי כל החבורות שיש לך!" צחק תום. " אני זוכר שהייתי בפאב ואז נערה אחת באה והגישה לי משקה, ואז........" " מה קרה??" שאלו כולם. " שתיתי אותו, ופתאום הכל נהיה מעוות כזה" אמר גיאורג. " אני חושבת שמישהו שם לך סם כלשהו במשקה" אמרה אמי. " אני חושב שאת צודקת,אבל אני יכול לשאול מי את??" אמר גיאורג. " גיאורג תכיר, זאת אמי" אמר ביל. "נעים להכיר אותך! אני ממש אהבתי את הגיטרה המשובצת שלך בהופעה!" אמרה אמי. " טוב, אני רואה שיש לנו משהו במשותף..........." אמר גיאורג. גיאורג לא הספיק לסיים את המשפט, ופתאום דמות אפלה נכנסה לחדר.

 

[baril]

../images/Emo119.gif../images/Emo125.gifאני במתח ../images/Emo2.gif

זה ממש יפה :]

 

[טוקיו הוטל RULZ]

המשך המשך המשך ד-ח-ו-ף

 

[rikikiki]

../images/Emo217.gif תמשיכי- עכשיו!!

 

[3has3]

../images/Emo11.gif

 

[אגנסקעXD]

המשך...

 

[Lilo093]

../images/Emo36.gifהפסקתי לפרסם את הפאנפיק....../images/Emo26.gif

הפסקתי לפרסם את הפאנפיק כי לא היו הרבה תגובות........... אבל התחלתי פאנפיק חדש, באותו סימון שלי עכשיו אם אתם רוצים! מצטערת........... גמני היתאכזבתי..............

 

[3has3]

"המשך יבוא...." עכשיו ../images/Emo9.gif

 

[SpongBobit]

קיבלת את המסר שלי ?../images/Emo9.gif../images/Emo30.gif

 

[3has3]

מאתמול? כן D:

אבל תפוז הזבל לא נותן לי לתפקד XDD ותודה ענקית! הצלת לי החיים D: *הגזמתי אבל רק ככה אני יכולה לתאר לך את התודה שלי XDDDDDDDDDDD *

 

[SpongBobit]

חח אין על מה ../images/Emo23.gif

אני שמרת כל סרטון יפה, כשאני אמצא עוד מבטיחה לשלוח

ואיפה ה-

?!

אני לא מזהה את ההודעות שלך בלעדיו !XD

 

[3has3]

../images/Emo69.gif הנה D: חזר D:

שפמיק שפמיק D: אגב, יש לך מסנג'ר? *איזה פאדיחות זה יהיה אם יש לי אותך XDD *